אַגָּדָה שְׁגוּרָה עַל נְסִיכָה מְסַפֶּרֶת כִּשּׁוּף מֵרֹעַ הוּטַל בָּהּ לְמֵאָה שְׁנוֹת תַּרְדֶּמֶת נָפְלָה עַד נָסִיךְ יָבוֹא מֵעֵבֶר יַמִּים וְלִשְׂפָתֶיהָ יִשַּׁק.
נְהָרוֹת שׁוֹצְפִים, הָרִים נִשָּׂאִים צָרִים הַגְּשָׁרִים לְיָגוּאָר מְפֹאָר מִתְקָרֵב-מִתְרַחֵק בְּלֵאוּת שְׂעָרוֹ כְּבָר לָבָן וּמַקְלִישׁ זִכָּרוֹן בּוֹ חָנוּט לֹא מַרְפֶּה (כְּמוֹ קֶשֶׁר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר). בְּחֶדְלוֹנוֹ לְגוֹרָל נִכְנַע - וְסַב עַל עֲקֵבָיו.
הַנְּסִיכָה רְדוּמָה עוֹדֶנָּה וְיֵשׁ הַמּוּכָנִים לְהִשָּׁבַע שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.
נ.ב. התמונה המצורפת פרי עבודתה של דינה גולדשטיין. http://www.fallenprincesses.com/
|
תגובות (67)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יקירתי ושבת נעימה לך
תודה דן.
טוב נו, נשאיר משו גם לפעם הבאה :)
לנסיך שפעם היה יפה תואר
מצד שני הנסיכה גם היא כבר לא מה שהייתה...
השיר מספר/לא מספר לנו מה חושבת "הנסיכה"
אבל איננו יודעים מה חושב "הנסיך"
(ואולי עדיף כך...)
רעיון יפה ושיר נחמד.
איזו מתוקה את :)
תודה תמוש שבאת.
אפילו שהיא כבר הזדקנה, ועדין הוא הולך ושב ואינו מגיע,
מה חשוב יותר מהתקוה, מהציפייה, מהמתח שלפני הנשיקה שתבוא או לא תבוא.
ודוקא כשערו מקליש , והוא בכל אופן לא מוותר, ושוב ושב, וסב, וסבא-
זה הכי מקסים שבעולם.
תודה ליאת :)
תודה שבאת ותודה שאהבת.
תודה מיקוש :)
שמחתי על הביקור.
מק-סים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
צָרִים הַגְּשָׁרִים לְיָגוּאָר מְפֹאָר
מִתְקָרֵב-מִתְרַחֵק בְּלֵאוּת
שְׂעָרוֹ כְּבָר לָבָן וּמַקְלִישׁ
זִכָּרוֹן בּוֹ חָנוּט לֹא מַרְפֶּה
(כְּמוֹ קֶשֶׁר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר).
בְּחֶדְלוֹנוֹ לְגוֹרָל נִכְנַע -
וְסַב עַל עֲקֵבָיו.
תודה צבי.
ברוך השב אל הקפה :)
תודה יואל.
הצחקת אותי :))
ואמא שלי תמיד אמרה לי שכדאי לצאת עם שניים ולא אחד.
בסופו של דבר כל מה שרצתה זה שאני אתחתן בגיל צעיר, שלא אשאר חו"ח בתולה זקנה :)
תודה יקירה על תגובתך :)
אני חושבת שנסיך אמיתי היה יורד מהיגואר ותופס טרמפ מקומי כדי להגיע אליה...
אולי בגלל זה היא מחייכת. עדיף לחכות מאה שנה מאשר להתעורר בזרועות הבחור הלא נכון (:
התכתבות יפה בין השיר לבין התמונה, שניהם מכילים הומור ומעוררים מחשבה.
תודה
תמר
היא לא המתינה, לולה, בכלל לא
היא בחרה בדרך אחרת
:)
המיתוס על שלגיה, ושאר היפיפיות הנרדמות:
שלגיה יכולה להיות מאושרת אך ורק אם נסיך מבולבל מעיר אותה לחיים בנשיקה.
הסיפור שגוי!
כיום, שלגיה אינה זקוקה למשפחה אומנת, עם שבעה גברים זרים, המגיעים ממקום שאינו מוכר, כדי שיטפלו בה.
היא אינה חייבת לקבל הכל בחינם. גם לא תפוחים מורעלים שחמיות קנאיות מגישות לה.
כיום, כל השילגיות יכולות להשיג להן השכלה נאותה, לצאת לעולם ולנשק נסיכים יפים ומוכשרים אם וכאשר הן בעצמן רוצות.
:)
אהבתי את החפיפה עם הרקע , בחירה מצוינת ומתאימה לתוכנו.
יפה.
תודה דבי יקרה שהגעת אלי ישר מרומא :)
תודה סוכרה על קריאתך.
גרסה חדשה לאנקת הגבהים חייבת להיות מעניינת.
נסיך יקר שלי,
גרמת לי להסמיק :)
תודה
תודה יקירתי.
את מזהה נכון :)
תודה רחלי.
צודקת יקירה :)
תודה אשר.
לך תדע, אולי אם היה מנשק את הנסיכה היה הופך לעלם צעיר :)
מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.
שורות נפלאות
תודה כפולה לך יקירתי :)
יופי דרור,
תודה שמצא חן בעיניך :)
תודה ארז.
כמה שאתה צודק :)
תודה לאה יקרה,
שמחה שבאת ואהבת :)
תודה רועי ומועדים לשמחה :)
הכי טוב זה להיות צפרדע
הסיכוי לפגוש נסיך שינשק יותר גדול
:)
והשיר כתוב נהדר!
מצד שני החיים שלה לא היו משהו...
גירסה נהדרת לאגדה,
השילוב עם התמונה נפלא
חג שמח
דבי
ובהקשר למיתוסים ואהבות גדולות מהחיים אתמול נפלתי על גירסה חדשה לסרט אנקת גבהים, והזכרון החנוט בהחלט משמש שם כמוטו וכמצע לאנקת התהומות, לחידלון וצחוק הגורל,
תודה גרייס.
שמחה שאהבת :)
תודה ראשל לביקורך ובהצלחה בתערוכה :)
תודה רונית :)
האם אני מזהה כאן אירוניה קלה?
הַנְּסִיכָה רְדוּמָה עוֹדֶנָּה
וְיֵשׁ הַמּוּכָנִים לְהִשָּׁבַע
שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד
מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.
אהבתי!
והנסיכה המחכה לנסיך שיעיר אותה מתרדמתה (תרתי משמע) מתאימה לכל התקופות, גם המודרניות...
שיהטיה לך חג שמח לולה ,
בידידות אשר
לולה יקרה,
יפה לי פירושך, לאגדה כה מוכרת
הכל היה וישנו לתמיד נשאר כמו...
שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד
מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.
א ה ב ת י,
ליאורה
תודה נעמה.
תודה שאהבת את הכתיבה. מפיך זו מחמאה גדולה עבורי.
חג שמח יקירתי :)
תודה לקריאתך דיוטימה.
במקרה זה, לא התכוונתי להציג את הגיבור כפתטי. ההתנהלות שלו באה ממקום טרגי.
חג שמח יקירה ואני שותפה להרגשתך בקשר לחברותנו :)
תודה פנינה,
אולי הנשים נכנסו להקפאה עמוקה עד יימצא סוד הקסם של הנעורים וזו איננה פרודיה על מציאות פתטית.
מועדים לשמחה דרגו :)
בורסיה כזו או אחרת מדור לדור.
מקסים.
מקסים!
תודה לאה.
שמחה על קריאתך ועוד יותר שמחה שנהנית :)
חג שמח יקירה!
חן חן מיסיס.
מה שנקרא "קריאה מבוגרת של אגדות ילדים" :)
חג שמח יקירה!
תודה דויד,
אתה מתוק מדבש.
אם תגיע על חמור, אנשים עוד יחשבו שהגיע המשיח :)
חג שמח יקירי
תודה גליתוש.
מי סופר? :)
חג שמח דרלינג
והנסיך ? האם הוא הארוע המכונן שאמור להעיר את התודעה ?
אבל נסיך קשיש ביגואר מפואר הוא קולה של האשליה, של הדברים שלא רק שלא מעירים את התודעה, אלא גם מרדימים אותה לעוד 100 שנים.
כתבת מצויין. תודה.
איך הם סופרים שם את השעות
זה בגלל החתולה שלך, שתדעי לך,
או שהשעון שלהם התייבש מהחום
לא ניתן היה למצוא ציור הולם יותר ללוות את שירך!
מצאתי בשירך אירוניה מבוטאת ברגישות, אפילו בחמלה.
אם משליכים את המהות הגרעינית שבאגדה על החיים הקונקרטיים, נשוב ונמצא "נשים בתרדמת" בודות להן מציאות מהרהורי ליבן, וממול מזדקנים פתטיים ש"מטרזנים" את הופעתם לכבוש בשארית ליחם צעירה מהם ב-30 שנה...
איני יכולה שלא להזכיר בהקשר להתבוננות יונגיאנית בסיפורי עמים ואגדות, את עבודתה היוצאת מן הכלל של קלאריסה אסטס "רצות עם זאבים".
אני שבה ומברכת על חברותנו לקפה.
כתוב מקסים יקירה
מועדים לשמחה
ראשית העבודה נפלאה והתאמת אותה כל כך יפה
השיר האירוני שלך בתחילה גרם לי לפרץ של צחוק משחרר ורק אחר כך הושיב אותי לחשוב, אכן שיר נפלא גם באירוניה שלו וגם בעומק, המאלץ אותך לשבת ולחשוב על המשמעות הנסתרת של כל האגדות. שיר נפלא לולה, אהבתי את כל הרבדים שלי
תודה, חג שמח ו*
לאה
הרבה פרודיה בעבודה הצוחקת-בוכה של דינה גולדשטיין.
לולה, מועדים לשמחה.
כמו שאני רואה את זה,
את הנסיכה !!!
ואת ממש, אבל ממש
לא ישנה
אגיע עם חמור מדוד בהתאמה לרוחב של הגשר :))
מתוקה אחת...
חג שמח !
(נהדר הטקסט, וגם את)
הפיספוס שלו כנראה. יבוא נסיך אחר. מאה שנים יותר, מאה שנים פחות, אגדה.
אני אוהבת את עבודותיה של דינה גולדשטיין <
חג שמח וירוק לוללה
תודה רבה יקירתי,
שמחתי על קריאתך והתגובה.
חג שמח!
כתמיד, נהניתי מכתיבתך !
חג שמח ומועדים לשמחה