לפניי כמה ימים נסעתי לסידורים בקניון איילון. החנתי את האוטו באחד המפרצים. רק מה? קצת יותר מידי בפנים... לא הרגשתי והאוטו חטף מכה מקדימה. אתם יודעים! זה איפה שהטמבון רק למטה, לא יודעת איך קוראים לזה. אחת הנשים שהגיעה עם גי'פ לבן וגדול, עשתה לי עם העיניים - תראי מה קרה לאוטו שלך. יצאתי מהאוטו וחשכו עיניי. כל הקדימה של ההונדה הלא חדשה שלי, למטה כמעט עד הרצפה. אימלה, הוא יהרוג אותי עכשיו, הוא ישחוט אותי ואחר כך יקצוץ אותי וישים את הגופה שלי, לא על הטמבון של האוטו, אלא בבגאז' ויקבור אותי בחולות של ראשון. התחלתי להסתובב מצד לצד כמו חיה בכלוב, חיפשתי מישהו שיעזור לי להרים את המקדימה של האוטו. אימל'ה, הוא יעקור לי את העיניים הכחולות שלי ויעשה מהם עיניים חומות, בלי עדשות. תתעשתי אוסי, את יודעת מה לעשות. ניסיתי להרים את הקדימה של האוטו, הפגוש, טמבון, לא חשוב ולהרכיב אותו כמו לגו מחדש במקום שלו. אבל זה לא הצליח ושוב זה נפל. בנתיים נכנסה "גברת הגי'פ" לחניה ויצאה לה לקניות. חיפשתי מישהו שיעזור לי אבל לא ראיתי. מה אני אעשה? הוא כל כך אוהב אותה את ההונדה שלו. כל יום מסתובב סביבה ומחפש לראות שאני (אישתו שלא תחייה עוד מעט) לא דפקה לו את האוטו. אבל פתאום ,איש זקן יוצא מהאוטו. סליחה! אתה יכול לעזור לי כמעט, בכיתי. וואו ,מה עשית גברת? כל הטמבון נפל. אני יודעת! מה אתה חושב שאני לא רואה? אתה יכול לעזור לי? אוליי תביא פטיש מאיזשהו מקום וביחד נחזיר את הטמבון המחוריין הזה חזרה למקום. גברת, את צריכה ללכת לפחח! למה? צרחתי ביאוש איזה פחח מה פחח? איפה אמצא פחח? ולמה? תביא פטיש נרים, נדפוק בחזרה וזהו ואני אסע הבייתה בשלום. סליחה, גברת אני לא יכול לעזור לך והלך לדרכו. אני ממשיכה לעמוד ליד ה פ ג ו ש השפוך לו למטה, כמו בטן שמשתפלת מטה, מנסה להרים אותו עם הברך, בעזרת הידיים שלי שכמעט נקרעו. מה אני אעשה המשכתי לילל לעצמי, איך אגיד לו "שאהבת חייו" (האוטו) נפלה למדרכה. הצלחתי להרים את הפגוש הזה עד למעלה נתתי דחיפה עם הבטן והידיים והצלחתי בכוחותיי שאזלו לשים אותו במקום. ה ת ק ש ר ת י לבעל. הלו! אתה לא יודע מה קרה? מה קרה צורח עליי הבעל? הקדימה של האוטו נפל על הרצפה? מההההההההההה!!!! איזה קדימה את יכולה לדבר נורמלי? הקדימה , הקדימה ייללתי לו לתוך הטלפון לכי מיד לפחח שמעתי את קולו הזועם. פחח!?? איפה בחיים שלי לא הייתי בגראז' איפה לנסוע כמעט בכיתי. בברזל, בברזל יש גראז' תסעי לשם ומהר, מבינה?! טוב עניתי חלושות, זה רק המקדימה של האוטו. זה הטמבון טמבון ..... וסוגר!! כל הדרך פיללתי שהמקדימה (הפגוש) לא יפול לי בדרך. נסעתי לאט , והגעתי לגרז. יצאתי מהאוטו בנון שרלנטיות. סליחה יש פה מתקן מקדימה של האוטו? גברת תסעי אחורה , ואחר כך קדימה ושוב אחורה ותכנסי לשם ותעמדי. ניגש אליי המוסכניק בחיוך. חיוך חיוך חשבתי לעצמי, אבל עוד מעט ייתקע לי מחיר שאני אעוף באויר, רק מהצעקות שאקבל מהבעל. הורדתי את משקפיי השמש עיניי שבמקרה באותו היום הובלטו במסקרה נעשו יותר כחולות וירוקות . והתחלתי למצמצץ אליו (אוליי זה יעזור) מה קרה גברת? לא עזרו העיניים! המיקדימה של האוטו נפל לחשתי. אוקיי תפתחי את מכסה המנוע . נכנסתי וחיפשתי איפה פותחים את המכסה מנוע. מצאתי! נפתח המכסה וההפתעה הגיעה. גברת מישהו תלש לך את הפגוש, בואי תראי פה קרוע. והוא (הבעל ) עוד מעט יתלוש לי את הנשמה ויקבור אותי בבטון ולא בחולות של ראשון אלא באיזה כפר ערבי נטוש. אז מה עושים? משאירים פה! אבל יש עוד משהו לחשתי. בגלגל, הוא (הבעל) אמר, שהבורג שבור וזה לא אני. כן, כן, מעיף מבט המוסכניק ורושם על דף. כן זה באמת שבור. מכניס בעיטה קלה לגלגל. מגיע לגלגל (חשבתי) שיבעט שיבעט. טוב בובל'ה, זה יעלה לך ורושם, כמו אצל הירקן זה יעלה, זה יעלה נו כמה זה יעלה? בסך הכל .... זה עם זה ועם זה ביחד 700 שקל אתה מוכן להתקשר אליו ולהגיד לו? לא! אין לי זמן, יש המון עבודה גברת. פחדתי להתקשר בחזרה. לקחתי מונית וטסתי הבייתה ישר למזגן. כי ידעתי שאולי מחר כבר אהיה בבטון של כפר סמורה בגליל.
כל הזכויות שמורות לא. נחשון 2010 אין להעתיק או לשכפל |