מתוך ויקיפדיה.

נעמי שמר נולדה בשנת 1930, בקבוצת כנרת,

בעידודה של אמה, החלה לנגן בפסנתר בגיל שש.

כשבגרה, למדה באקדמיה למוזיקה בירושלים ובת"א,

התגייסה לצה"ל ושרתה בפיקוד הנח"ל.

שירים שכתבה זכו להצלחה מסחררת,

אלו שכתבה ללהקות הצבאיות, הפכו כמעט כולם להצלחה מיידית.

אחד מרגעי השיא בקריירה שלה היה בשנת 1967,

כאשר כתבה את השיר " ירושלים של זהב " .

שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל,

פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל.

שמר הוסיפה לשיר בית חדש, בו סיפרה על המצב לפני ואחרי המלחמה:

לעומת "איכה יבשו בורות המים"  ו "ואין פוקד את הר הבית"

הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים"  ו "שופר קורא בהר הבית".

בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות, קנה לו השיר שם

והפך למעין המנון-משנה.   היו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש.

זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את " לו יהי "

שיר שהפך לאחד מסמלי המלחמה.

בין אמצע שנות השבעים לאמצע שנות השמונים,

הלך וגבר הניכור בין הימין הישראלי לשמאל הישראלי,

על רקע מלחמת יום הכיפורים,  המהפך של 1977,

הסכם השלום עם מצרים שכלל את פינוי סיני,

מלחמת לבנון ופרוץ האינתיפאדה.

שיריה של שמר נותרו פופולריים במשך רוב התקופה הזו.

באמצע שנות השמונים הציבור החל לזהות אותה עם הימין

ו"הילת הממלכתיות" הוסרה ממנה.

מתקופה זו ואילך, הצלחותיה המסחריות של שמר פחתו.

בשנת 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר העברי.

ועדת השופטים כתבה:  "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר

על שיריה, אשר מטבעם מזדמרים בפי כל בזכות איכותם

השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן

ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם".

מלבד זאת הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד

מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן

ותואר אזרח כבוד של תל אביב.

בנוסף, זכתה ב "פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר" .

נעמי שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה,

ולכל אורך הקריירה שלה הופיעה גם כזמרת.

אף שקולה היה רחוק משלמות וביצועיה

היו לרוב טובים פחות משל רוב מבצעיה,

היה חשוב לשמר להימצא במגע עם קהלה ולזכות באהבתו.

לקראת סוף שנות השבעים סבלה נעמי שמר ממחלת הסוכרת

וסיבוכיה ואיבדה הרבה ממשקלה, מה שעורר אצל רבים חשש לחייה.

לאחר עשרים שנה התגלתה בגופה מחלת הסרטן

שהביאה למותה בליל 26 ביוני 2004.

נעמי שמר נטמנה בבית הקברות של כנרת,

הסמוך לקבוצת כנרת שבה נולדה, לצד הוריה, מאיר ורבקה ספיר.

אחרי מותה הפכו קברה של נעמי שמר והבית שבו גרה לאתר

עלייה לרגל לישראלים שרצו לחלוק כבוד אחרון,  לאשה שגילמה

בשיריה ופזמוניה  את " ארץ ישראל היפה " .