כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המטרה: א.ו.ש.ר (זרעים של א.ו.ש.ר לשעבר)

    איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.




    *ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    0

    לחם אבא

    7 תגובות   יום שישי , 17/9/10, 08:26
    "לחם אבא".
    ככה קוראות הבנות שלי ללחם שאני אופה.
     
    אני אוהב לבשל אבל לא לאפות. להכין עוגה לא עושה לי את זה. בטח שלא כל העוגות המסובכות האלה עם הטורט והקרם או הבצקים המורכבים שצריך לאפות בשכבות או לקפל ולסדר ולחתוך ולהרים ולסובב... ממש לא הקטע שלי. 
     
    אני לא זוכר מתי (שנתיים או שלוש), אבל באיזה שלב גיליתי שלאפות לחם זה אמנם מזכיר להכין עוגה אבל הרבה יותר נעים וביתי ובלי כל ההתייפיפות הזו של עוגה שחושבת את עצמה. לחם הוא משהו תשתיתי כזה. בלי יומרות. חוצמזה,  שאני לש את הבצק בידיים (אין לי קיטצ`ן אייד) אני מרגיש שזה עושה את הלחם למשהו אישי מלא באהבה, והרבה יותר אמיתי. שלא לדבר על הריח שנהייה בבית בזמן האפייה... כבר נהייתי רעב רק מלחשוב על זה.
     
    עוד משהו שגיליתי שלמרות שלהכין לחם נראה כמו תהליך מאוד מאוד ארוך (לישה, התפחה, לישה, התפחה שנייה בתבנית, אפייה...) הוא ממש לא מייגע והוא משתלב נהדר עם עבודות הבית ואפילו לטפל בתינוק. את זה ממש חוויתי שנשארתי לטפל בבת הקטנה שלי בבקרים. מסתבר, שפשוט בזמן ההתפחה אפשר לעשות הרבה דברים אחרים. והבצק? הוא בינתיים משמין מנחת... ''
     
    מספיק דיבורים, עכשיו לתכל`ס, איך מכינים "לחם אבא" שזה בעצם לחם כפרי מקמח מלא וקמח שיפון, שאי אפשר לעמוד בפניו.
    אז מה צריך:
    • 2 כוסות קמח לחם (מספר 2) או קמח לבן רגיל פושט.
    • 2 כוסות קמח מלא.
    • כוס קמח שיפון מלא.
    • 2 כוסות מים חמימים (כמו אמבטיה לתינוק)
    • חצי כוס סוכר חום (וכן... אפשר גם קמח לבן שלא שווה...)
    • 3 כפות שמן זית (מי ששם רגיל מפסיד...)
    • כף שמרים יבשים (באריזת ואקום כזאת) או שקית קטנה של שמרים יבשים (בערך 11 גרם)
    • ביצה (לא חובה בכלל אם יש בעיה עם זה)
    • כפית מלח משובח

    עכשיו, מה עושים עם כל זה:

    בקערה גדולה, מנפים את שתי כוסות הקמח לחם (הלבן). לוקחים רבע כוס מים חמימים ומערבבים בתוכה את השמרים ועליהם שמים כף קמח מהקערה. מניחים להם לנוח ובינתיים, מערבבים את הסוכר, מלח שמן שאר המים בנפרד עד שהכל נמס טוב טוב. יוצרים בקערה מהקמח כמו הר געש קטן מסביבו שופכים את המים עם הסוכר המומס, המלח והשמן. מוסיפים גם את הביצה אם רוצים לשם. ללוע של הר הגעש שופכים את השמרים שהתעוררו קצת ומפזרים מעליהם קצת קמח. ונותנים להם לנוח איזה דקה או שתיים נוספות.

    עכשיו, השמרים שכבר התעוררו קצת עושים בועות ומרימים את הלוע של הר הגעש. זה הזמן  ל"הקציף" את כל תוכן הקערה בעזרת מערבל (עם הזרועות שמשמשות לקצפת או קצף של עוגה). מתחילים איזה 30 שניות במהירות נמוכה ואז עוד 3 דקות במהירות גבוהה. נוצרת עיסה נוזלית אחידה.

    על העיסה מנפים כוס מהקמח המלא, כוס מהקמח שיפון ועוד כוס מהקמח המלא. ומתחילים לערבב וללוש עד שנוצר בצק אחיד ולא דביק מדיי. אם זה דביק ועיסתי להוסיף עוד קמח מלא או קמח לחם ללא חשש. זה הזמן להפשיל שרוולים ולהכניס את הידיים לקערה ללוש טוב טוב עם כל הלב, ולחשוב מחשבות טובות ואוהבות '' כל הזמן הזה. עושים כדור יפה מהבצק ומשמנים את הקערה בעדינות. מניחים להתפחה לשעה ורבע בערך במקום חמים ולח.

    פטנט: אפשר לשים במקרוגל כוס מים רותחים ולהכניס את כל הקערה לשם - זה תא קטן, המים הרותחים יוצרים לחות וחום וככה יש מעין תא התפחה. בחורף, צריך להחליף את הכוס אחרי חצי שעה או להוציא את הבצק - להרתיח את הכוס עם המיקרוגל עצמו ולהכניס שוב.

    בינתיים, אפשר למי שרוצה שדרוג, לבשל עם הרבה מים עד שיתרככו טוב, גרעיני חיטה שלמים, בורגול, שבולת שועל או גריסים. שאותם אפשר להוסיף בשלב הבא לבצק. הלחם יוצא עם כל מיני חתיכות טעימות ונהייה מעניין בפה.

    אחרי שהבצק תפח בערך פי שניים מגודלו, לשים אותו עוד קצת, מוסיפים תוספות כמו זעתר, או אגוזים קצוצים. או כלום שזה גם טעים ושווה בפני עצמו. מחלקים לשני חלקים שווים, וכל חלק שמים בתבנית מאורכת ומשומנת (כמו של עוגה אנגלית). ושוב שמים במקום חמים ולח להתפחה חוזרת של 30 דקות בערך (או עד שהוא מבצבץ החוצה מהתבנית.

    מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 180-200 מעלות. שמים בפנים קערה עם מים רותחים גם שיהיה לחות קצת (עושה קרום נהדר ללחם...) למשך 40 דקות.

    נהנים מהריח שמתפשט בבית... מוציאים מהתנורומניחים להצטנן 10 דקות ומייד מוציאים מהתבניות ושמים על רשת שיצאו האדים, הלחם יתקשה מבחוץ, ויתקרר יותר מהר.

    בתאבון!!!

     

    (פורסם ב-22 בינואר 2008 בבלוג שלי בתפוז)
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/10 22:24:

      צטט: נסים גבאי 2010-09-18 05:51:07

      בתיאבון

      תודה ניסים

        19/9/10 22:24:

      צטט: dalia t 2010-09-18 01:18:53

      עשית לי חשק לאפות לחם. אקנה לי אופה לחם חשמלי קודם.
      גח"ט
      איש

      אופה לחם חשמלי ?!?!?!? תזהרי שהלחם לא יצא דיגיטלי מדי

        19/9/10 22:22:

      צטט: בלוג אוכל 2010-09-17 09:08:47

      אין כמו לחם של אבא/אימא.
      ברוך הבא לקפה.

      אכן כן ובקפה אני כבר די הרבה זמן... ובכל זאת ברכה זה תמיד נחמד

        18/9/10 05:51:
      בתיאבון
        18/9/10 01:18:
      עשית לי חשק לאפות לחם. אקנה לי אופה לחם חשמלי קודם.
      גח"ט
      איש
        17/9/10 09:08:
      אין כמו לחם של אבא/אימא.
      ברוך הבא לקפה.
        17/9/10 08:36:

      צטט: טלונה 2010-09-17 08:29:24

      לישה זה לא דבר של מה בכך
      זה הכל
      אל תקנה מכשיר
      זה יעציב את הלחם.
      :)

       

      ללא ספק, הלישה היא העיקר ואני הכי אוהב את השלב הזה

      להרגיש בידיים מה הלחם מרגיש

      איך הוא נהיה ומי הוא יהיה

       

      ואת המכשיר אקנה יום אחד למטרות אחרות...

        17/9/10 08:29:
      לישה זה לא דבר של מה בכך
      זה הכל
      אל תקנה מכשיר
      זה יעציב את הלחם.
      :)