0
טיימינג- זה דבר חשוב. בתור נגנית תופים וכלי הקשה- אני יודעת שבמוסיקה- זה בעצם ה (בהא הידיעה )בסיס ( - יש קצב בלי מנגינה אך אין מנגינה בלי קצב ויש את המנגינה שבקצב!..) והיום אני יודעת שגם בחיים -ה"טיימינג" הוא גורם משמעותי בחיים שלנו... וזה הזמן- היום- ערב יום הכיפורים- לבקש - סליחה. בחיים , כמו בנגינה- לפעמים עושים טעויות. נקודה. ואין מה לעשות! (? !) יש "פשלות". אפילו ארתור רובינשטיין- הפסנתרן -כתב בסיפרו שלא היה קונצרט אחד שהוא לא טעה- אבל הקהל לא ידע. ה"קהל"- הם האנשים שהיו ב"קונצרט" חיי, הם אלה שהיו ב"הופעה" שלי. וזה הזמן לבקש - סליחה. ואין מה לעשות?! - אני מתאמנת, חוזרת על הקטעים, ולפתע פתאום- "מתפקשש "לי! לפעמים ה"פיקשוש" קליל ולא מורגש ויש שהוא יותר "רציני" (לפחות מבחינתי) ולפעמים- ה"טעות" מובילה אותי ל"סאונד" אחר וטוב ואז- היא כבר נכנסת ל"רפרטואר" וסיפור שהיה כך קרה: ניגנתי בהרכב שנקרא "טנגו פרוג'קט" (- מוסיקה של פיאצולה וחומר מקורי בסגנון ה"טנגו") כאשר פתאום- המקל נגע בטעות בצליל שליד וזה , כמובן, גרם לשינוי המצלול של האקורד- אבל בצורה טובה!!! שמעתי כי טוב- וכשה"פרזה" חזרה על עצמה- חזרתי על הטעות! בסוף ההופעה- קיבלתי תגובה מקלאודיו הסקסופוניסט- "מה קרה שן" (שזה "שם" בארגנטינאית : )? שמעתי פתאון משו אחר ואז עוד הפען וזה היה יפה דפקא..." ומה שאני רוצה להגיד זה בעצם- המוסיקה לימדה אותי איך להתמודד עם הטעויות!- אם אני לא אנגן- לא על הכלים ולא בחיים שלי - אז לא אעשה טעויות. אבל- אז מה אם יש??? - טעויות קורות. סליחה! - לומדים מהן... והעיקר- שעושים! ושהפחד מלעשות טעות- לא עוצר מלעשות! גם בתור תלמידה וגם בתור מורה- אני תמיד חוזרת על המקום הבעייתי עד שהוא "יושב" לי בידיים ובעיקר- בראש אבל אח"כ- בהופעה- כאשר אי אפשר לעצור ולחזור ולתקן- צריך להמשיך הלאה... להמשיך עם מנגינת החיים!!! (ולקוות לכמה שפחות טעויות....: ) שנה טובה!!! |