כותרות TheMarker >
    ';

    יום

    מתהלכים ופנינו מסמיקות מבושה. וראשנו חפוי. לא חינוך, לא בטחון , לא בריאות, ולא .... לא יכולנו עוד לשבת בבתים ולהמתין למעשה ניסים. הרגשנו שעלינו לפעול לאלתר כדי להציל את המדינה. מהפכה !

    דברים חשובים

    5 תגובות   יום שישי , 17/9/10, 07:01

    באיזה גיל קיבל סרמגו את פרס הנובל שלו ?

     

     

     

    מאוחר למדי, לדעתי אחרי השבעים. אני שואל את עצמי: לפני סרטן הערמונית, או אחריו ? לפני התקף לב, או אחריו ?

     

    סרמגו כבר מת. לא היה לו זמן רב להנות מהנובל שלו.

     

    יש רבים שמתו לפני שקיבלו נובל בכלל, אף על פי שמגיע להם. למשל Graham Green שהיה מועמד שבעת אלפים פעם , מת בלי נובל.

     

     

    כמו כן יש המונים שמתו בלי נובל, כי הנובל טרם הומצא אז - למשל ניוטון, או ארכימדס.

     

     

    ==========

     

     

    אז מה באמת חשוב בחיים ?

     

     

    ==========

     

     

    מה שחשוב הוא שני דברים:

     

     

    1. הראשון: הוא לחיות טוב על פי ההגדרות של עצמך, בנוחות התואמת אותך, ובלי לחסוך מעצמך הנאות רבות

     

     

    2. השני: הוא תחושת התעלות אישית, הנובעת מתחושת ערך עצמי או מתחושת חשיבות עצמית, ולא במובן הרע של המילה.

     

    המרכיב השני נראה מורכב יותר מהראשון.

     

     

    ניתן להשיגו ולהגיע אליו בהרבה מאד דרכים - ובלבד שהמטרה של "התעלות עצמית" או high עצמי, עומדת לנגד עיניך כמטרה מודעת.

     

     

    א. הדרך הראשונה להשגת ה- high הינה חינוך של השנים הראשונות. חינוך בסיסי של בטחון עצמי או של ערך עצמי, הוא כמו בטון יצוק עמיד בסערות, בסופות ציקלון, בהורקיאנים ובכל דבר אחר.

     

    החינוך הזה הוא לכאורה ערטילאי - רק שהדברים הערטילאים הנ"ל הם לא ערטילאים כלל. הם חודרים למוח של הילד , משם לאופי שלו, והם שם לתמיד. שום דריסה או משבר חיצוניים, אינם מוציאים את האדם הזה מהאיזון של עצמו ומהביטחון שלו בעצמו.

     

    מה הבעיה בשיטה הזאת ? אין לנו שליטה עליה. זה או שיש או שאין. כידוע, לא ניתן לבחור הורים. יש הורים הפועלים בדיוק הפוך - ומשמידים את הביטחון העצמי של הילד.

     

    אם זה המקרה, אז עוברים לנקודה ב'.

     

     

    ב. בנקודה זאת, יש שיטה מכונה "הונאה עצמית". היא מאד מקובלת על  בני אדם, היא מבחילה אותי אישית, אבל היא בהחלט יעילה. הדוגמא הבאה תמחיש זאת היטב: הייתה לי ידידה, אשר לא שפר עליה גורלה, והייתה מאד כעורה. ידידה זאת טענה תמיד שברור שכולם מעוניינים בה כי "היא יפה". זה היה מביך כל אחד שהיה שומע אותה מלבד את עצמה. אני סבור שהיא אפילו שכנעה גברים לא מעטים שהיא יפה !

     

    ג. השיטה השלישית להתעלות עצמית, הינה "השיטה הנבואית".

     

    על פי שיטה זו, אתה דוגל בעמדות בלתי מתפשרות וחש שאתה נביא בשער. יש סיכוי סביר שלא תחיה כדי לראות אם צדקת, אם לאו. תחושת ה- "נביא בשער" היא תחושת התעלות מדהימה ונעימה. ראה ערך "זהבה גלאון" ועוד כאלה הדומים לה.

     

     

    ד. שיטה נוספת להתעלות אישית היא אותיסטיות מוחלטת לחברה שמסביב. יש אנשים שיש להם את זה באופן טבעי. לדעתי זאת אינה תכונה נרכשת. בתוך עולמם המבודד (לא מבודד פיזית, אלא נפשית) הם חיים בינם ובין עצמם, משכנעים את עצמם, משתכנעים בצדקתם, וכן הלאה. אטומים לתחושות החברה שמסביב, כהשפעה מגוננת.

     

    ה. אפשרות נוספת, עוד פחות סטנדרטית להשגת התעלות, נחשבת מסוכנת בחברה המערבית. אפשרות זאת דוגלת ב- הזיה, שאתה חי את החלום של עצמך.

     

    בחברה המערבית זה מכונה "שיגעון" ומאשפזים על זה בבתי חולים פסיכיאטריים. אבל זאת שיטה נהדרת , חסינה בפני העולם החיצון

     

    ו. השיטה האחרונה לצורך העניין, הוא "מחשבה יוצרת מציאות" אבל על פי ההגדרות שלי בלבד.

     

    איך יוצרים את המציאות הזאת ?

     

     

    אפשר לנסות ליצור את זה בשטח עצמו, אבל זה עלול לדרוש ממך להקריב עשרות בשנים.

     

    יש אפשרות נוספת ליצור את זה בתוך מוחך - על ידי מדיטציה, יוגה, היפנוזה ועוד שיטות מוחיות שונות.

     

    כעת נשאלת השאלה - מה ההבדל בין המיצג הנוצר בתוך מוחך , ובין מה שהעולם מכנה "מציאות" ?

     

     

    התשובה שלי שהיא די קשה לעיכול: בהנחה שהגוף, ההורמונים, תחושות ההתעלות וכד', זהות, אז אני משיב שאין שום הבדל.

     

     

    למה הדבר דומה ?

     

     

    בשנים האחרונות, הצליחה התעשייה להגיע לייצור המוני של תכשיטים מזוייפים.

     

    יש יהלומים תעשייתיים, יש זהב לא זהב, יש אבנים יקרות העולים שקל.

     

     

    תכשיט מהמם ומדהים עלול במקרה היקר לעלות 100 ש"ח, ואין להדבילו מה- "מקור".

     

     

    אבל מה הכוונה "המקור" ?

     

     

    מי קובע מה המקור ומה ההעתק, אם הם זהים ?

     

     

    העשירים נזעקים: "הם לא שווים התכשיטים המזוייפים". אני מבין את זעקתם - כי אם הם, התכשיטים שווים - אז הם, העשירים, כבר לא ממש שווים.

     

     

    אז אם התכשיט המזוייף העולה שקל הוא בדיוק כמו התכשיט האמיתי השווה מיליון $ , ואין להבחין ביניהם, אז מה זה משנה למאן דהיא אם היא תענוד תכשיט בלתי מזוהה של שקל - אם התוצאה זהה ? 

     

     

     

    אכן זה לא משנה: וזה לא משנה גם אם תחושת ההתעלות מושגת באחת הדרכים המובאות לעיל, ובלבד שהיא מושגת. בלעדיה, החיים עלובים. 

     

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/10 08:49:

      צטט: בלאק סמארה 2010-09-21 15:15:27

      בכל זאת מעדיפה את התכשיטים האמיתיים, יש להם אנרגיה אחרת, צליל אחר, שידור אחר, ומי שרגיש לכך, חש בהבדל.

      בדיוק כמו ההבדל בין התעלות אמיתית לבין התעלויות מזויפות שהובאו כדוגמאות בפוסט.

      אחלה פוסט, נהניתי, והרגשתי כאילו נכתב במיוחד בשבילי.

       

      חג שמח

        21/9/10 15:15:
      בכל זאת מעדיפה את התכשיטים האמיתיים, יש להם אנרגיה אחרת, צליל אחר, שידור אחר, ומי שרגיש לכך, חש בהבדל.

      בדיוק כמו ההבדל בין התעלות אמיתית לבין התעלויות מזויפות שהובאו כדוגמאות בפוסט.

      אחלה פוסט, נהניתי, והרגשתי כאילו נכתב במיוחד בשבילי.

      כנראה יש גם גורל /בישראל ראשי ראשויות המושחתות שמינו עצמם כאלוהים/חורצים גורלום של ישרי דרך [פנסיונר בודד שהתנצר בגלל פושעת מתועבת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה 0523400161]

        18/9/10 19:19:
      מעניין מה שאת אומרת על ההרגשה הפנימית. זה נכון. אבל אם ההרגשה הפנימית אומרת ש: "אני שווה בכל מקרה" אז אין צורך בתכשיט כלל - לא מזוייף ולא אמיתי.
        17/9/10 08:36:
      ערן
      פוסט יפה.

      נכון שההורים קובעים במידה רבה את הדימוי העצמי. אהבה וחיזוקים יכולים לבנות אדם בטוח בעצמו עם דימוי עצמי גבוה. הורים גם יכולים להרוס אדם.

      אני חושבת שכדאי לכל אחד להזכיר לעצמו, אפילו בצורה מלאכותית את הטוב שבו, את ההשגים שלו. חשוב גם שתהייה דרך או מטרה לעתיד.

      בעניין התכשיט המזוייף, האדם-האשה עצמה יודעת מה היא עונדת. וזה מה שעושה את ההרגשה. אני מעדיפה את האמיתי. אפילו מעט, צנוע, אבל שיהיה זהב ואבנים טובות.
      לי זה כן משנה. לא אוהבת את המלאכותי . אז או אמיתי או בכלל לא !

      גמר חתימה טובה.

      ארכיון

      פרופיל

      e.sh
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין