עוד הייתי אני הולכת איתו

ורואה הכל בעיניו

לא היו שלי מסוגלות

או רוצות בעצם

להבין לאן אנחנו הולכים

הנחתי ידי בידו

והנחתי לו לקחת אותי בדרכים שרק הוא מכיר

לעולמות שלא תמיד ידעתי איך

או אם בכלל יש מהם דרך חזרה

מאז

בחרתי לנשום שוב בעצמי

בזו שלי

ואינני הולכת עוד איתו

גם אם לא תמיד אני יודעת איך

אני בוודאות יודעת את הדרך חזרה

ורק עוד מידי פעם

כשעננים עוטפים אותי בדרכי

מלטפים את רגעי הערפול שלי

ואני מתמכרת לעייפות נשמתי

אני שמה ידי בידו

ואני נותנת לו

שוב

לכמה רגעים

לקחת אותי לטיול

במעמקי הלא נודע