ניסיתי, בחיי שניסיתי לא לכתוב על מלחמת יום הכיפורים ביום הכיפורים הזה, אבל, רגע לפני צאת היום הזה - יום הכיפורים תשע"א, החלטתי לא להמשיך בנסיון, כי זה כן! אז מביאה לפה את הפוסט שכתבתי בשנה שעברה, כי לעת הזאת אין לי מה להוסיף על הנכתב בו. -הוא כנראה יהפוך כמו קינת דוד ומגש הכסף - מעין יזכור משלי שאקרא בכל שנה ביום הכיפורים. (ועם מי שמכיר-הסליחה). ___________________________________
מכתב למ.א.
חללי מלחמות נשארים בני עשרים. אתה לא היית חלל. אתה נשארת אי שם וקיווינו לחשוב שאתה גדל עם השנים. בכל שנה שאחרי המלחמה ההיא ובמהלכה, התקווה, היא שהצעידה אותנו.
המסתורין לא נתנו מנוח, איכה זה קרה? היכן אתה? מה עובר עליך? מתי תשוב?
עד ש...כעבור מספר שנים, משלא הופעת, משלא התגלית, משלא נגלית, הוכרזת חלל.
רק כעבור מספר שנים, כשהיית כבר כבן שלושים, התחוור שנשארת בן עשרים.
אתה מבין?
ואנחנו? אנחנו, קמטים חורצים בנו ושערנו מלבין. זה שלושים ושש שנים (השנה זה כבר שלושים ושבע- פ.ק.) שאני רוצה לספר לך מה הפסדת.
את השטח בו נפלת, סיני, החזרנו למצרים תמורת שלום. השלום קר אבל עדיין שלום לו.
אבל לא, הארץ לא שקטה ואינה שוקטת.
את המלחמה ההיא, ממנה לא שבת, ניצחנו. הוקמה ועדה בראשות השופט אגרנט לחקור כיצד היא קרתה. דדו התפטר, אח"כ נפטר משברון לב. גולדה, The old lady כפי שסאדאת אהב לכנותה, הלכה לעולמה. התחולל מהפך ובגין עלה לשלטון. בגין, שמינה את דיין לשר החוץ בממשלתו, כרת ברית שלום עם אנואר סאדאת, תמורת נסיגה מסיני. אח"כ סאדאת נרצח. בגין נפטר משברון לב בעקבות מלחמה אחרת.
אחרי המלחמה ההיא באו עוד. מבצע שלום הגליל, מלחמת לבנון הראשונה, אינתיפאדה 1 מלחמת המפרץ 1 אינתיפאדה 2, מלחמת המפרץ 2, אוטובוסים וקניונים מתפוצצים, טילי קאסאם על ישובי הנגב המערבי, נסיגה מכל הישובים שהקמנו ברצועת עזה פינוי כל המתיישבים והריסת בתיהם, מלחמת לבנון 2 מלחמת עזה 1 (מעיזה למספר אותה, ודאי יהיו עוד).
גורודיש הושעה מתפקידו בעקבות ועדת אגרנט, אח"כ הוחזר אך הוא פרש ועקר לדרום אפריקה שם נפטר. רבין נרצח ע"י יהודי. רחבעם זאבי, גנדי, נרצח ע"י ערבי. רפול טבע בים באשדוד. אריק שרון שרוי בתרדמת מזה למעלה משלוש שנים. (עכשו כבר ארבע - פ.ק.)
אילן רמון, טייס מצטיין של חיל האויר שלנו, הצטרף לטיסה אמריקאית לחלל, במעבורת. המעבורת התרסקה עם שובה לכדור הארץ. בנו, אסף רמון, התרסק לפני כשבועיים (+שנה - פ.ק.) בטיסת אימון במטוס קרב של חיל האויר.
ואני, כן, סיימתי את הלימודים בבליך, שהיום הפך לביה"ס התיכון הכי מפורסם בארץ. ביה"ס היסודי "עליות" עדיין עומד על תלו. אימי עדיין גרה בבית שאתה מכיר. גם רחוב סנהדרין נשאר אותו הרחוב. אני עו"ד ויש לי נכדה, אתה מתאר לעצמך? פגשתי את אנימו לא מזמן באינטרנט, (לא יודעת להסביר לך מה זה בעצם) בפורום חמישים פלוס בתפוז. אנימו, שהייתה המדריכה שלך בפנימיה הצבאית. דברנו עליך.
יש לנו היום שני שבויים שעדיין לא שבו הביתה. רון ארד וגלעד שליט.
יכול להיות? רק יכול להיות שאתה גם? שבוי? |
גלי?פטר
בתגובה על - - - - -
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מלחמות שחורצות פצעים שמדממים לעד *
חיבוק ממני
אני
בדיוק כך
אנחנו שומרי הזכרון.
כשאני ראיתי בטלויזיה הירדנית (גרתי אז בירושלים וניתן היה לקלוט את ירדן)
ביום הכיפורים בשעה שתיים את מה שהמנהיגות הפחדנית וחסרת האחריות (זה בשלון המעטה) ההיא
ניסתה להסתיר מאתנו במשך כל אותו יום,
זו היתה המהלומה שלא החלמתי ממנה עד היום.
המחיר ששילצנו היה מלא ומורגש לפחות אצלי ביומיום והתחושה קשה יותר ביום הכיפורים
נהדר לשמוע על נעדר שנמצא.
כן, מי שחווה את יום הכיפורים ההוא
אפ'פם לא ישכח
ויזכור ביתר שאת בכל יום כיפורים.
תודה
גמר חתימה טובה גם לך
הלינק לתגובות מהשנה שעברה
ערכן חשוב לי לא פחות מערך תוכנו של הפוסט
http://cafe.themarker.com/post/1244516/
אין מילים.
גמר חתימה טובה.