0
| היא לא אוהבת עכבישים. בכלל חרקים לא עושים לה את זה. דורכת עליהם בכל הזדמנות תוך צווחות ופחד נוראי אבל בהחלטיות גדולה. זה לא שאכפת לה שהם בחוץ, רק שלא יכנסו הביתה והיא תראה אותם, כי אז הסצינה לא תאחר לבוא, מלווה בחרדה תואמת. היא שונאת עכבישים. אפילו קטנטנים שרק הולכים להם על התקרה, מנסים לחצות את החדר לפני שיגלו אותם, רצים מתחת לדלת בפניקה נוראית אחרי שכפכף שחור רודף אחריהם. מזל שהיא לא יודעת אבל יש לו עכביש בכל חדר ואולי אפילו שניים. ומה שמוזר יותר שכל אחד שונה מהאחר. הם לא מכירים אחד את השני כי הם מתחבאים בגללה והוא, בכלל לא יודע שהם שם. מגדל אותם בלי לשים לב. ולאט לאט בכל הפינות נטווים להם קורים דקים כזמן החולף וחזקים כמו הנצח, אוחזים את הקירות לבל יפלו. |