כבכל שנה ערב כיפור אני פוקדת את קברו של אבא, כבר בנסיעתי באוטובוס המוביל אל בית העלמין עלו בי שוב זכרונות ילדות מהסביבה בה גרנו ,בית הספר בו למדתי,חוויות שעברתי באותם איזורי מגורים(החלפנו עם השנים). כשנכנסתי לבית העלמין ,צפיתי בכל אותם אנשים המציעים את מרכלותם :פרחים,כפרות,מים וכו'. בנוסף..בחולפי בין המצבות ועד להגעתי לחלקת קיברו של אבי,מידי פעם פנו אלי איש חרדי זה או אחר :"השכבה?" ואני מניעה את ראשי כאילו לאמר:"לא".ורק לצורך הפרוטוקול שאלתי:"זה בתשלום?" "כן" השיבו לי. ואני תוהה למה? האם ביום קדוש זה,אין זה מן הראוי לעשות מצוה ולא לדרוש תשלום?! עצוב מאוד! הגעתי לפקוד את קברו של אבי בגפי.... אין איש מבני המשפחה... רחצתי את האבן...הנחתי פרחים...הדלקתי נר נשמה...ובכיתי... בקשתי סליחה...סליחה מאבא שלא יכולתי לעזור... סליחה מאבא אם פגעתי בו... סליחה מאבא שלא הצלחתי להביא אותך הביתה... יום קודר, יום עצוב והנה אני חוזרת לביתי , מדליקה את המחשב... ומוצאת סטטוס מצחיק בטרוף של אחד החברים. אז נכון שהיה לי את תחילתו של היום מלא עצבות ובכי בלתי פוסק... אך ברגע שנכנסתי לביתי... הצחוק והשמחה חזרו לשכון בנפשי! גמר חתימה טובה,צום קל וגמר חתימה טובה!
|