תכנים אישיים
סדק צר של אור נחתם
הקיר השחור מולי
השנים שעוברות עליו מהר
פוצעות בדרכן.
מתנדנד בין השיאים, מעורפל.
סוף מושך התחלה וחוזר חלילה.
הסדק הצר של האור איננו
ואני מנסה למצוא קצה שטות
לפרום איתה את הפחד.
השניות עוברות לאט
כבדות בדרכן.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לפרום איתה את הפחד.
דווקא בשל כך:השניות עוברות לאט
וזה למעלה פשוט
מוכר