התלהבות
בואו להופעה מדליקה ומג'וננת במשכן אומנויות הבמה הרצליה פרטים ב www.doctorenergy.co.il
לומדים, מדע, טיפים, צוחקים, סטנד אפ, וגם זזים עם מוזיקה מדליקה!
פוסטים אחרונים
- מ"מ של אושר 18/9/12
- hard to get 18/9/12
- אני שומרת עליך. אני בטוחה. איתי, אל תדאג ... 18/9/12
- מסתובבת, אריה בכלוב. נמרה משחרת לטרף 18/9/12
- 50 גווונים של אפור (ו 100 גוונים של סגול) 17/9/12
- ועכשיו, אחרי שהאבל עבר, אני שונאת אותך 17/9/12
ארכיון
אם אתה אוהב משהו (את הילד/ה שלך) - שחרר אותו לחופשי
if you love something set it free if it come back its yours if it doesnt it never was במקור זה בטח מיוחס לבני זוג ואני לוקח את זה לילדים שלי לבן הגדול שלי. כמעט בטעות נכנסתי לו לוריד יותר מדי עם הלימודים, הספורט וכו' ואז שמעתי על הבן של מישהו לידי שכבר לא רוצה להיות איתו מרוב שההוא נכנס לו לוריד (אבא שלו). ופתאום אני קולט כמה שאני מנסה שהוא יהיה א' או ב' וכמה אני רוצה שהוא יעשה ג' או ד' ויש לו בכלל את האופי שלו ומסלול הגדילה וההתפתחות שלו ואני צריך להיות שם בעיקר כדי לחבק וללטף ולדגדג את החשיבה והראש לכיווני חשיבה חדשים ואחרים לא יותר. הערכים שלי מטופטפים על הדרך בארוחת ערב בדיבור על שיר בנסיעה באוטו לא צריך לעשות מאניפסט מכל דבר. שיטעה שינסה זה המסע שלו. כך אני ארויח אותו כך הוא יאהב להיות לידי ולקבל ממני לא בכוח לא במוח בנעימות. ברגישות. ביעוץ. זה כמובן לא במקום גבולות כשצריך וצריך ... אלא במקום להיכנס לוריד ולשלוט. אני יודע שזה רלבנטי גם בין אמאהות לבנות שלהן ובין אמאהות לבנים שלהן האתגר שלא לסגור את הילד too much. בקיצור לשחרר אותם שיעשו שילכו שיחזרו ואז נרגעים ביחד ויש משפחה. |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהלן
הקטע לא הגיע ... האם את מוכנה לשלוח שוב בבקשה?
תודה וד"ש.
נוסחה מנצחת. קצר ולעניין.
כן ...
כאב והתנסות מגדלים אותנו
אי אפשר ולא רצוי כנראה לחסוך אותו
כבר 24 שעות שאני מתרגל שחרור
ולא נכנס לוריד
ומחכה שהציפור תבוא אלי.
בלי לחץ.
אני פה. האהבה שלי פה. אין לחץ/בריחה.
(-:
אהלן
תודה רבה על התגובה.
קראתי אותה פעמיים ושלוש. נראה לי שאקרא אותה פעם בחודש קבוע
כדי לזכור שהילדים הם גם שלי/איתי
אבל לא שלי/בבעלותי
ותפקידי לכוון, ליעץ, לטפטף. שיר חזק. טאואיסטי (טאו) משהו.
תודה.
כתב המשורר המצרי הדגול שאהוב עלי מאד ג'וברן חליל ג'וברן על הילדים,(ציטוט):
"..ילדיכם אינם ילדיכם, כי פרי געגועי החיים אל עצמם. באים המה דרככם אך לא מכם, חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
..תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,
כי להם הגיגיהם.
.....אתם הקשת ממנה,כחצי חיים,ילדיכם שלוחים;
הקשת מבחין בשביל על פני נתיב הנצח,
ברצותו כופף קשתכם למען חציו הנורים למרחקים-
...."
מציעה לך לקרוא את כל השיר כמה זה נוגע בהגיגים שלך,
גם לי יש ילד בגיל ההתבגרות
ואני מבינה ללבך ויודעת שכדאי לנו לתת להם להיות כמו החץ ולהישאר ולהוות עבורת את הקשת ולשחרר,
עם כל זאת גם אני חופרת לו לפעמים והוא בדרכו שלו מזכיר לי שיש על מי לסמוך וטוב שכך.
בברכה מלכה
אתה יודע, העניין של 'לשחרר' זו לא פעולה חד פעמית של זבנג וגמרנו. כל פעם זה שחרור אחר, כל פעם זה במידה/רובד/הקשר/מקום.. אחר ויש בזה מן האבסורד כי השחרור מקרב. השחרור אומר 'אני סומך עליך' 'אני מאפשר לך' 'אני נותן לך...' השחרור אומר 'אני אוהב אותך' :)
ובאמת משתדלים לנהוג כך
אני תמיד אומרת לילדים שלי שהם של עצמם תרם הם שלי..
ונותנת להם ליפול ולקום
לטעות ולהצליח
בקיצור לחוות את החיים האמיתיים ..
יפות הן תובנותייך..
נכונות..
ומצילות..!!!
מסכימה, כך נולדת משפחה שכל אחד מהמרכיבים אותה מוצא בה את עצמו .
שמחה על הזמנתך, חבר חדש.
מצרפת לך לדואר האישי קטע בנושא, מתוך ספרי "ניצן צחור"
גמר חתימה טובה!