מנין זה באו אלי געגועים לדברים שלא ראיתי מימי? איך זה שאני אוהב עוגב? אני הלא שמרני ביחס לנימוסים ומסורת, אבל בעד עוגב הייתי לוחם. (א.צ. גרינברג) ------------- כשמשהו כואב זה כתוב יותר טוב. אין לי דרך אחרת גם אם אדמתי בוערת ------------ נסעתי היום באותה הדרך רק הפוך חזרה יכולתי, באמת שיכולתי להמשיך לחרמון או לבנון לכתוב לעצמי בראש מילים פסססטים פוס(פ)טים (זה דבר רעיל) ------------- הנחתי מילים כדרבנות
מילים כקורבנות (עולה, שלמים ומנחה) -------------
הַשָּׁעָה עֲיֵפָה מְאוֹד כְּמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. כַּיֶּלֶד אֲסוּפִי, בְּכֻתָּנְתִּי הַלְּבָנָה בִלְבַד, אֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב בֶּחָלָל כְּמוֹ עֲלֵי לוּחַ: לֹא-אִיכְפַּת, לֹא-אִיכְפַּת.
אִם יָבֹא הֶחָתוּל הַשָּׁחֹר אֶל הַכַּד וְיָלֹק אֶת שְׁיַר הֶחָלָב הַלָּבָן וְיַהֲפֹךְ אֶת הַכַּד, אֲנִי אֶעֱצֹם אֶת עֵינַי לִישֹׁן וְאִישַׁן עֲדֵי-עַד – – לֹא-אִיכְפַּת, לֹא-אִיכְפַּת.
(א.צ.גרינברג)
----------- ככה זה נראה אוטוסוגסטיה עקומה -----------
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה. אֲבָל מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. וְהַמַּיִם שֶׁמָּזַגְתָּ לְתוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה.
מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. הַמַּיִם שֶׁמָּזַגְתָּ אֶל-תּוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה, אֲבָל הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.
(ב. ברכט)
----------- אז אויר פנימה והחוצה לשמור על הקצב שלא יראו את הקצף בזוית הפה.
את האודם מתפשט בלחיים נבוכות.
את הצבע בשפתיים מחוויר לקראת באות. ---------- עשר הדיברות: תשתקי----------תצעקי תפתחי----------תסגרי תתקרבי--------תתרחקי תתמלאי--------תרוקני תפרקי----------תתפרקי ---------- (אם תראי איזה פרח, עושה את מה שהוא נולד לעשות את תצחקי. עם כל העיניים והלחיים והשיניים. אם תראי איזה איש עושה את מה שהוא נולד לעשות את תחשבי פעמיים.) |