מאז שנודע לך שתיהיה לך אחות קטנה,לא הפסקת להתרגש. ידעת שיש לאמא תינוקת בבטן ולא יכולת לחכות כבר. בכל פעם שבעטה בי רצית להרגיש.רצית להיקשר אליה...
ולבסוף הגיעה השעה.אבא ואני נסענו לבית החולים. השארנו אותך אצל הדודה שלך שמשום מה לא הצליחה להשתלט על הצרחות שהשמעת אצלה. היית קטנה ולא הבנת למה נטשנו אותך כך,פתאום... נולדה לך אחות קטנה ומתוקה. למחרת אבא הביא אותך לבקר אותנו.ואת בחוכמתך ישר קישרת.ידעת שזוהי התינוקת מהבטן של אמא. היא היתה כזו מלאכית...עם עיניים יפות כל-כך... את הדהמת אותי באהבתך אליה. לא התנהגת בקנאות ורק ביקשת לעזור.בשפה שלך.נידנדת את המיטה שלה כשרק פצתה פה.רצית שלא תבכה..הבכי שלה הלחיץ אותך... תמיד רצית שניתן לך להחזיק אותה.צילמנו אתכן המון.אהובות שלנו. עד שעברה שנה. פה התחלת לקנא,מתוקה שלי. כנראה בגלל שהקטנה התחילה להראות את החוכמות שלה ואנחנו לא התאפקנו מלתת לה תשומת לב ומחיאות כפיים... הרגשתי את הצער שלך והקינאה...אך לא יכולתי להתאפק ולעצור את עצמי...הרעפתי המון אהבה על הקטנה יותר מאשר עליך. עליך הרגשתי שמותר לי כבר לצעוק ולהתעצבן.בגרת מהר.דרשתי ממך להבין יותר ולקחת אחריות על דברים שגדולים לוקחים עליהם אחריות. ופה המקום שלי להתנצל,מתוקה. אמא אוהבת ותמיד תאהב! אני מצטערת על הזמן הזה שלא ישבתי איתך מספיק.לבד. ושלא פיניתי הרבה זמן בכדי לקחת רק אותך לאכול פיצה או גלידה... אבל אני אשנה את זה! היום כשתחזרי מהגן -אנסה לפצות אותך בטיול שלנו לבד. דודה שלך תשמור על אחותך הקטנה. נראה לך שגם היא תבכה כי השארנו אותה לבד...?
|