ואיזו מהדורה מוגבלת... במזקקת באלוויני להוטים בשנים האחרונות לבצע ניסויים, ולבחון את השפעות הגיל והעץ על התזקיקים שלהם. בשנת 2001, הסקרנות הובילה את המזקקה לרכוש שעורה כבולית מאד מן הספק המקומי ולזקק אותה בדרך הרגילה של באלוויני. הכוונה לא היתה לחקות כמה מהמאלטים היותר מעושנים מאיילה, אלא לבחון את השפעת הכבול והחבית האמריקאית על באלוויני מיושן.

אחרי המאשינג והתסיסה של השעורה הכבולית ואחרי הזיקוק, הנוזל המזוקק שהתקבל הועבר לחביות עץ אלון כדי שיתיישן לאיטו במשך מספר שנים, עד שהוחלט שהגיע הזמן להעביר את הנוזל לחביות אחרות. כאן מסתיים הסיפור של הנוזל הכבולי- שימו לב שבאלוויני מדגישים את המילה לבינתיים- ותשומת הלב מופנית לחביות הריקות שנשארו. בחביות האלה נשאר הרבה מהאופי של הנוזל הכבולי אבל לא היתה בהן תכלית, עד אשר הוחלט למלא אותן לתקופה קצרה בבאלוויני בן 17.

התוצאה שהתקבלה היתה וויסקי כבולי מאד שלדעת המזקקה אף הסווה מעט את האופי המסורתי של באלוויני, אז הנוזל הזה עורבב עם באלוויני בן 17, שעבר פיניש בחביות עץ אלון אמריקאי חדשות. התוצאה- באלוויני Peated Cask. זאת לא הפעם הראשונה שבאלוויני משיקים סינגל מאלט כבולי. בשנת 2001, באלוויני השיקו את ה- Islay Cask. הוויסקי הזה התיישן בחביות ברבן במשך 17 שנים, לפני שעבר פיניש של 6 חודשים בחביות שהכילו בעבר מאלט וויסקי מאיילה [מאיזו מזקקה לעזאזל?!]. "רק" 94 חביות בוקבקו בזמנו. היום, בקבוק אספנות שכזה יעלה לכם כ- 200 פאונד בבריטניה, בעוד שבקבוק של פיטד קאסק יעלה לכם כ- 70 פאונד.

מציאה