היית חושב שאוחז בחופש שקפץ עלי, אצלול בו עד אובדן נשימה, אחבוק אותו עד ייתם. היית חושב שאפרוש זרועותי אליו, אנסוק עם רוחותיו, אניח לו לשאת אותי עד קצות ארץ, עד קצותיו. ואני לא הייתי חושבת שקירות החופש יסגרו עלי, יהדהדו את צעדי. לא הייתי חושבת על הקשת שתישבר במנסרת דמעות הבדידות.
|
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן, לפעמים אלו ש"כובלים" אותנו, ממלאים את הזמן שלנו ולא נותנים לנו מנוחה, הם אלו שמצמיחים לנו את הכנפיים ומאפשרים לנו לפרוש אותן.
תודה קפטן.
כמובן שאת מבינה: את אישה, את חושבת, את מרגישה.
(את נהדרת)
חתיכת תגובה מושקעת.
נושא החופש על משמעויותיו השונות מעסיק אותי לא מעט כבר הרבה שנים. אם אדם בוחר (מרצונו החופשי) לחיות חיים שיש בהם מחוייבויות, מה קורה כשלפתע, הוא מוצא עצמו חופשי מהמחוייבויות האלו? האם ניתן לקרוא לכך חופש?
כן, אני לוקחת לעצמי זמן למחשבה.
והכישרון, כל כישרון, מהווה חלק מהמהות. למה צריך לפרוץ אם אפשר פשוט להתקדם ולהיבנות עם החיים?
תודה אצנן (לכל איש יש שם)
קודם כל שיר חזק ונוגע.
אפילו מדהים בעוצמתו.
כשיש כשרון מי צריך חופש?
ושאלה נוספת מהו חופש? לנפש? לגוף?
ואיך יוצרים חופש באילוצים קיימים?
ואיך משתמשים בכשרון הזה לפרוץ קדימה?
הרבה נקודות למחשבה,
גם אני עסוק בהן,
קחי לך זמן לחשוב,
גם זה חופש.
.......
לגמרי סמדר, אני לגמרי מבינה מה שכתבת.
אני בהחלט צברתי ניסיון רב בתחום הזה (החטאות)
את חופש הבחירה שלי אני מעריכה מאוד אבל באמת לא עליו כתבתי,
הוא רק עוזר לי להתמודד.
תודה.
זה שהפכתי הכל הופך אותי למהפכנית?
לפעמים, מנקודות מבט שונות, דברים יכולים להיראות שונים לגמרי.
תודה איריס.
ככה נוצרים החכמים: מנסיונם בהחטאות. כי חוכמתם היא פרי הכוויות והמכות, שמציירות לנו את כל מה שקראנו וחשבנו שידענו...
לפחות נשאר לך החופש לבחור בחכמה....
כי ברגיל אנחנו חושבים שמסגרת
חונקת וכובלת.
וחופש?
אמרו כבר לפני ש"חופשי זה לגמרי לבד".
לפעמים,אתה לא בוחר את החופש שלך אלא רק צריך להתמודד איתו.
תודה.
כן.
תודה ענת.