במדינה קיימות בעיות רבות של אוכלוסיות חלשות של דורשי עבודה, מובטלים, חסרי בית, וכן, בעיית העובדים הזרים, בעיית העובדים בחקלאות (או מחסור העובדים בחקלאות), עבודת החרדים ועוד רשימה ארוכה של בעיות שתוצאותיה היא אוכלוסיה ענייה,  פערים הולכים וגוברים באוכלוסיה, בעיות חברתיות קשות ועול המוטל על הכלכלה הלאומית לתמוך באלה ואחרים.

מאות ארגונים עוזרים לעניים להתקיים על ידי עזרה במזון, בביגוד ובעיקר בחבילות המחולקות בחגים ובמועדים מיוחדים. גם המדינה משקיעה רבות בארגונים הללו וגם מסייעת בתשלומי סעד למיניהם ובמימון מוסדות דת וחינוך (בעיקר חרדי) שמהווים נדבך בסיוע למשפחות במצוקה יחד עם קצבאות הילדים המשולמים לכלל האוכלוסייה  על פי מספר הילדים בכל משפחה.

המוסדות הממשלתיים שאמורים למצוא פתרון תעסוקתי לדורשי העבודה למיניהם יחד עם הביטוח הלאומי מהווים פתרון חלקי, מיושן ולא אפקטיבי לבעיות אלו, כאשר פוטנציאל שילוב של בעיות שונות יכול ליצור פתרונות סינרגטיים על ידי פיתרון בעיה א על ידי פתרון בעיה ב. חשיבה יוצרת מעין זו  קיימת בצורה זניחה ורק הרחבתה תוך שימוש במערכות המידע המתוחכמות ייצור שינוי אמיתי בחברה ובמדינה.

הכספים הרבים שהמדינה מעבירה לאוכלוסיות שונות יכולים להוות מנוף לדחיפת אוכלוסיות שאינן יצרניות לעבודה שתהווה תנאי לקבלת כספים אלה. לדוגמא, כל תלמיד ישיבה המתקיימת מתקציב ממשלתי, יהיה חייב לעבוד (ובשכר נוסף) בעבודה שיבחר או עבודה מועדפת (כגון עבודה בחקלאות) יומיים בשבוע. כך תיווצר הקלה בשלושה נושאים כואבים: תלמידי הישיבות ירוויחו כסף נוסף שיקל על מצוקתם, החקלאים ודומיהם יקבלו עובדים ישראלים (אחרי הכשרה מהירה) שיבצעו את העבודות שיש בהן מחסור בעובדים וכך גם הצורך בתוספת עובדים זרים לעבודות אלו תפחת. רק בדוגמא פשוטה זו ניתן להרוויח עוד יתרונות: תלמידי הישיבה יחשפו לחברה הישראלית ולעבודה יצרנית כך ששילובם העתידי בשוק העבודה יהיה קל יותר, הבעיות החברתיות שנוצרות עקב יבוא עובדים זרים נוספים יפתרו וכדומה.

דוגמא נוספת היא לעודד חסרי בית או מובטלים בעלי בעיות דיור לעבוד כמטפלים במשרה מלאה של מבוגרים או נכים. צעד זה כמובן צריך להיות מלווה בהכשרה מסוימת ובבקרה, אולם  לאלה עדין יש עדיפות בשפה ובהכרת התרבות המקומית על העובדים הזרים. גם במקרה זה ניצור סינרגיה של פתרונות: חסרי דיור ימצאו מקום דיור חינם (בבית המטופלים) וגם מזון ושכר. המבוגרים והמטופלים האחרים יקבלו טיפול מישראלי המדבר בשפתם ויכול לתקשר עימם בצורה יותר טובה. גם במקרה זה נחסוך יבוא של עובדים זרים, הבעיות החברתיות (והדמוגרפיות) שהם יוצרים וחיסכון בכסף שיוצא מהמדינה.

המדינה צריכה להפנות חלק מהסכומים העצומים המועברים לארגונים שונים, ללא פיקוח ושחלק מהכספים מבוזבז על תקורות שונות, להכשרת עובדים למקצועות ייחודיים ולבניית מערכת מידע ללשכות התעסוקה שתנהל את הצרכים הייחודים לעובדים בחקלאות, במוסדות טיפוליים, בחולים ומבוגרים הזקוקים למטפלים ובעוד נושאים רבים ואחרים. שימוש בתבונה בכספים אלה ובצורה מושכלת יכול ליצור שינוי לטובת האוכלוסיות השונות, לצמצום העוני ושיפור החברה בישראל.