
עכשיו גמרתי ללמד.בסוף השיעור התלמיד שלי כבר מחוץ לדלת,אני נשען על המשקוף ומדברים כמה דקות על כלי נגינה,כל מיני אקורדים ועל השירות בחנויות מוסיקה בארץ.לפתע אני חש בדגדוג בזרוע.אני חובט בזרוע ואומר לו:יש לי הרגשה שהולכים עלי.אחרי רגע לא הרגשתי כלום.אמרתי לו:כנראה מחשבת שווא.אחרי רגע אני מרגיש שכן!הולכים על הגב שלי.אני נותן עוד מכה...שקט,אין כלום.טוב,אני כנראה כבר הוזה מדינת ישראל.אחרי רגע אני מרגיש משהו שוב בזרוע.הפעם אני נותן זפטה אדירה.שוב,כלום.ואז התלמיד שלי אומר:יש משהו,נראה לי שמשהו נפל.אנחנו מסתכלים ורואים שיש איזה רגל של איזה מעופף נבזי.בשלב הזה אני אומר שלום לתלמיד שלי.אחרי שהורדתי את החולצה מצאתי שם ג'וק צעיר בגודל בינוני.אחרי שערכתי לו לוויה לפי כל כללי הטקס.ריססתי את הכניסה לבית ואת המשקוף. בגדול:איכס. בקטן:פוי... מצד שני:פיכס רבתי! מאידך גיסא:הייתי מאחל את זה לגיסה אבל אין לי.
|
שרוןברוש
בתגובה על מיגרנה...
רפילב2
בתגובה על השכמה רומנטית
עמית ועמית
בתגובה על מסעדת אתיופיה ברח' אלנבי בת"א-אזהרה
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:-) ושוב :-) ושוב :-)...
בראשך יכול לעלות רק עובש...
זאת גם המחשבה שעלתה בראשי כשקראתי את הכתוב !
בשביל כמה נפיחות אין צורך בסיכה. מספיקה שעועית. (איכס איזו מגעילה וולגארית וברברית..)
הנה.. אתן לך כוכביצ'יק מתנה.. (כבר אמרתי שזה בחינם)
עוד מעט אני אדקור אותך בסיכה ויצא לך האויר בקול נפיחה קלה...
אל תתרגז יאירון.. זה סופו של כל בלון..
עלייך המארה.מי יתן ותבוא אליך משלחת מלאכי רעים של מקקין ושאר קוקרצ'ות ונראה אז אם את נמשכת אליהם!
זה סיפור אמיתי מהיום,שלא תדעי.בעעעעעעע...
אני חושב שאני אקרא לכל הג'וקים לפתוח חשבון בלאומי!