כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    "לא חייבים"

    79 תגובות   יום שלישי, 21/9/10, 20:47

    ''

     

    אתמול אני משוטטת לי לתומי "באפס מעשה" עם זואי ולולי כפרע עליהם לטיול היומי.   כרגיל, אחד מושך לכאן, השני לשם, כאילו תיאמו "לקרוע אותי"...משוטטת, ומהרהרת ביני לבין עצמי, שלא יזיק אם יתאמו לפעמים למשוך יחד לאותו כיוון, יכול אפילו להיות נחמד....

    למשל כשעולים במדרגות....''

     

    סוף יום עבודה אתם יודעים, ואני כבר "בסוף המצבר" משוטטת יותר מכוח האנרציה מאשר מכח פיסי ממשי, מנסה לא להפריע לאנשים שמשוטטים כמוני על המדרכה.  

    פתאום לולי נדרך וקופץ לי הצידה מבוהל, ואני מסיבה ראש גם בבהלה, ומאחרי דוהרים בפראות היישר לקראתי כבר מרחק אפס, על המדרכה, שני ילדים – נערים, על אופניים, ולא צעצוע כלל, אופניים אופניים......

     

    ''

     

    כבר בין ערביים מתחיל להחשיך, והם ללא אור או צפצפה, דוהרים על המדרכה, כמעט מעיפים לכל הרוחות זקנה אומללה שבקושי הולכת עם המקל שלה, ובחוצפתם מצפים דורשים וצועקים לאנשים שיעופו מהדרך......

     

    לולי פגוע פיסית קשה על רקע זה (דריסות), ואם הוא שומע מאחוריו חריקת בלמים נשמתו פורחת וגופו עף יחד אתה.....כמעט על חוט השערה שהוא היה נפגע, ואצלו זה יכול להיות חמור מאד.  גם הזקנה כמעט התעופפה הצידה, וניצלה במקרה, היא למשל, בכלל לא שמעה אותם ולא ראתה את הסכנה רק אחרי שחלפו על פניה בדהרה במרחק אפס היא נזכרה להיבהל מסכנה.

    אני ראיתי זאת והפיוזים שלי קפצו והתעופפו להם לשמים.

     

    כמתוך אינסטינקט, מתסכול, ממקום שלא מוכן לקבל זאת, ואולי כדי לעצור את הסכנה שלא תמשיך ושלא יפגעו אחרים - הושטתי יד קדימה מול אחד הדוהרים לעצור את הטירוף הזה, ולו במחיר סיכון למכה.

    הילד, כבר נער, עצר בלית ברירה בחריקה מדהרתו, מסתכל עלי בזעם ובאי הבנה, ומפיו ממש עומדות לצאת החוצה שטפון של "מרגליות" ו"פנינים".

     

    ''

     

    תקשיב אמרתי לו, לא הייתה כוונתי לפגוע בך. אך המדרכה של הולכי רגל ולא שלך, ואם כבר אתה על המדרכה צריך לנהוג בזהירות ולא בצורה בה שניכם עשיתם זאת. 

    ואם היית פוגע בזקנה? ואם אני לא הייתי זזה בזמן עם הכלבים? והאם היה קופץ לך פתאום ילד קטן?

    אתה קולט מה שאתם עושים?

    ובכל מקרה: מדוע אין לכם פנסים וצפצפה? אתה יודע....יש אנשים מבוגרים, שלא רואים ושומעים טוב..........

    אבא אמר ש: "לא חייבים".....

     

    '' 

    דרין דרין דרין..........

     

    קשה לאללה מול חינוך כזה של אב לטעון טיעונים, במיוחד כשאני זרה להם.  בטח הצטיירתי לו כטרחנית שהם לא יודעים "מה היא רוצה מהם".

     

    איך שהוא אמר את זה, תסריט שלם עבר לי מול העיניים:

    הנה, ככה זה מתחיל וככה זה קורה שיש נהגים כאלה בכבישים, שדורסים ונוטשים ובורחים, ככה בדיוק גדלים נהגים כאלה....לאבות כאלה...

     

    מעבר לנהיגה, כללית, לגבי כל דבר בחיים איזו מין גישה ונקודת ראייה זו של הדברים?  לאיזה אנשים הופכים הילדים הללו עם חינוך כזה?

     

    מה שלא חייבים (מוכרחים) לא עושים ? במיוחד אם אלה לא דברים שמסכנים אותך או את הקרובים לך, אלא אחרים?  

    ואם זה מסכן לא אותך אלא אחרים, אז בוודאי שזה מעניין לך את הקצה של השפיץ...?.

    יעני, אותך זה לא מסכן, אז אינך ממש חייב לעשות זאת, אז תפסיק "לחפור" ותתעסק בעניינים שלך..?

    '' 

     

    לא מדובר הרי בכלל רק בנהיגה פרועה ולא מתחשבת, בתרבות נהיגה, אלא בהחלט גם לגבי ראייה של החיים, של דברים אחרים, התחשבות באחר, ודרך ארץ.

     

    "לא חייבים"....

    ''

     

    מעניין אם אותו אבא יש לו אמא זקנה ששני זהטוטים היו דוהרים על המדרכה ופוגעים בה אם היה ממשיך לחשוב כך, ואם היה ממשיך לחנך בצורה כזו את ילדיו.

     

    אותו אב ואולי במשפחה הזו בכלל, ועוד אנשים לא טורחים לחשוב מעבר לקצה אפם, הלאה. ואיך זה יהיה כשהם עצמם יהיו זקנים ?  

    לפעמים אם מחוסר אכפתיות או אולי גם חוסר מודעות הורים לילדים מעבירים איזו דרך ראייה של החיים לדור הבא, לילדים שלהם, ואח"כ בבגרותם קורה המקרה והם תמהים איך ומאיפה "הילדים יצאו ככה" ?

    איך הם הופכים לעבריינים קטנים או גדולים? ו"מאיפה זה בא"? 

    הרי הם עצמם לפעמים יוצרים אותם בדמותם זו במו ידיהם שלהם.

    '' 

    מישהו אחר מכל מי שהיה על המדרכה טרח לנסות לעצור אותם ? לא, ואני לא בטוחה בכלל שאנשים הבינו את מה שהם רואים, את המשמעות.  כל עוד הזקנה לא נדרסה על ידם, אף ילד קטן או תינוק הועפו הצידה, אף אחד לא יפצה פה.

    ולכן בדיוק הם ממשיכים.

     

    אם היה קורה אחד מאלה היו כולם קופצים ומצקצקים בלשונם איך זה שנערים משתוללים...אבל כל אותן פעמים שהם השתוללו מישהו העיר להם?

    מישהו טרח לשים אותם במקום? לא.

    אז הם המשיכו, וממשיכים לא רק בשטח זה, גם באחרים, מפני שאינם יודעים אחרת, כי אף אחד אינו שם אותם במקום, אז מדוע שיפסיקו?

    ''

     

    לא צריך לקבל זאת.  

    לראות זאת ולא לעשות דבר זה אומר לקבל זאת, ואפשר להגיב באיזו צורה שלא תהיה שנראית מתאימה.

    אפשר לנסות לעצור את זה ולומר כמה מילים, לא בהתנפלות אבל בצורה ברורה ולא משתמעת לשתי פנים, כי בפעם הבאה הם כן עלולים לפגוע במישהו.  המישהו הזה יכול להיות אבא או אמא מבוגרים גם שלכם, או ילד קטן שלכם או של משפחתכם.

     

    לא חייבים?

    כן חייבים, גם למענם וגם למען כל אחד מאתנו.

    אז הושטתי יד לעצור אותם ואמרתי.

     

    הקטע הזה עשה לי מה זה דז'ה וו, למקרה אחר שקרה לפני שנים, בו נערים ממש בדומה לאלה, כנראה בגרו, וכבר היה להם הגה ביד, ונהגו בדיוק בדומה לזה שנהגו הנערים עם האופניים.

    כעת ההשתוללות לא היתה על המדרכה עם אופניים אלא עם מכונית בכביש.

     

    עמדתי אז על סף הכביש מתכוננת לעבור במעבר חצייה, יחד עם עוד אנשים, ושמתי לב בזווית העין לחתול שמתחיל לחצות את הכביש קצת קדימה, ואינו מודע לסכנת המכונית הקרבה.

    אני מסתכלת לכיוון המכונית ולא מאמינה למה שאני רואה, כנראה הייתה נהוגה בידי אותם טיפוסים....

     

    הנהג מסתבר רואה היטב את החתול החוצה את הכביש, אך אינו מאט כלל, להיפך...הוא מאיץ ......כדי לא "לפספס" אותו....

    נראה לי שאותו רגע הוא "התביית" על החתול האומלל כמטרה, וכלל לא שם לב לזה שאנשים מתכוונים והתחילו לחצות אותו...

    חררה קיבלתי.

    '' 

    ידעתי היטב שכאן הרי אין אפשרות "לדבר אתם" "להושיט יד" לעצור זאת כמו במקרה הילדים הדוהרים על אופניים על המדרכה, אז היות שהייתי ללא הכלבים, פרצתי במכוון למעבר החצייה, לכביש, תוך שאני חוצה אותו לאט לאט כמעט נעמדת בפני הכביש, בדיוק בדרכם....לא שעיתי לצפצופים מחרישי האוזניים או לצרחותיהם וגם לא ל"פנינים" שצרחו לעברי.

     

    מסכנים, הרסתי להם את כל הכיף, הם נאלצו להאט, נאלצו לתת בנימוס לאנשים לעבור במעבר החצייה, והחמור מכל: פספסו כמובן את החתול, וצרחו לי בקולי קולות......"השתגעת?" מה קרה לך?

    אתם קולטים....? הם בסוף צורחים לי שהשתגעתי....

     

     

    ואתם יודעים משהו? אם נסתכל על זה מבחינת הסביבה, לצערי, ההתנהגות שלהם יותר נורמטיבית לסביבה ויותר רואים התנהגות כזו מאשר כמו ששלי, ההתנהגות שלהם כבר הפכה לנורמה............

    '' 

    עליהם אף אחד לא צרח ושאל אותם אם השתגעו, כולם שתקו, אף נציג חוק לא עצר אותם על נהיגה פרועה או משהו.  אם זה יקרה זה רק במקרה שייפגע אדם, ורק במקרה שיתפסו, וגם אז החוק יוציא אותם עם עונש מגוחך ובודאי לא מרתיע - כך שהם ימשיכו לנהוג כאוות נפשם, ובעצם ממשיכים.

     

    הם בעצם בדיוק כמו הילדים שדהרו על המדרכה עם האופניים ולא נעצרו....וככה זה מתחיל, ככה זה ממשיך.

     

    אז כשרואים ילדים קטנים או נערים עם התנהגות פרועה, אפילו שהם ילדים לא לפטור אותם בכל דבר באמתלה ש "הם רק ילדים" -  להסביר, ולעשות זאת בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.

    אם החינוך שהם מקבלים בבית אינו נאות לכל הפחות שזה לא יהיה "עביר" מבחינת הסביבה ואולי גם במשך הזמן מבחינת החוק.

     

    ואז, זה לא יהיה "לא חייבים", זה יהיה "אולי לא חייבים אך כדאי וראוי".חיוך

     

     

    ''

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (79)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/9/10 13:53:

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 13:38:53

      צטט: ברו-טלי 2010-09-25 00:55:25

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:52:35

      צטט: ברו-טלי 2010-09-25 00:46:02

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:39:29

      צטט: ברו-טלי 2010-09-23 08:50:06

      חכיתי שיטעינו לי את הכוכבים..צוחק אבל מה בעצם אפשר לומר? חינוך. חינוך ושוב פעם חינוך!

      הכל מתחיל בבית. מזל שיש אנשים כמוך  שמעירים ומאירים לאותם פראי אדם, כך נוצר איזשהו איזון ל(תת)תרבות.

      כרגיל. את מקסימה.

      --------------

      מקבלת אותך איך שאת הרי....עם או בלי כוכבים.וכן, בהחלט הכל מתחיל ונגמר בחינוך, בבית, ובכל מקום אחר.

      תודה חברה.נראה לי אבל שצריך עוד הרבה הרבה שיעירו ויאירו כדי שיתחיל להיות איזון.... קריצה

      ''

       

      תודה יקירתי.נשיקה אז זהו... אני קצת פסימית... ואפילו שואלת את עצמי מה יהיה בעוד שניים שלושה דורות?? ירחם השם!!!   זה כל כך מדאיג שחזרתי להיות אופטימית צוחק

      -----------

       תזהרי, מה יהיה אתך? את מידרדרת....

       

        ''''עלייךלשון בחוץ

       

       

      אבוד לך,

      עכשיו אני יודעת שאת אוהבת אותי....קריצה

       

      ''

      ''''''''''''

                              סיבה  למסיבה ...

       

        25/9/10 13:38:

      צטט: ברו-טלי 2010-09-25 00:55:25

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:52:35

      צטט: ברו-טלי 2010-09-25 00:46:02

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:39:29

      צטט: ברו-טלי 2010-09-23 08:50:06

      חכיתי שיטעינו לי את הכוכבים..צוחק אבל מה בעצם אפשר לומר? חינוך. חינוך ושוב פעם חינוך!

      הכל מתחיל בבית. מזל שיש אנשים כמוך  שמעירים ומאירים לאותם פראי אדם, כך נוצר איזשהו איזון ל(תת)תרבות.

      כרגיל. את מקסימה.

      --------------

      מקבלת אותך איך שאת הרי....עם או בלי כוכבים.וכן, בהחלט הכל מתחיל ונגמר בחינוך, בבית, ובכל מקום אחר.

      תודה חברה.נראה לי אבל שצריך עוד הרבה הרבה שיעירו ויאירו כדי שיתחיל להיות איזון.... קריצה

      ''

       

      תודה יקירתי.נשיקה אז זהו... אני קצת פסימית... ואפילו שואלת את עצמי מה יהיה בעוד שניים שלושה דורות?? ירחם השם!!!   זה כל כך מדאיג שחזרתי להיות אופטימית צוחק

      -----------

       תזהרי, מה יהיה אתך? את מידרדרת....

       

        ''''עלייךלשון בחוץ

       

       

      אבוד לך,

      עכשיו אני יודעת שאת אוהבת אותי....קריצה

      ''

        25/9/10 00:55:

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:52:35

      צטט: ברו-טלי 2010-09-25 00:46:02

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:39:29

      צטט: ברו-טלי 2010-09-23 08:50:06

      חכיתי שיטעינו לי את הכוכבים..צוחק אבל מה בעצם אפשר לומר? חינוך. חינוך ושוב פעם חינוך!

      הכל מתחיל בבית. מזל שיש אנשים כמוך  שמעירים ומאירים לאותם פראי אדם, כך נוצר איזשהו איזון ל(תת)תרבות.

      כרגיל. את מקסימה.

      --------------

      מקבלת אותך איך שאת הרי....עם או בלי כוכבים.

      וכן, בהחלט הכל מתחיל ונגמר בחינוך, בבית, ובכל מקום אחר.

      תודה חברה.

      נראה לי אבל שצריך עוד הרבה הרבה שיעירו ויאירו כדי שיתחיל להיות איזון.... קריצה

      ''

       

      תודה יקירתי.נשיקה אז זהו... אני קצת פסימית... ואפילו שואלת את עצמי מה יהיה בעוד שניים שלושה דורות?? ירחם השם!!!   זה כל כך מדאיג שחזרתי להיות אופטימית צוחק

      -----------

       

      תזהרי, מה יהיה אתך? את מידרדרת....

       

       ''

      ''

      עלייךלשון בחוץ

       

        25/9/10 00:52:

      צטט: ברו-טלי 2010-09-25 00:46:02

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:39:29

      צטט: ברו-טלי 2010-09-23 08:50:06

      חכיתי שיטעינו לי את הכוכבים..צוחק אבל מה בעצם אפשר לומר? חינוך. חינוך ושוב פעם חינוך!

      הכל מתחיל בבית. מזל שיש אנשים כמוך  שמעירים ומאירים לאותם פראי אדם, כך נוצר איזשהו איזון ל(תת)תרבות.

      כרגיל. את מקסימה.

      --------------

      מקבלת אותך איך שאת הרי....עם או בלי כוכבים.

      וכן, בהחלט הכל מתחיל ונגמר בחינוך, בבית, ובכל מקום אחר.

      תודה חברה.

      נראה לי אבל שצריך עוד הרבה הרבה שיעירו ויאירו כדי שיתחיל להיות איזון.... קריצה

      ''

       

      תודה יקירתי.נשיקה אז זהו... אני קצת פסימית... ואפילו שואלת את עצמי מה יהיה בעוד שניים שלוש דורות?? ירחם השם!!!   זה כל כך מדאיג שחזרתי להיות אופטימית צוחק

      -----------

       

      תזהרי, מה יהיה אתך? את מידרדרת....

       

       ''

        25/9/10 00:46:

      צטט: bonbonyetta 2010-09-25 00:39:29

      צטט: ברו-טלי 2010-09-23 08:50:06

      חכיתי שיטעינו לי את הכוכבים..צוחק אבל מה בעצם אפשר לומר? חינוך. חינוך ושוב פעם חינוך!

      הכל מתחיל בבית. מזל שיש אנשים כמוך  שמעירים ומאירים לאותם פראי אדם, כך נוצר איזשהו איזון ל(תת)תרבות.

      כרגיל. את מקסימה.

       

      מקבלת אותך איך שאת הרי....עם או בלי כוכבים.

      וכן, בהחלט הכל מתחיל ונגמר בחינוך, בבית, ובכל מקום אחר.

      תודה חברה.

      נראה לי אבל שצריך עוד הרבה הרבה שיעירו ויאירו כדי שיתחיל להיות איזון.... קריצה

      ''

       

      תודה יקירתי.נשיקה

      אז זהו... אני קצת פסימית...

      ואפילו שואלת את עצמי מה יהיה בעוד שניים שלוש דורות??

       

      ירחם השם!!!

       

      זה כל כך מדאיג שחזרתי להיות אופטימית צוחק

        25/9/10 00:43:

      צטט: מדברת סינית בעברית 2010-09-24 15:12:17

      הכל מתחיל שם, בבית, בחינוך, בחלוקת התקציב בארץ שלנו שהיא זבת חלב, דם ודבש.
      להמשיך לשגרר אמת ולפעול הכי מוסרי שאפשר. לא להרים ידיים. להמשיך האמין בטוב.

      בודאי להאמין בטוב ולהמשיך, אחרת מה הטעם?

      יש ברירה? הפתרון של להרים ידיים הוא הקל ביותר הרי.

      יש לנו מציאות או ארץ אחרת? מגניב

        25/9/10 00:39:

      צטט: ברו-טלי 2010-09-23 08:50:06

      חכיתי שיטעינו לי את הכוכבים..צוחק אבל מה בעצם אפשר לומר? חינוך. חינוך ושוב פעם חינוך!

      הכל מתחיל בבית. מזל שיש אנשים כמוך  שמעירים ומאירים לאותם פראי אדם, כך נוצר איזשהו איזון ל(תת)תרבות.

      כרגיל. את מקסימה.

       

      מקבלת אותך איך שאת הרי....עם או בלי כוכבים.

      וכן, בהחלט הכל מתחיל ונגמר בחינוך, בבית, ובכל מקום אחר.

      תודה חברה.

      נראה לי אבל שצריך עוד הרבה הרבה שיעירו ויאירו כדי שיתחיל להיות איזון.... קריצה

      ''

        25/9/10 00:30:

      צטט: נעמי בנימיני-בן ארי 2010-09-23 07:59:54

      בוקר טוב לך וחג שמח... הזמנת אותי אל האתר שלך... קראתי ..וחשבתי לעצמי שאני רואה את הדברים עיין בעיין איתך...וזה אומר אופטימיות לגבי המצב בחוץ...את לא לבד.. יש רבים והם חייבים להשמיע את קולם בעוצמה רבה יותר..לתת למצב הזה סיכוי להשתנות... תודה לך על שאיפשרת לי למצוא את האתר שלך...

      תודה, שמחה שאת כאן, את מוזמנת להשמיע את קולך והלוואי שיהיו עוד, ורבים, כפי שאמרת, כדי לאפשר למצב הזה ולאחרים להשתנות.

      ''

       

        25/9/10 00:23:

      צטט: יהודית ש 2010-09-23 01:05:17

      בונבונייטה המקסימה כן לצערנו הרב , כך נראה עולמנו  שלהורים אין סמכות חינוכית מרשים לילדים לעשות את כל אשר
      עולה בראשם,  כי גם הם כאלה חושבים שמגיע להם הכל בגלל זה יש כל כך הרבה תאונות דרכים בגלל זה בבתי הספר אין למורים שום אפשרות להגיד מילה ....... כי "אבא מרשה לי" זה עצוב, זה מכעיס אבל זאת המציאות......
      חג שמח

      תודה. זו אמנם המציאות אך כמו שיצרנו אותה, ואנו יצרנו אותה הרי, כעת היא קמה עלינו, אז הדרך והאחריות היא גם לשנותה, ולעשות מציאות אחרת. קריצה

       

        25/9/10 00:21:

      צטט: ליריתוש 2010-09-22 23:26:03

      בונבונייטה המיוחדת שכמותך, כל מילה שלך, יותר מזהב.
      יש לי חברה עיוורת עם כלב נחיה. כל טיול שלה אתו בעיר מלווה בתפילה.  אך כמעט ואין יציאה שאין בסופה מכות מילדים כאלו.
      רצים, קופצים, נוסעים, מטורפים לגמרי. אני בעצמי ראיתי ילד כזה כמעט נכנס בה. וזה מנת חלקה יום יום, כואב ועצוב.
      אין תרבות, אין דרך ארץ... לא חובה בעצם.... :-( וכולנו נפגעים, לא רק חברתי העיוורת, החברה כולה. תודה.

      אוי אוי אוי אם הייתי רואה דבר כזה שמישהו על המדרכה מסכן או פוגע בעיור או בכלב הנחייה שלו, לא רוצה לומר לך מה הייתי עושה, זה אשכרה מקרה שיכול לשרוף לי את הפיוזים לגמרי, לגמרי לגמרי....צעקה

      מסכנים, סיוט.

       

        25/9/10 00:08:

      צטט: עפרי5 2010-09-22 21:08:58

      הזוי בעיני שאבא שולח הבן ללא צפצפה ופנסים כי לא חייבים. הזוי לגמרי. קשה לי להאמין שיש אבא כזה שבאו]ן מודע וברור יאמר לילדו דבר כזה. אולי זה בן סורר שגם האבא לא יכול עליו, אולי יהילד מושפע מחבר לרכיבה. יש הרבה גורמים להתנהגות של ילדים ובטח שלא נגעת בהם פה, כי זה נאה לפוסט בפני עצמו:)  יפה  וחג שמח ובעיקר בטוח

      במציאות של היום אני כבר לא יודעת אם זה הזוי. אולי הבן סורר ואולי הבן בדיוק כמו האבא....

      ולגבי סיבות שונות נוספות להתנהגות אפשרית כזו של ילד את בהחלט מוזמנת לעשות לפוסט שלי פוסט המשך משלים משלך בנפרד בפני עצמו. אשמח אם תעשי זאת.חיוך

      רק אל תשכחי לשלוח לי לינק, שלא אפסיד.

      חג שמח

       

        25/9/10 00:06:

      צטט: ארזעמירן 2010-09-22 20:27:45

      היית אומר "הולך ופוחת הדור" אלא שנראה לי ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". יפה שאותם בריוני צעצוע לפחות הפנימו מצוות כיבוד אב. עכשיו צריך רק לטפל באותו אב. 

      אתה הורג אותי עם התגובות, הראייה, האמירה והסגנון שלך.

      תודה 

      ''

        25/9/10 00:03:

      צטט: ענבל ר נקש 2010-09-22 17:26:39

      את האב לילדים אפשר להעמיד לדין. אני רוכבת על אופניים, וידוע לי שחוקי התנועה לא מתירים רכיבה על המדרכה. כאשר אין ברירה (אם למשל צריך לחצות כביש סואן) צריך לרדת מהאופניים, וללכת על המדרכה כהולכי רגל. החוק גם מחייב מחזירי אור ופנס. לגבי הפעמון אני לא בטוחה שחייבים, אבל זה בטח יותר טוב שיש. אולי הגיע הזמן לחייב כל הורה ללמוד בבית ספר להורות לפני שילד נולד, ולרענן בהשתלמות מידי שנה.

      אפשר....? לא מעשי, במיוחד לא כשלא יודעים מי הוא, שלא תמיד ניתן בכלל לעצור את העבריינים הללו במקרה וקורה משהו הם בורחים.

      לגבי רעיון בית ספר להורות, בכלל לא רע.  השאלה אם יש מי שיקשיב לזה בכלל?

      יש הרי כאלה שמלכתחילה לא ראויים לתואר הזה כפי שאת יודעת...הסנני

        24/9/10 23:59:

      צטט: tamareli 2010-09-22 14:34:02

      יקירה שלי,
      הנורא מכל הוא שרק אחרי שקורה אסון, "נזכרים" במה כן חייבים. ושוב חוזרים לנושא ה ח י נ ו ך, גם אם בית הספר מחנך ואין גיבוי בבית , בעצם לא עשינו דבר!
      תודה על השיתוף, חג שמח, תמר.

      בהחלט.

      נראה שהשמירה גם על ההולכים על המדרכות וגם על רוכבי אופניים עצמם הם שבילי האופניים, וכרגיל אכיפה נוקשה יותר בכל הנוגע לעבירות נהיגה לא תזיק... 

        24/9/10 23:57:

      צטט: פעם אחרת אולי 2010-09-22 13:13:08

      בהמשך למה שכתבה לקסיס, גם אני רוכבת אופניים ואחת הבעיות היא זה שאין שבילי אופניים מסודרים - גם בת"א שכביכול יש שביל אופניים, הוא נמצא על המדרכה ולא אחת כמעט ונתקלתי בהולך רגל לא מרוכז. במקרים אחרים אני נאלצת להאט ואז אובד הקונספט של אופניים שמאפשרות נסיעה מהירה (ואקולוגית). לנהוג על הכביש באופניים - כמעט בלתי אפשרי: הצמתים גדולים ובעייתיים. ואם כבר, צריך להתלונן על עיריית ת"א שכמעט בכל צומת יש רמזור להולכי רגל שאינו מגן עליהם כי גם למכוניות וגם להולכי הרגל יש אור ירוק. בחיפה זה לא קורה כמעט, בת"א זו הנורמה. זה מקשה על הנהיגה ומעצבן וזו סיבה, בין השאר, לכך שנהגים הם חסרי סבלנות.

      תראי, זה לא שאני לא מבינה את רוכבי האופניים.

      האמת, הכביש אכן באמת מסוכן ורוכבי דו גלגלי ראשונים לשלם המחיר, ורואים זאת כל הזמן.

      אך במידה והם נאלצים לעשות שימוש במדרכה שיזכרו שהיא קודם כל של הולך הרגל ועליהם לנהוג במשנה זהירות. הולכי הרגל אינם אשמים בבעייה זו, וזה גם מעצבן לנסוע על המדרכה...כל הזמן להזהר איפה הכיף?

      הפתרון באמת שבילי אופניים, אך כמו כל דבר גם על זה צריך להחלם כדי להשיג משהו...שום דבר גם חיוני לא מאליו כאן ....הסנני

       

        24/9/10 23:46:

      צטט: לואיס קרול 2010-09-22 12:54:10

      התשובה  לבעיה  נמצאת  בתוך  האירוע. מרק  טווין  אמר  שבשביל  לחנך  מישהו ,  צריך  להתחיל  עם  הסבתא

      הוא דייק , הסבתא  ולא  הסבא..... אם  היית רואה  את  האבא של הילד,  לא  היית  כלל  שואלת  שאלות זה  נכון גם  לגבי  נהיגה. הפתרון  הקל  הוא להסביר להם  שהחתו  או  הכלב  עלולים  להתקיף  אותם  בנסיעה  כזו   מסוכנת, ועוד  לרדוף  אחריהם  לאורך  הנסיעה... זה  עונה לשאלה  :  למה  זה  טוב  לי... WW4M     וזה בדרך  כלל  עובד לאנשים.

      כל בתי הסוהר  מלאים  באנשים  שמשוכנעים  שהם  צודקים, לא היתה  להם  ברירה,  המצב אילץ  אותם,  העלילו  עליהם.... כן  אין  מה  לצפות  שהנהג  האלים  או רוכב  האופניים,  שקיבל אישור  מאבא, שקיבל קודם  אישור  מסבתא..

      אל  תצפי שהם  ינסו  להבין  אם  יש  אמת אחרת.. רק  סיבוב  התוצאות  ישנה את  ההתנהגות,  וכנראה  לא  את  הדעה...

      שלך שמעון

      אגב  , האם  אי אפשר לחבר  בין  שני  ידידיך עם  הרצועה.. ברצועה  שתתאם  בינהם,  אפילו  שתהא  בעלת יכולת  גמישה, 

      ובלבד  שתמנע  התרחקות  מרובה זה  מזה ???

       

      http://cafe.themarker.com/image/1780470/

       

      לואיס קרול כפרע העלית נקודה מעניינת, ובהחלט גם זו שיטה לגרום להם שיהיה אכפת להם. קניתי !

       ''

      ולגבי חינוך, להתחיל עם הסבתא....גם רעיון, אבל העניין הוא שלפעמים היא לא שם או "עברה כבר דירה" ואז אתה חייב להתמודד עם מי שנמצא...קריצה

        24/9/10 23:42:

      צטט: OCN 2010-09-22 12:09:59

      קראתי את המאמר שלך בעיון רב ואני מקווה שאוליי אותו נער או אבא או מישהו שמכיר אותם ייקראו את מה שכתבת ואוליי איזו מורה "מחנכת" תקרא ובמקום שיעור אלגברה או כל מקצוע אחר יעבירו שיעור של חינוך ובמיוחד דרך ארץ
      וכמו שאומרים ובשיעור הזה לא הייתי "דרך ארץ קודמת לתורה"

      תודה

      '' 

        24/9/10 23:39:

      צטט: ד ר ו ר 2010-09-22 11:43:41

      אני כבר התייאשתי מהעם הזה.

      דרור כפרע, לא שיש לנו, לי או לך ברירה....אין לך עם אחר, אין אפשרות להתייאש.... 

      ''

        24/9/10 23:37:

      צטט: trees 2010-09-22 11:27:22

      פשוט צודקת. נתקלת לא מעט במקרים כאלה.
      ישנם גם מבוגרים ולא רק נערים הרוכבים על המדרכות ומסכנים את הולכי הרגל. אבל..למה שיהיה להם אכפת...?!

      נכון. למה?

      הם לא גדלו ולא חונכו כך, לא מכירים התחשבות מה היא, האכיפה והחוק בקלות ניתן לעשות מהם צחוק, אז למה שיהיה אכפת?   זה בדיוק העניין...מופתע

        24/9/10 23:36:

      צטט: לקסיס10 2010-09-22 11:18:39

      צודקת מאוד! ותודה שהזכרת
      אני באמת צריכה לקנות שוב פעמון לאופניים [הונדליסטים גונבים גם את זה] בתור אחת שעושה כל הסידורים על אופניים ,ואין לצערי שבילי אופניים ומקום חלופי פה בכפר סבא אז כן שאני נוסעת על מדרכה יבין חנויות   יודעת כמה שזה מסוכן בעיקר זקנים שהולכים בזיג זג מצד לצד ולא שומעים ,,ובכלל צפוף ויש תנועות פתאומיות לפעמים  של אנשים  לכן אני עוברת למצב זחילה" או שיורדת מהאופניים והולכת איתם עד שהגיע לשטח פתוח ורחב שניתן לתמרן בלי בעיה  הכי מסוכן זה הילדים בכביש שטסים על גלגליות או קוקינט חשמלי לסוגיו בחושך ללא פנס  לא יזיק חינוך לזהירות והתחשבות 

      אולי תקני משהו בסיסי שלא שווה אפילו לגנוב אותו.

      התחשבות לא תזיק בכל דבר, לא רק במקום שבו מראש אין לאופניים ולשאר הקוקרינטים זכות להיות....צוחק

       

        24/9/10 23:33:

      צטט: פטיק מטייל בתל אביב 2010-09-22 08:34:14

      מניח שגם האבא של הרוכבים הוא בין אלה החולפים ביעף לאורך הטיילת במהירות, תוך כדי סיכון הולכי הרגל, בעודו משוחח עם בן זוגו הרוכב לצידו במקום מאחוריו. לא מקפידים לדווש בשביל שהוקצה להם. במו עיניי ראיתי אנשים נפגעים. הרוכב נמלט במהירות, אם לא נפל בעצמו תוך כדי, ואין עם מי לדבר. הם לא נושאים תעודה מזהה, קשה לעכבם כי אין אף שוטר או פקח בטיילת ו בפארק מאחר וכולם עסוקים ברישום דוחו"ת או סיוע לגרירה בשם החוק. מניח שביום בו מישהו יקפח את חייו בתאונת אופניים, תקום צעקה.

      כן.

      ועד שתקום אותה צעקה כרגיל נפגעים שאלה אינם יכולים לצעוק,

      והחוליגניות שולטת ....הסנני

      הכל מתחיל שם, בבית, בחינוך, בחלוקת התקציב בארץ שלנו שהיא זבת חלב, דם ודבש.
      להמשיך לשגרר אמת ולפעול הכי מוסרי שאפשר. לא להרים ידיים. להמשיך האמין בטוב.
        24/9/10 08:14:

      צטט: bonbonyetta 2010-09-23 10:27:49

      צטט: anaatti 2010-09-22 06:03:42

      הזגרת לי שבאחד הטיולים בשנה שעברה בעת פריחה באביב, ראיתי משפחה שסטה מהשביל וצעדה עם ילגדיבה על הפרחים ורמסה אותם,,אני התקוממתי,, ולא שתקתי,הערתי להורים [ הם טענו שלא שמו לב]..
      בפארק קנדה,,ראיתי על אחד השולחנות רקפות ששקטפו,,,ניגשתי והערתי שלא קוטפים [מה גם שרקפת , זה פרח מוגן] הכאיתי להם שהן כבר החלו ליבול וזה מיותר ומבחינתי זו השחתה אפילו...
      אנני מתביישת או נרתעת מלהעיר כשצריך,כמובן בכבוד ובעדינות *
      חג שמח יקירה  ♥

      יש להם מזל שאת ראית אותם והערת להם ולא אני.

      כשקוטפים פרחי בר, רקפות זה הורג אותי, אני משתגעת מזה. אבי האהוב ז"ל אהב אותן מאד, ואף פעם לעולם לא הרשה לי לגעת בהן גם כשלא היו עדיין מוגנות. חבל שלא קראת לרשות שמורות הטבע, היו שמים להם תלונה משפטית מיד על המקום. אז הם היו שמים לב יפה מאד....

      אינך צריכה להתבייש להעיר לחוליגנים כאלה.

      את רואה מה קורה?

      במקום שהם יתביישו ? הם העבריינים כאן. את צריכה להתבייש?

      את קולטת כמה זה פקדוכסלי המצב הזה? הנורמות השגויות הללו?

      ''

      אם תתקשרי לרשות שמורות הטבע או לחברה להגנת הטבע תוכלי להגיע למספר טלפון מדויק כדי להתקשר אליו להבא במקרים כאלה, תמיד זה טוב לדעת טלפון כזה.

       

      זה רעיון טוב...

      מה שמשגע אותי,, זה שהפרחים נובלים עד שהם הולכים הביתה,,

       ואז את רואה אותם זרוקים נבולים רמוסים על השבילים)-:

       

        23/9/10 20:22:
      מעניין !
        23/9/10 19:29:

      צטט: bonbonyetta 2010-09-23 09:40:15

      צטט: topron 2010-09-21 22:44:50

      צודקת. נ.ק.ו.ד.ה. ולא רק לך. באחד הבקרים אני הולך לעיסוקי במרכז תל אביב. מדרכה שבצידה האחד בניין בבנייה וגדר התופסת 1/2 מדרכה. כביש עמוס בצד השני. ומולי מגיע איש מבוגר - כניראה האבא שאמר שלא צריך רכוב, לא, לא על אופניים אלא על קטנוע אימתני!! וכן, גם הוא כעס עלי שאני מפריע לו לנסוע על המדרכה!! מסתבר שזה חזיון נפוץ במקומותינו. הולכי רגל לא "נספרים" ע"י "הלוחמים הרכובים הגיבורים"

      כעס.....? הייתי נעמדת לו ככה בכוונה חצוף. עבד כי ימלוך ממש כך, הוא יודע שקשה להלחם ולעמוד מול אופנוע שזה כלי בהחלט חזק יותר מהולך רגל זקן עם מקל או אמא עם עגלה אז הוא מרשה לעצמו. פשוט חצוף, וזה, כאן, בפירוש נגד החוק.

      בלתי ייאמן הקטע הזה שקורה לאחרונה עם המדרכות.

      הולכי הרגל איבדו אותן נראה לי. מופתע

       

      כניראה שבגלל זה העירייות מרחיבות אותן, כדי שיותר קטנועים יוכלו לנסוע עליהן!! לשון בחוץ

       

        23/9/10 10:30:

      צטט: רוני פטיק 2010-09-22 08:34:14

      מניח שגם האבא של הרוכבים הוא בין אלה החולפים ביעף לאורך הטיילת במהירות, תוך כדי סיכון הולכי הרגל, בעודו משוחח עם בן זוגו הרוכב לצידו במקום מאחוריו.  לא מקפידים לדווש בשביל שהוקצה להם.  במו עיניי ראיתי אנשים נפגעים. הרוכב נמלט במהירות, אם לא נפל בעצמו תוך כדי, ואין עם מי לדבר. הם לא נושאים תעודה מזהה, קשה לעכבם כי אין אף שוטר או פקח בטיילת או בפארק מאחר וכולם עסוקים ברישום דוחו"ת או סיוע לגרירה בשם החוק. מניח שביום בו מישהו יקפח את חייו בתאונת אופניים, תקום צעקה.

      זה כבר קרה הרי, שים לב לאחת התגובות אצלי שסיפרה על מקרה כזה.

      אנשים אינם מזהים סחף בתחילתו רק כשהוא מאיים להטביעם, אינם תופסים שהסחף החל המון זמן קודם, והתחזק גם בשל חוסר תגובות שלהם עצמם.  הסנני 

        23/9/10 10:27:

      צטט: anaatti 2010-09-22 06:03:42

      הזגרת לי שבאחד הטיולים בשנה שעברה בעת פריחה באביב, ראיתי משפחה שסטה מהשביל וצעדה עם ילגדיבה על הפרחים ורמסה אותם,,אני התקוממתי,, ולא שתקתי,הערתי להורים [ הם טענו שלא שמו לב]..
      בפארק קנדה,,ראיתי על אחד השולחנות רקפות ששקטפו,,,ניגשתי והערתי שלא קוטפים [מה גם שרקפת , זה פרח מוגן] הכאיתי להם שהן כבר החלו ליבול וזה מיותר ומבחינתי זו השחתה אפילו...
      אנני מתביישת או נרתעת מלהעיר כשצריך,כמובן בכבוד ובעדינות *
      חג שמח יקירה  ♥

      יש להם מזל שאת ראית אותם והערת להם ולא אני.

      כשקוטפים פרחי בר, רקפות זה הורג אותי, אני משתגעת מזה. אבי האהוב ז"ל אהב אותן מאד, ואף פעם לעולם לא הרשה לי לגעת בהן גם כשלא היו עדיין מוגנות. חבל שלא קראת לרשות שמורות הטבע, היו שמים להם תלונה משפטית מיד על המקום. אז הם היו שמים לב יפה מאד....

      אינך צריכה להתבייש להעיר לחוליגנים כאלה.

      את רואה מה קורה?

      במקום שהם יתביישו ? הם העבריינים כאן. את צריכה להתבייש?

      את קולטת כמה זה פקדוכסלי המצב הזה? הנורמות השגויות הללו?

      ''

      אם תתקשרי לרשות שמורות הטבע או לחברה להגנת הטבע תוכלי להגיע למספר טלפון מדויק כדי להתקשר אליו להבא במקרים כאלה, תמיד זה טוב לדעת טלפון כזה.

       

       

        23/9/10 10:23:

      צטט: גבי פישמן 2010-09-22 05:16:43

      יש גם שיר כזה...אבא אמר לי...
      חג נפלא

      אז למה הקמצנות? למה לא הבאת לנו לינק לשיר?  קריצה

      חג שמח גבי

        23/9/10 10:21:

      צטט: miki007 2010-09-22 04:04:57

      *
      בוקר טוב בוני אני קורא את הפוסט שלך בדיוק לפני שמעלה פוסט בנושא דומה אכן הפכנו לעם של בהמות לא מתחשבים לא אכפתיים ועזבה אותנו לחלוטין התכונה שנקראת חמלה לצערי הרב כבר אין לי אצבעות להורות על האשמים ...או לעשות מעשה/מעשים לתיקון
      אאחל לך חג שמח בוני יקרה 

      תודה רבה מיקי, הולכת לקרוא את הפוסט שלך

      חג שמח רחום מחוייך ובריא לכולנו, ההולכים על שתיים, ועל יותר....קריצה

        23/9/10 10:19:

      צטט: יעל פריאל 2010-09-22 03:00:58

      הו בון בון, אם הייתי יכולה הייתי מקבלת מיליון  ועוד - כוכבים על הפוסט שלך, שכל כך מדייק  וכל כך במקום !!!
      כן, בהחלט הפכנו לחברה בהמית, שנורמות של חוצפה, סיאוב, כוחניות, דורסנות ודלות ערכית ורוחנית הם ממאפינייה וכמי כמוני נוכחת בכך בימים אלה ממש. שבתי להורות ספרות בכיתות הגבוהות בתיכון, לאחר כמה שנות הפסקה. יקירתי רק אתמול הייתה לי ולרכזת  שלי שיחה על הדלות, ההתמעטות וההתדרדרות החמורה, המבהילה ומזעזעת של הנוער כיום (למעט בודדים) - זה עצוב ומעורר בי פלצות, איזו חברה אנו עומדים להיות ?!
      מהבחינה הזו אנשים מסוגך ואנשים רגישים ואיכפתיים - לא רק לעצמם !!! - הם כמו הנער ההולנדי שדוחב את ידו לחור בקיר, בכדי לנסות לעצור את הסחף והשיטפון, המאיים להטביע את כולנו.
      שוב את כתבת אותי - ובמדוייק ! תודה מהלב, הלוואי והיו עוד רבים מאיתנו נוהגים כך, מתוך הבנה וראייה לאן פנינו מועדות.
      חג שמח שיהייה. שלך יעל.

      תודה רבה יקרה

      את המיליון שמגיע לי תני לי בחיוכים, ועזרה לאחרים....את יודעת למי...מה שממילא את אני ועוד רבים עושים...

       

      החברה אכן הפכה דורסנית, גם הנורמות.

      אך בהחלט יש יחידים פה ושם שאינם כאלה, אינם נסחפים אחרי הכלל, צריך רק לגלותם, לעודדם, לטפח את מי מהדור הצעיר שהולך בכיוון הנכון בכיוון הזה, ויש, בהחלט יש.

      כשאני רואה כזה נער או נערה אני תמיד אומרת מילה טובה, עבורם זה לא קל להיות במיעוט שונים מחבריהם החוליגנים לפעמים, ולכן זה מאד חשוב . 

      ''

       

       

        23/9/10 10:13:

      צטט: אילנה סמייל 2010-09-22 00:10:17

      חינוך...חינוך...גם כשמעירים...הם מתחצפים...מי את שתגידי?..אבל עדיף מלהעלים עין.

      תראי, לא תמיד.

      יש פעמים, מצבים שכפי שראינו בעתונות מי שהעיר שילם על כך בבריאותו בחייו. גם כאן, כמו תמיד, צריך להעיר אך לשים לב איך מתי ולמי. יש פעמים שעדיף לקרוא למשטרה, בין אם היא עושה משהו או לא לפעמים היא בכל זאת מהווה גורם מרתיע. 

      גם אני עשיתי פעם את הטעות הזו והערתי למי שלא הייתי צריכה בצורה לא הכי נבונה...למזלי הצלחתי בתושיה רגעית לצאת ממצב שהפיוזים הקצרים שלי הכניסו אותי אליו....הסנני

        23/9/10 09:50:

      צטט: נעמה אריאל 2010-09-21 23:08:31

      טוב שהארת את עינהם, בטוחה שיש לכך משמעות.
      ובתוך מערכת המשפט הלא צודקת ושאר הבירוקרטיה המוזרה שאנו חיים בתוכה, יש גם המון טוב בחברה שלנו, שהולך ומתגלה כשרק נפתחים אליו (:

      בהחלט. וכדאי שכל אחד ואחד יעיר לדברים דומים, שמסכנים אחרים. אם כל אחד יעיר זה יראה אחרת. קריצה

        23/9/10 09:48:

      צטט: צילום בזמן אמת 2010-09-21 23:06:33

      הלוואי שהדור הצעיר של היום יתנהג בצורה מכובדת אך לצערי זה בפירוש המודרניזציה עם תג מחיר גבוה לצערי הרב
      כחלק מעבודתי אני נפגש עם הדור הצעיר לעיתים קרובות ולא פעם מצאתי את עצמי המום מההתנהגות, תגובות וחוסר כבוד לסובבים אותם

      זה גם המודרניזציה, גם החינוך, גם חוסר האכיפה, ונורמות חברתיות שכולנו, כל אחד מאתנו אחראי ולו בקצת לגביהן...

      אין חוכמות, דברים כאלה אינם צומחים מאיין. הם נשתלים ונזרעים, ואח"כ פושטים על הכל כמו עשב שוטה. 

      ''

      יבלית מצויה

        23/9/10 09:45:

      צטט: לכלילדמגיע 2010-09-21 23:02:51

      אישה יקרה, פה על-יד, שינתה פאזה לגמרי, אחרי שנער פגע בה עם אופניו. היא הפכה באחת מאישה פעילה לסיעודית! היום היא כבר איננה.

      וגם כאן בודאי לא עשו לו דבר והוא לא בא על עונשו. בטח גם האבא שלו אמר לו ש"לא חייבים".... הסנני

        23/9/10 09:43:

      צטט: מזל וברכה 2010-09-21 22:59:27

      פעם אסור היה לאופניים בכלל לנסוע על המדרכה. אחר כך הפסיקו לאכוף את זה. אחר כך התחילו לבנות מסלולים מיוחדים (איפה שיש), ובסוף חזרנו לברדק של ההתחלה, רק שהאופניים הרבה יותר מהירים ומסוכנים. ומה עם הקורקינטים? וכל שאר כלי המשחית?  לילה טוב ישראל!

       

      אסור...הצחקתני....כולם כבר נוסעים על המדרכה: אופניים, קטנועים, סקט בורד, סקטים, סיגוואי או איך שקוראים להם, קלנועים כאלה של מוגבלי תנועה....

      הולכי הרגל איבדו את המדרכה וגם עליה כבר רחוקים מלהיות בטוחים.

      אין אכיפה...? נכון, בדיוק כמו בכל דבר...הסנני

      ואם מישהו הולך על המדרכה עם מקל, עגלת תינוק, או כלב לטייל הוא צריך להישמר כפליים גם עבורם...

       

        23/9/10 09:40:

      צטט: topron 2010-09-21 22:44:50

      צודקת. נ.ק.ו.ד.ה. ולא רק לך. באחד הבקרים אני הולך לעיסוקי במרכז תל אביב. מדרכה שבצידה האחד בניין בבנייה וגדר התופסת 1/2 מדרכה. כביש עמוס בצד השני. ומולי מגיע איש מבוגר - כניראה האבא שאמר שלא צריך רכוב, לא, לא על אופניים אלא על קטנוע אימתני!! וכן, גם הוא כעס עלי שאני מפריע לו לנסוע על המדרכה!! מסתבר שזה חזיון נפוץ במקומותינו. הולכי רגל לא "נספרים" ע"י "הלוחמים הרכובים הגיבורים"

      כעס.....? הייתי נעמדת לו ככה בכוונה חצוף. עבד כי ימלוך ממש כך, הוא יודע שקשה להלחם ולעמוד מול אופנוע שזה כלי בהחלט חזק יותר מהולך רגל זקן עם מקל או אמא עם עגלה אז הוא מרשה לעצמו. פשוט חצוף, וזה, כאן, בפירוש נגד החוק.

      בלתי ייאמן הקטע הזה שקורה לאחרונה עם המדרכות.

      הולכי הרגל איבדו אותן נראה לי. מופתע

        23/9/10 09:37:

      צטט: * חיוש * 2010-09-21 22:36:10

      כתבת נכון בונבוניטה יקירתי  גם בעניני חינוך בבית הספר ההורים שמזלזלים במורים בפני ילדיהם, מביאים אל פתח ביתם את האלימות כדבר מובן מאליו. עצוב מאוד שההורים איבדו את האלמנט הפחד ויראת הכבוד אצל ילדיהם. תודה על פוסט שצריך לתת עליו את הדעת * כוכב אהבה ממני בונבוניטה יקירה תודה מעומק ליבי על ברכותייך ליום הולדתי (-:

      חג שמח חיה

      ''

      סוכות התשע"א.

      מקדים בברכות.

      זריזין - מקדימין.   ''   

      http://cafe.themarker.com/video/1767929/

       

      תודה רבה חיוש, ושוב יומולדת שמח, שתהיי תמיד רחבת לב ועם חיוך, לא רק ביומולדת.

        23/9/10 09:35:

      צטט: RonArzi 2010-09-21 22:27:01

      תראי העלית נושא וחשבתי עליו.
      לא ניתן לצפות מהחוק להיות בכל מקום. הבית הוא כמו שהוא ואין לאיש שליטה על כך. שינוי יסודי יכול לבוא רק דרך מערכת החינוך. זאת מערכת ממוסדת ובפיקוח. מגיל גן הילדים יש לחנך להתנהגות נאותה בחברה. זה צריך להמשך ביסודי ובחטיבת הביניים. הכל במערכים ממשרד החינוך. החינוך הזה צריך גם לעמת את הילדים אל מול דפוסי התנהגות לא נורמטיביים שהם מקבלים בבית.
      את הלימוד האינטנסיבי לקראת אוניברסיטה אפשר להשאיר לכיתות האחרונות בתיכון.
      ילדים שחונכו נכון יחנכו גם את ילדיהם נכון.
      יגידו לי שהמון מוצא על חינוך נגד אלימות ושימוש בסמים. נכון. יש הרבה אנשים שמרוויחים כסף ממערך חינוך זה. ויגידו לי - ראה זה לא עוזר.
      קודם כל בטוח שחלקית לפחות זה עוזר. וחוץ מזה ברור שמערכת החינוך צריכה לעשות בדק בית יסודי.
      אני יודע שזו הצעה מסוג - שאחרים יעשו. פשוט אין מספיק כמוך.

      בודאי שלא ניתן לצפות מהחוק להיות בכל מקום, אך בהחלט אפשר לצפות לאכיפה ראויה ומרתיעה, דבר שלא קיים לצערי, ולהתייחסות נאותה של נציגי החוק, שפעמים רבות במקום לאכוף את החוק מתחברים בסחבקיות עם העבריינים, במיוחד באם הם מכירים אותם...

      ובהחלט זה עניין של חינוך וגם של נורמות חברתיות שגויות, ואיפה זה מתחיל ונגמר דפוסי ההתנהגות הללו קצת קשה לשים את האצבע, זה כמו גלגל ...אחד גורם לשני.

      מה שבטוח שההתחלה והסוף בחינוך, ובהחלט דרוש חיזוק של מהערכת הזו, אך בהחלט גם של המערכות האחרות: משפט, אכיפה, חוק. קריצה

        23/9/10 09:32:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-09-21 22:07:32

      מצמרר ומדאיג אכן זו חברת השפע חוסר הרגישות לכאבי הזולת אני ואפסי עוד.....

       

      מילא, כבר לא מדברת על זה שאדם אדיש ולא רגיש לזולת, איש איש והאופי שלו, וזה עוד חצי צרה, אבל נורמות התנהגות כאלה זה נורא.

      זה משהו אחד להיות רגיש לזולת ומשהו אחר שיהיה לך נורמות התנהגות שהן על גבול הפשע, שהרי זה בפירוש מסכן אחרים.

      רק לפני כמה ימים דווקא בככר המדינה....ראיתי אדם הולך עם קורות עמוסות על כתפו ממהר מאד, לא בזהירות וקורה אחת כמעט העיפה איזו זקנה שהלכה שם עם מקל. היא חטפה מכה, מזועזעת, מסתכלת סביבה אם ראו, אך ההוא כבר דהר קדימה, הביט אחורה, הבין בדיוק מה עשה ונמלט על נפשו ממהר עמוס. אדם לא רק עם חוסר אכפתיות בפירוש עם כוונת זדון.

      הוא ראה שהמדרכה עמוסה מאד, אך מיהר ולא עניין אותו דבר מבלבד המשא על כתפו , שזה כבד לו, ולהגיע מהר.

       

        23/9/10 09:28:

      צטט: irisoded 2010-09-21 20:56:24

      כדאי וראוי, זה סיום נכון לפוסט הזה. אני כל-כך מבינה אותך ומכירה את זה. אנחנו גרות ליד שדרות רוטשילד ומטיילות שם עם הכלבה, תמיד יש חשש שזה יגמר באסון: אופניים, גלגליות, אופנועיות - כולם במהירות מפחידה. כלבתנו לא מצליחה להתרגל את הקטנה אני מהדקת לגוף - לא מתרגלת למהירות ולא לרעשים והכלבה נובחת ופוחדת, ובכלל כל יום לא ברור איך אנחנו חוזרות בשלום.

       

      בדיוק. הגיעו זמנים טובים, כדי לא לסכן את עצמם בכביש הם מסכנים אחרים על המדרכה, ואין פוצה פה ומצפצף.... הסנני

        23/9/10 09:06:
      את צודקת הכל מתחיל בבית ומה שיקרה בהמשך יכול להיות רק יותר גרוע כי כל דור יעביר לזה שאחריו שזה בסדר לצפצף על הזולת .
        23/9/10 08:50:

      חכיתי שיטעינו לי את הכוכבים..צוחק

       

      אבל מה בעצם אפשר לומר?

      חינוך. חינוך ושוב פעם חינוך!

      הכל מתחיל בבית.

      מזל שיש אנשים כמוך 

      שמעירים ומאירים לאותם פראי אדם,

      כך נוצר איזשהו איזון ל(תת)תרבות.

       

      כרגיל. את מקסימה.

       

      בוקר טוב לך וחג שמח...
      הזמנת אותי אל האתר שלך...
      קראתי ..וחשבתי לעצמי שאני רואה את הדברים עיין בעיין איתך...וזה אומר אופטימיות לגבי המצב בחוץ...את לא לבד.. יש רבים והם חייבים להשמיע את קולם בעוצמה רבה יותר..לתת למצב הזה סיכוי להשתנות...
      תודה לך על שאיפשרת לי למצוא את האתר שלך...
        23/9/10 01:05:
      בונבונייטה המקסימה
      כן לצערנו הרב , כך נראה עולמנו
      שלהורים אין סמכות חינוכית
      מרשים לילדים לעשות את כל אשר
      עולה בראשם,
      כי גם הם כאלה חושבים שמגיע להם הכל
      בגלל זה יש כל כך הרבה תאונות דרכים
      בגלל זה בבתי הספר אין למורים שום אפשרות
      להגיד מילה ....... כי "אבא מרשה לי"
      זה עצוב, זה מכעיס
      אבל זאת המציאות......



      חג שמח
        22/9/10 23:26:
      בונבונייטה המיוחדת שכמותך,
      כל מילה שלך, יותר מזהב.
      יש לי חברה עיוורת עם כלב נחיה.
      כל טיול שלה אתו בעיר מלווה בתפילה.
      אך כמעט ואין יציאה שאין בסופה מכות מילדים כאלו.
      רצים, קופצים, נוסעים, מטורפים לגמרי.
      אני בעצמי ראיתי ילד כזה כמעט נכנס בה.
      וזה מנת חלקה יום יום, כואב ועצוב.
      אין תרבות, אין דרך ארץ...
      לא חובה בעצם.... :-(
      וכולנו נפגעים, לא רק חברתי העיוורת,
      החברה כולה.
      תודה.
        22/9/10 21:30:
      בונבונייטה את כל כך מקסימה שבא לי פשוט לחבק אותך
      גמר חתימה טובה ושנה טובה ומאושרת
      מהלב
      ירין
        22/9/10 21:08:
      הזוי בעיני שאבא שולח הבן ללא צפצפה ופנסים כי לא חייבים. הזוי לגמרי. קשה לי להאמין שיש אבא כזה שבאו]ן מודע וברור יאמר לילדו דבר כזה. אולי זה בן סורר שגם האבא לא יכול עליו, אולי יהילד מושפע מחבר לרכיבה. יש הרבה גורמים להתנהגות של ילדים ובטח שלא נגעת בהם פה, כי זה נאה לפוסט בפני עצמו:)
      יפה
      וחג שמח ובעיקר בטוח
        22/9/10 20:27:
      היית אומר "הולך ופוחת הדור" אלא שנראה לי ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". יפה שאותם בריוני צעצוע לפחות הפנימו מצוות כיבוד אב. עכשיו צריך רק לטפל באותו אב. 
        22/9/10 17:56:
      אשוב להגיב
      חג שמח
        22/9/10 17:26:
      את האב לילדים אפשר להעמיד לדין. אני רוכבת על אופניים, וידוע לי שחוקי התנועה לא מתירים רכיבה על המדרכה. כאשר אין ברירה (אם למשל צריך לחצות כביש סואן) צריך לרדת מהאופניים, וללכת על המדרכה כהולכי רגל. החוק גם מחייב מחזירי אור ופנס. לגבי הפעמון אני לא בטוחה שחייבים, אבל זה בטח יותר טוב שיש.
      אולי הגיע הזמן לחייב כל הורה ללמוד בבית ספר להורות לפני שילד נולד, ולרענן בהשתלמות מידי שנה.
        22/9/10 14:34:
      יקירה שלי,
      הנורא מכל הוא שרק אחרי שקורה אסון,
      "נזכרים" במה כן חייבים.
      ושוב חוזרים לנושא ה ח י נ ו ך,
      גם אם בית הספר מחנך ואין גיבוי בבית ,
      בעצם לא עשינו דבר!
      תודה על השיתוף,
      חג שמח,
      תמר.
        22/9/10 13:13:
      בהמשך למה שכתבה לקסיס,
      גם אני רוכבת אופניים ואחת הבעיות היא זה שאין שבילי אופניים מסודרים - גם בת"א שכביכול יש שביל אופניים, הוא נמצא על המדרכה ולא אחת כמעט ונתקלתי בהולך רגל לא מרוכז. במקרים אחרים אני נאלצת להאט ואז אובד הקונספט של אופניים שמאפשרות נסיעה מהירה (ואקולוגית).

      לנהוג על הכביש באופניים - כמעט בלתי אפשרי: הצמתים גדולים ובעייתיים. ואם כבר, צריך להתלונן על עיריית ת"א שכמעט בכל צומת יש רמזור להולכי רגל שאינו מגן עליהם כי גם למכוניות וגם להולכי הרגל יש אור ירוק. בחיפה זה לא קורה כמעט, בת"א זו הנורמה. זה מקשה על הנהיגה ומעצבן וזו סיבה, בין השאר, לכך שנהגים הם חסרי סבלנות.
        22/9/10 12:54:

      התשובה  לבעיה  נמצאת  בתוך  האירוע.

      מרק  טווין  אמר  שבשביל  לחנך  מישהו ,  צריך  להתחיל  עם  הסבתא

      הוא דייק  ,  הסבתא  ולא  הסבא.....

      אם  היית רואה  את  האבא של הילד,  לא  היית  כלל  שואלת  שאלות

      זה  נכון גם  לגבי  נהיגה.

      הפתרון  הקל  הוא להסביר להם  שהחתו  או  הכלב  עלולים  להתקיף  אותם  בנסיעה  כזו 

      מסוכנת, ועוד  לרדוף  אחריהם  לאורך  הנסיעה...

      זה  עונה לשאלה  :  למה  זה  טוב  לי... WW4M     וזה בדרך  כלל  עובד לאנשים.

      כל בתי הסוהר  מלאים  באנשים  שמשוכנעים  שהם  צודקים, לא היתה  להם  ברירה,

      המצב אילץ  אותם,  העלילו  עליהם....

      לכן  אין  מה  לצפות  שהנהג  האלים  או רוכב  האופניים,  שקיבל אישור  מאבא, שקיבל קודם  אישור  מסבתא..

      אל  תצפי שהם  ינסו  להבין  אם  יש  אמת אחרת..

      רק  סיבוב  התוצאות  ישנה את  ההתנהגות,  וכנראה  לא  את  הדעה...

      שלך

      שמעון

       

      אגב  , האם  אי אפשר לחבר  בין  שני  ידידיך עם  הרצועה..

        ברצועה  שתתאם  בינהם,  אפילו  שתהא  בעלת יכולת  גמישה, 

      ובלבד  שתמנע  התרחקות  מרובה זה  מזה ???

       

      http://cafe.themarker.com/image/1780470/

        22/9/10 12:09:
      קראתי את המאמר שלך בעיון רב ואני מקווה שאוליי אותו נער או אבא או מישהו שמכיר אותם ייקראו את מה שכתבת ואוליי איזו מורה "מחנכת" תקרא ובמקום שיעור אלגברה או כל מקצוע אחר יעבירו שיעור של חינוך ובמיוחד דרך ארץ
      וכמו שאומרים ובשיעור הזה לא הייתי "דרך ארץ קודמת לתורה"
      את אומרת דברים מובנים מאליהם ואת צודקת-
      הם כבר מזמן לא מובנים מאליהם בחברה הלא מתוקנת שלנו
      וכולנו משלמים את המחיר.
      וגם אני אגיד את המובן מאליו-הכל מתחיל ונגמר בחינוך.
        22/9/10 11:55:
      כבר למדנו שילדים הם בבואה של ההורים.
      כל כך הרבה דברים לתקן במדינה שלנו
      שפשוט נמאס ומתסכל..
      חג שמח לך יקירתי האיכפתית.
        22/9/10 11:43:
      אני כבר התייאשתי מהעם הזה.
        22/9/10 11:27:
      פשוט צודקת. נתקלת לא מעט במקרים כאלה.
      ישנם גם מבוגרים ולא רק נערים הרוכבים על המדרכות ומסכנים את הולכי הרגל. אבל..למה שיהיה להם אכפת...?!
        22/9/10 11:18:
      צודקת מאוד! ותודה שהזכרת
      אני באמת צריכה לקנות שוב פעמון לאופניים [הונדליסטים גונבים גם את זה] בתור אחת שעושה כל הסידורים על אופניים ,ואין לצערי שבילי אופניים ומקום חלופי פה בכפר סבא אז כן שאני נוסעת על מדרכה יבין חנויות
      יודעת כמה שזה מסוכן בעיקר זקנים שהולכים בזיג זג מצד לצד ולא שומעים ,,ובכלל צפוף ויש תנועות פתאומיות לפעמים
      של אנשים
      לכן אני עוברת למצב זחילה" או שיורדת מהאופניים והולכת איתם עד שהגיע לשטח פתוח ורחב שניתן לתמרן בלי בעיה

      הכי מסוכן זה הילדים בכביש שטסים על גלגליות או קוקינט חשמלי לסוגיו בחושך ללא פנס
      לא יזיק חינוך לזהירות והתחשבות
        22/9/10 08:34:
      מניח שגם האבא של הרוכבים הוא בין אלה החולפים ביעף לאורך הטיילת במהירות, תוך כדי סיכון הולכי הרגל, בעודו משוחח עם בן זוגו הרוכב לצידו במקום מאחוריו.
      לא מקפידים לדווש בשביל שהוקצה להם.
      במו עיניי ראיתי אנשים נפגעים. הרוכב נמלט במהירות, אם לא נפל בעצמו תוך כדי, ואין עם מי לדבר.
      הם לא נושאים תעודה מזהה, קשה לעכבם כי אין אף שוטר או פקח בטיילת או בפארק מאחר וכולם עסוקים ברישום דוחו"ת או סיוע לגרירה בשם החוק.
      מניח שביום בו מישהו יקפח את חייו בתאונת אופניים, תקום צעקה.
        22/9/10 08:09:
      בונבוניטה

      תודה על הפוסט היפה
      מצטרפת לתגובתה של יעל פריאל היפה
      חג שמח
        22/9/10 07:39:
      nוכר ומאוד לא חביב
        22/9/10 06:09:
      מצב לא פשוט כלל.
        22/9/10 06:03:
      הזגרת לי שבאחד הטיולים בשנה שעברה בעת פריחה באביב,
      ראיתי משפחה שסטה מהשביל וצעדה עם ילגדיבה על הפרחים ורמסה אותם,,
      אני התקוממתי,, ולא שתקתי,
      הערתי להורים [ הם טענו שלא שמו לב]..

      בפארק קנדה,,ראיתי על אחד השולחנות רקפות ששקטפו,,,
      ניגשתי והערתי שלא קוטפים [מה גם שרקפת , זה פרח מוגן] הכאיתי להם שהן כבר החלו ליבול וזה מיותר ומבחינתי זו השחתה אפילו...

      אנני מתביישת או נרתעת מלהעיר כשצריך,
      כמובן בכבוד ובעדינות *

      חג שמח יקירה
        22/9/10 05:16:
      יש גם שיר כזה...אבא אמר לי...

      חג נפלא
        22/9/10 04:04:
      *
      בוקר טוב בוני
      אני קורא את הפוסט שלך בדיוק לפני שמעלה פוסט בנושא דומה
      אכן הפכנו לעם של בהמות
      לא מתחשבים
      לא אכפתיים
      ועזבה אותנו לחלוטין התכונה שנקראת חמלה
      לצערי הרב כבר אין לי אצבעות להורות על האשמים ...או לעשות מעשה/מעשים לתיקון

      אאחל לך חג שמח בוני יקרה
        22/9/10 03:00:
      הו בון בון, אם הייתי יכולה הייתי מקבלת מיליון
      ועוד - כוכבים על הפוסט שלך, שכל כך מדייק
      וכל כך במקום !!!

      כן, בהחלט הפכנו לחברה בהמית, שנורמות של חוצפה, סיאוב, כוחניות, דורסנות ודלות ערכית ורוחנית הם ממאפינייה וכמי כמוני נוכחת בכך בימים אלה ממש. שבתי להורות ספרות בכיתות הגבוהות בתיכון, לאחר כמה שנות הפסקה. יקירתי רק אתמול הייתה לי ולרכזת
      שלי שיחה על הדלות, ההתמעטות וההתדרדרות החמורה, המבהילה ומזעזעת
      של הנוער כיום (למעט בודדים) - זה עצוב ומעורר בי פלצות, איזו חברה אנו עומדים להיות ?!

      מהבחינה הזו אנשים מסוגך ואנשים רגישים ואיכפתיים - לא רק לעצמם !!! - הם כמו הנער ההולנדי שדוחב את ידו לחור בקיר, בכדי לנסות לעצור את הסחף והשיטפון, המאיים להטביע את כולנו.

      שוב את כתבת אותי - ובמדוייק !
      תודה מהלב, הלוואי והיו עוד רבים מאיתנו
      נוהגים כך, מתוך הבנה וראייה לאן פנינו מועדות.

      חג שמח שיהייה.
      שלך יעל.
        22/9/10 01:38:
      bonbon sheli chag sameach male or ve neshika
        22/9/10 00:10:
      חינוך...חינוך...גם כשמעירים...הם מתחצפים...מי את שתגידי?..אבל עדיף מלהעלים עין.
        21/9/10 23:48:
      ואתם יודעים משהו? אם נסתכל על זה מבחינת הסביבה, לצערי, ההתנהגות שלהם יותר נורמטיבית לסביבה ויותר רואים התנהגות כזו מאשר כמו ששלי, ההתנהגות שלהם כבר הפכה לנורמה............

      הכל מתחיל מהבית...
      אדם נוף מולדתו
        21/9/10 23:08:
      טוב שהארת את עינהם, בטוחה שיש לכך משמעות.
      ובתוך מערכת המשפט הלא צודקת ושאר הבירוקרטיה המוזרה שאנו חיים בתוכה, יש גם המון טוב בחברה שלנו, שהולך ומתגלה כשרק נפתחים אליו (:
        21/9/10 23:06:
      הלוואי שהדור הצעיר של היום יתנהג בצורה מכובדת אך לצערי זה בפירוש המודרניזציה עם תג מחיר גבוה לצערי הרב
      כחלק מעבודתי אני נפגש עם הדור הצעיר לעיתים קרובות ולא פעם מצאתי את עצמי המום מההתנהגות, תגובות וחוסר כבוד לסובבים אותם
        21/9/10 23:02:
      אישה יקרה, פה על-יד, שינתה פאזה לגמרי, אחרי שנער פגע בה עם אופניו. היא הפכה באחת מאישה פעילה לסיעודית! היום היא כבר איננה.
        21/9/10 22:59:

      פעם אסור היה לאופניים בכלל לנסוע על המדרכה. אחר כך הפסיקו לאכוף את זה. אחר כך התחילו לבנות מסלולים מיוחדים (איפה שיש), ובסוף חזרנו לברדק של ההתחלה, רק שהאופניים הרבה יותר מהירים ומסוכנים. ומה עם הקורקינטים? וכל שאר כלי המשחית?

      לילה טוב ישראל!

        21/9/10 22:44:
      צודקת. נ.ק.ו.ד.ה. ולא רק לך.
      באחד הבקרים אני הולך לעיסוקי במרכז תל אביב. מדרכה שבצידה האחד בניין בבנייה וגדר התופסת 1/2 מדרכה. כביש עמוס בצד השני. ומולי מגיע איש מבוגר - כניראה האבא שאמר שלא צריך רכוב, לא, לא על אופניים אלא על קטנוע אימתני!! וכן, גם הוא כעס עלי שאני מפריע לו לנסוע על המדרכה!!
      מסתבר שזה חזיון נפוץ במקומותינו. הולכי רגל לא "נספרים" ע"י "הלוחמים הרכובים הגיבורים"
        21/9/10 22:36:

      כתבת נכון בונבוניטה יקירתי

      גם בעניני חינוך בבית הספר ההורים שמזלזלים

      במורים בפני ילדיהם, מביאים אל פתח ביתם את האלימות

      כדבר מובן מאליו.

      עצוב מאוד שההורים איבדו את האלמנט הפחד ויראת הכבוד

      אצל ילדיהם.

      תודה על פוסט שצריך לתת עליו את הדעת

      * כוכב אהבה ממני

      בונבוניטה יקירה תודה מעומק ליבי על ברכותייך ליום הולדתי (-:

      חג שמח

      חיה

      ''

        

      סוכות התשע"א.

      מקדים בברכות.

      זריזין - מקדימין.

       

      ''

      http://cafe.themarker.com/video/1767929/

        21/9/10 22:27:
      תראי העלית נושא וחשבתי עליו.
      לא ניתן לצפות מהחוק להיות בכל מקום. הבית הוא כמו שהוא ואין לאיש שליטה על כך. שינוי יסודי יכול לבוא רק דרך מערכת החינוך. זאת מערכת ממוסדת ובפיקוח. מגיל גן הילדים יש לחנך להתנהגות נאותה בחברה. זה צריך להמשך ביסודי ובחטיבת הביניים. הכל במערכים ממשרד החינוך. החינוך הזה צריך גם לעמת את הילדים אל מול דפוסי התנהגות לא נורמטיביים שהם מקבלים בבית.
      את הלימוד האינטנסיבי לקראת אוניברסיטה אפשר להשאיר לכיתות האחרונות בתיכון.
      ילדים שחונכו נכון יחנכו גם את ילדיהם נכון.
      יגידו לי שהמון מוצא על חינוך נגד אלימות ושימוש בסמים. נכון. יש הרבה אנשים שמרוויחים כסף ממערך חינוך זה. ויגידו לי - ראה זה לא עוזר.
      קודם כל בטוח שחלקית לפחות זה עוזר. וחוץ מזה ברור שמערכת החינוך צריכה לעשות בדק בית יסודי.
      אני יודע שזו הצעה מסוג - שאחרים יעשו. פשוט אין מספיק כמוך.
        21/9/10 22:07:
      מצמרר ומדאיג
      אכן זו חברת השפע
      חוסר הרגישות לכאבי הזולת
      אני ואפסי עוד.....
        21/9/10 20:56:
      כדאי וראוי, זה סיום נכון לפוסט הזה. אני כל-כך מבינה אותך ומכירה את זה. אנחנו גרות ליד שדרות רוטשילד ומטיילות שם עם הכלבה, תמיד יש חשש שזה יגמר באסון: אופניים, גלגליות, אופנועיות - כולם במהירות מפחידה. כלבתנו לא מצליחה להתרגל את הקטנה אני מהדקת לגוף - לא מתרגלת למהירות ולא לרעשים והכלבה נובחת ופוחדת, ובכלל כל יום לא ברור איך אנחנו חוזרות בשלום.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין