פירשת, אתה חושב שאתה יודע הכל גם הוא פירש, והיא פירשה וכולם, יודעים פתאום מילים שזרעתי מצמיחות נבטים נבטים של אולי השערות נבטים של אולי מזונות קופים רצים אחריי רצים אל הלא נודע והדרך שלי, היא שלי והפרי מורעל כתוב שם בחוצות שלטי אזהרה התמלאת, התעשרת ואני נותרתי חסרת כל |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לפעמים בדרך שאוליי לא רצינו לראות.
פירושים לפעמים הם סתם פירושים... של מישהו אחר.
כל אחד מפרש מהיכן שנוגע בו.
ומה שיפה אצלך, את לוקחת למקומות בהם האפשרויות פתוחות.
וזה נדיר, וזה מעניין.
והרי בסוף תמיד מתמלאים.. מחדש.
מה שבטוח
שאינך חסרת כל
גם אם חשת כך ברגע הכתיבה
את קוצרת את מה שאת זרעת
בעיות מסביב נמצאות קודם אצלך
בסוף... תמצאי.
שיר משלים לשלך המקסים,
תרמיל בלי אפונים יושב בצד בוכה, תרמיל בלי אפוניםנפח יש אך משקל כבר אין בפנים מתחת לעץ, ליד הרבה עליםמתייבש, מתפרק לחלקים גם בדל מגע יכול לעצור את זה הרקבוןהתפוררות מרגש, מבדידות זה אסון אביב סתיו שמש גשם חולפים על פניואפילו רגבי אדמה לחים מתעלמים מאפוניו והם זרוקים לצד הדרך, ללא מיקוח אין שום קאץ' חורף קיץ קמילה פריחה עדיין הטבע לא מביןמשקל סגולי עצום לו,האם גם אלוהים אינו מבחין מה הוא בסך הכל התרמיל הזה הריק אומר עולם זקן, הוא כבר שיחק את תפקידו איש לא יידע אולי כבר מתפירשתי.
לא חושב שיודע הכל,
אבל אוהב את מה שיודע.
נשמה טובה שלי
נולדנו עירומים
ונמות מתי שהו עוד מאה שנה או יותר עירומים
אני מקווה שהריק יתמלא שוב
התמלאת התעשרת
ואני נותרתי חסרת כל
אחד מרוויח השני מפסיד
ככה העולם עובד
חבל שאנחנו נושאים בעול
וזה קצת על הגב מכביד
את בסדר את!!!
:)
אני איבדתי אותה בקופים.
אבל מצד שני אני די אבוד ממילא
כי הזרע הינו ערום,
ואין בו כל,
נטמן
בעפר
באדמה
הושקה,
הושקע.
לפתע,
פרח מיוחד,
צמח ועלה.