הייתי בבת-מצווה באשקלון. חשבתי להגיד: בוא לדשא (הגדול, היינו אומרים פעם) נראה אותך. בוא נרביץ מכות (ואולי איזו תורה, אולי איזה גמרא, אולי איזה גמירה) חשבתי גם להביא את המחשב. שנלחץ ביחד על הכפתור האדום. נהרוג אחד את השניה תוך כדי שאנחנו מסתכלים בעיניים. אבל עבר לי --------- בהלוך בכביש השישי, זה היה מהיר ועצבני. בחזור בכביש הרביעי, היה קצת קשה להישאר על המאה ועשר (תמיד אני קוראת איפה המכמונות (מילה נהדרת. הקשר מעצבן) אבל אפפעם אני לא זוכרת. רק פעם אחת קיבלתי פלאש לאחור) אחרי שהתרגלתי ושרתי בעברית צחה נרגעתי. יש אפילו משהו נעים, מתהווה תוך כדי, כשאני איטית וכולם טסים (להגיש מגשים בתשבצים) ---------- איש אחד שר (ברמקולים לא מנומסים): מיציתי כבר הכל כסף ואלכוהול עכשיו רוצה אלייך. שתיתי בחיים (אם כי ודאי לא מיציתי) בזבזתי קצת בחיים (אם כי ודאי לא מיציתי) וגם אני עכשיו רוצה אלייך. (כן, אלייך, מה יש? שבי רגע בשקט. איתי) ---------- שבלול זה מפתה לפעמים, אם כי ודאי לא ממצה ----------- ילדים בני שתים עשרה שרו (צעקו) לילדה בכיתה ז' אני רוצה להכיר אותך לעומק. שנייה אחרי שזה הצחיק, זה היה עצוב ---------- מבטים רעבים של גברים שבעים עם מרלבורו אדום (ווודקה (נחמד הווים) מעורבבת עם אותיות לעז). זה לא מה שישביע ----------- כמה צפוי זה להגיד: הרוח בנסיעה חלונות פתוחים. ובכל זאת: הרוח בנסיעה חלונות פתוחים --------- החצאית הייתה שחורה וצרה לא יכולתי לכופף רגל כמו שצריך. ברמזור ביציאה הצפונית מהעיר, התכופפתי לשחרר נעליים (גבוהות. זה אישה) כשכפפתי לצד שמאל, נפלה הכתפייה של הגופייה. הנתיב השמאלי הסתכל עליי מהנדסת סיגריה, גופיה, הילוך ראשון, רדיו ומראה ----------- חשבתי על מי עוד נעשה רגיש כשהוא מריח דם. תזמונים, זימונים ----------- לכל אחד יש את האחד, שתיים, שלוש, ארבע שלו -------------- חשבתי לכתוב: אללה הוא אכבר וללחוץ על האדום. גם זה עבר לי. שיקולי רווח והפסד לטווח הרחוק ------------- אגו בא היום, עם הרבה מה להגיד, אבל הלך לישון ----------- זה שאתה לא פרנואיד זה לא אומר שלא מרכלים אחריך ---------- שמעתי שיר: הו אישתי היקרה מחכה לך במיטה אני מכור לאהבה ואת לובשת שמלתה. לא יכולתי שלא לחשוב איזה עצוב. הכל. ----------- חוקיים וחוקיות. תפקחו את העיניים תסתכלו סביב.. אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאד. אנשים טובים מאבדים את הדרך ואיתם נעים לצעוד ------------ זה קורבן אשם. אם כבר קורבנות ----------- חשבתי על זה שאיש מאוהב עד כלות הוא בטח מאהב מושלם. הוא רואה את אישה מספר שתיים בעיניים וורודות. מיטב המחלצות ---------- השדים של הלילה הלכו כבר לישון. ועדיין נוגעים בך. נוגעים עוד ועוד -------- זה רק קורט לא מדיד בעליל (למה רק על מלח אומרים את זה?) ------------ חשבתי על קוורטט שנייה אחרי. נשחק רביעיות (אבל בטאקי אני אקח) לילות ארוכים עם נערים ברחובות. אחרון ביד. שלוק וודקה (מחוץ למחצלת). משנה כיוון. נשארו עוגיות. מותר לך לתת לי אש אפילו שאת עובדת? --------- בעירי היו שתי עלמות. זו על זו וזו על זו. עוד נגיע ---------- ומצאתי לנכון:
מלנכולי אין ספטמברה אני מפזמת על מיטתי בנובמבר ומתלשת לאט בשיער ערוותי:
אוהב אותי לא אוהב אותי כן אוהב אותי.
(א. משעול) |