כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משיכת קולמוס

    0

    מכתב למ.א.

    13 תגובות   יום שבת, 18/9/10, 17:25

    ניסיתי, בחיי שניסיתי לא לכתוב על מלחמת יום הכיפורים ביום הכיפורים הזה,

    אבל, רגע לפני צאת היום הזה - יום הכיפורים תשע"א, החלטתי לא להמשיך בנסיון, כי זה כן!

    אז מביאה לפה את הפוסט שכתבתי בשנה שעברה, כי לעת הזאת אין לי מה להוסיף על הנכתב בו.

    -הוא כנראה יהפוך כמו קינת דוד ומגש הכסף - מעין יזכור משלי שאקרא בכל שנה ביום הכיפורים.

    (ועם מי שמכיר-הסליחה).

    ___________________________________

     

     

     

    מכתב למ.א.


    מלחמת יום הכפורים -זה אתה.

    חללי מלחמות נשארים בני עשרים.

    אתה לא היית חלל.

    אתה נשארת אי שם וקיווינו לחשוב שאתה גדל עם השנים.

    בכל שנה שאחרי המלחמה ההיא ובמהלכה, התקווה, היא שהצעידה אותנו.

     

    המסתורין לא נתנו מנוח,

    איכה זה קרה?

    היכן אתה?

    מה עובר עליך?

    מתי תשוב?

     

    עד ש...כעבור מספר שנים,

    משלא הופעת,

    משלא התגלית,

    משלא נגלית,

    הוכרזת חלל.

     

    רק כעבור מספר שנים,

    כשהיית כבר כבן שלושים,

    התחוור שנשארת בן עשרים.

     

    אתה מבין?

     

    ואנחנו?

    אנחנו, קמטים חורצים בנו ושערנו מלבין.

    זה שלושים ושש שנים (השנה זה כבר שלושים ושבע- פ.ק.) שאני רוצה לספר לך מה הפסדת.

     

    את השטח בו נפלת, סיני,

    החזרנו למצרים תמורת שלום.

    השלום קר אבל עדיין שלום לו.

     

    אבל לא, הארץ לא שקטה ואינה שוקטת.

     

    את המלחמה ההיא, ממנה לא שבת, ניצחנו.

    הוקמה ועדה בראשות השופט אגרנט לחקור כיצד היא קרתה.

    דדו התפטר, אח"כ נפטר משברון לב.

    גולדה, The old lady כפי שסאדאת אהב לכנותה,

    הלכה לעולמה.

    התחולל מהפך ובגין עלה לשלטון.

    בגין, שמינה את דיין לשר החוץ בממשלתו,

    כרת ברית שלום עם אנואר סאדאת, תמורת נסיגה מסיני.

    אח"כ סאדאת נרצח.

    בגין נפטר משברון לב בעקבות מלחמה אחרת.

     

     

    אחרי המלחמה ההיא באו עוד.

    מבצע שלום הגליל,

    מלחמת לבנון הראשונה,

    אינתיפאדה 1

    מלחמת המפרץ 1

    אינתיפאדה 2,

    מלחמת המפרץ 2,

    אוטובוסים וקניונים מתפוצצים,

    טילי קאסאם על ישובי הנגב המערבי,

    נסיגה מכל הישובים שהקמנו ברצועת עזה

    פינוי כל המתיישבים והריסת בתיהם,

    מלחמת לבנון 2

    מלחמת עזה 1 (מעיזה למספר אותה, ודאי יהיו עוד).

     

     

    גורודיש הושעה מתפקידו בעקבות ועדת אגרנט,

    אח"כ הוחזר אך הוא פרש ועקר לדרום אפריקה שם נפטר.

    רבין נרצח ע"י יהודי.

    רחבעם זאבי, גנדי, נרצח ע"י ערבי.

    רפול טבע בים באשדוד.

    אריק שרון שרוי בתרדמת מזה למעלה משלוש שנים. (עכשו כבר ארבע - פ.ק.)

     

    אילן רמון, טייס מצטיין של חיל האויר שלנו, הצטרף לטיסה אמריקאית לחלל,

    במעבורת.

    המעבורת התרסקה עם שובה לכדור הארץ.

    בנו, אסף רמון, התרסק לפני כשבועיים (+שנה - פ.ק.) בטיסת אימון במטוס קרב של חיל האויר. 

     

    ואני,

    כן, סיימתי את הלימודים בבליך, שהיום הפך לביה"ס התיכון הכי מפורסם בארץ.

    ביה"ס היסודי "עליות" עדיין עומד על תלו.

    אימי עדיין גרה בבית שאתה מכיר.

    גם רחוב סנהדרין נשאר אותו הרחוב.

    אני עו"ד

    ויש לי נכדה, אתה מתאר לעצמך?

    פגשתי את אנימו לא מזמן באינטרנט,

    (לא יודעת להסביר לך מה זה בעצם)

    בפורום חמישים פלוס בתפוז.

    אנימו, שהייתה המדריכה שלך בפנימיה הצבאית.

    דברנו עליך.

     

    יש לנו היום שני שבויים שעדיין לא שבו הביתה.

    רון ארד וגלעד שליט.

     

    יכול להיות? רק יכול להיות שאתה גם?

    שבוי?

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/9/10 07:53:
      עצוב)-:
      מלחמות שחורצות פצעים שמדממים לעד *
      ואוו כמה עצוב... איתך בכאב
      חיבוק ממני
      אני
        19/9/10 18:59:

      צטט: נייס גיא 2010-09-19 16:29:08

      ככאלה שחיים בתקופה הנדונה יש לנו תחושות ורגשות שחווינו כחלק מההתרחשות, אנחנו שומרי הזכרון.

       

      בדיוק כך

      אנחנו שומרי הזכרון.

        19/9/10 16:29:
      ככאלה שחיים בתקופה הנדונה יש לנו תחושות ורגשות שחווינו כחלק מההתרחשות, אנחנו שומרי הזכרון.
        18/9/10 19:10:
      עוד מכאוב לרשימה, שיהיה האחרון, אינשאללה
        18/9/10 18:50:
      עצוב
        18/9/10 18:49:

      צטט: פיני1 2010-09-18 18:29:04

      "המנהיגות הפחדנית" הצבאית והמדינית ניסתה להתחבא אחרי ועדת הטיוח אגרנט ידין ולהתנער מאחריותה למחדל
      המחיר ששילצנו היה מלא ומורגש לפחות אצלי ביומיום והתחושה קשה יותר ביום הכיפורים

      כשאני ראיתי בטלויזיה הירדנית (גרתי אז בירושלים וניתן היה לקלוט את ירדן) 

      ביום הכיפורים בשעה שתיים את מה שהמנהיגות הפחדנית וחסרת האחריות (זה בשלון המעטה) ההיא

      ניסתה להסתיר מאתנו במשך כל אותו יום,

      זו היתה המהלומה שלא החלמתי ממנה עד היום.

        18/9/10 18:29:
      "המנהיגות הפחדנית" הצבאית והמדינית ניסתה להתחבא אחרי ועדת הטיוח אגרנט ידין ולהתנער מאחריותה למחדל
      המחיר ששילצנו היה מלא ומורגש לפחות אצלי ביומיום והתחושה קשה יותר ביום הכיפורים
        18/9/10 17:51:

      צטט: אני מיכל 2010-09-18 17:45:28

      אוף מותק. הכי קשה זה מעמד של נעדר, הכרנו אותו חודשים רבים עד שנמצא, אז באותה מלחמה ובאותה סיני ולא שוכחים...

      נהדר לשמוע על נעדר שנמצא.

      כן, מי שחווה את יום הכיפורים ההוא

      אפ'פם לא ישכח

      ויזכור ביתר שאת בכל יום כיפורים. 

        18/9/10 17:48:

      צטט: Vered c 2010-09-18 17:31:30


      אין מילים.
      גמר חתימה טובה.

       

      תודה

      גמר חתימה טובה גם לך

        18/9/10 17:45:
      אוף מותק. הכי קשה זה מעמד של נעדר, הכרנו אותו חודשים רבים עד שנמצא, אז באותה מלחמה ובאותה סיני ולא שוכחים...
        18/9/10 17:32:

      הלינק לתגובות מהשנה שעברה

      ערכן חשוב לי לא פחות מערך תוכנו של הפוסט

      http://cafe.themarker.com/post/1244516/

        18/9/10 17:31:

      אין מילים.
      גמר חתימה טובה.

      פרופיל

      פלג קטנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין