כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    Lola Bar
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    סִפּוּרֵי בַּדִּים

    67 תגובות   יום חמישי, 23/9/10, 14:03

    ''

     

     

    אַגָּדָה שְׁגוּרָה עַל נְסִיכָה מְסַפֶּרֶת 

    כִּשּׁוּף מֵרֹעַ הוּטַל בָּהּ

    לְמֵאָה שְׁנוֹת תַּרְדֶּמֶת נָפְלָה

    עַד נָסִיךְ יָבוֹא מֵעֵבֶר יַמִּים    

    וְלִשְׂפָתֶיהָ יִשַּׁק.

     

    נְהָרוֹת שׁוֹצְפִים, הָרִים נִשָּׂאִים

    צָרִים הַגְּשָׁרִים לְיָגוּאָר מְפֹאָר

    מִתְקָרֵב-מִתְרַחֵק בְּלֵאוּת 

    שְׂעָרוֹ כְּבָר לָבָן וּמַקְלִישׁ  

    זִכָּרוֹן בּוֹ חָנוּט לֹא מַרְפֶּה

    (כְּמוֹ קֶשֶׁר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר).

    בְּחֶדְלוֹנוֹ לְגוֹרָל נִכְנַע - 

    וְסַב עַל עֲקֵבָיו. 

     

    הַנְּסִיכָה רְדוּמָה עוֹדֶנָּה

    וְיֵשׁ הַמּוּכָנִים לְהִשָּׁבַע

    שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד

    מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.

     

     

     

    נ.ב. התמונה המצורפת פרי עבודתה של דינה גולדשטיין.

    http://www.fallenprincesses.com/

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/11/10 10:58:

      צטט: גרייס ל 2010-11-03 04:49:18

      כתבו כאן הכל ,נהדר ,שתנמנם הנסיכה ,לפחות חיים שקטים,,

       

      תודה יקירתי ושבת נעימה לך

        3/11/10 04:49:
      כתבו כאן הכל ,נהדר ,שתנמנם הנסיכה ,לפחות חיים שקטים,,
        11/10/10 21:04:

      צטט: דן ספרי 2010-10-10 12:20:58

      הזמן מתאכזר לכולם
      לנסיך שפעם היה יפה תואר
      מצד שני הנסיכה גם היא כבר לא מה שהייתה...
      השיר מספר/לא מספר לנו מה חושבת "הנסיכה"
      אבל איננו יודעים מה חושב "הנסיך"
      (ואולי עדיף כך...)
      רעיון יפה ושיר נחמד.

      תודה דן.

      טוב נו, נשאיר משו גם לפעם הבאה :)

       

        10/10/10 12:20:
      הזמן מתאכזר לכולם
      לנסיך שפעם היה יפה תואר
      מצד שני הנסיכה גם היא כבר לא מה שהייתה...
      השיר מספר/לא מספר לנו מה חושבת "הנסיכה"
      אבל איננו יודעים מה חושב "הנסיך"
      (ואולי עדיף כך...)
      רעיון יפה ושיר נחמד.
        9/10/10 22:08:

      צטט: 2btami 2010-10-09 12:28:28

      אוי, אלוהיםםם שרק לא יקחו לנו את האגדות...
      אפילו שהיא כבר הזדקנה, ועדין הוא הולך ושב ואינו מגיע,
      מה חשוב יותר מהתקוה, מהציפייה, מהמתח שלפני הנשיקה שתבוא או לא תבוא.
      ודוקא כשערו מקליש , והוא בכל אופן לא מוותר, ושוב ושב, וסב, וסבא-
      זה הכי מקסים שבעולם.

      איזו מתוקה את :)

      תודה תמוש שבאת.

        9/10/10 12:28:
      אוי, אלוהיםםם שרק לא יקחו לנו את האגדות...
      אפילו שהיא כבר הזדקנה, ועדין הוא הולך ושב ואינו מגיע,
      מה חשוב יותר מהתקוה, מהציפייה, מהמתח שלפני הנשיקה שתבוא או לא תבוא.
      ודוקא כשערו מקליש , והוא בכל אופן לא מוותר, ושוב ושב, וסב, וסבא-
      זה הכי מקסים שבעולם.
        4/10/10 21:19:

      צטט: אילנה אדנר 2010-10-01 10:39:47

      היא לא המתינה, לולה, בכלל לא

      היא בחרה בדרך אחרת

      :)

       

      המיתוס על שלגיה, ושאר היפיפיות הנרדמות:

       

      שלגיה יכולה להיות מאושרת אך ורק אם נסיך מבולבל מעיר אותה לחיים בנשיקה.

       

      הסיפור שגוי!

       

      כיום, שלגיה אינה זקוקה למשפחה אומנת, עם שבעה גברים זרים, המגיעים ממקום שאינו מוכר, כדי שיטפלו בה.

      היא אינה חייבת לקבל הכל בחינם. גם לא תפוחים מורעלים שחמיות קנאיות מגישות לה.

      כיום, כל השילגיות יכולות להשיג להן השכלה נאותה, לצאת לעולם ולנשק נסיכים יפים ומוכשרים אם וכאשר הן בעצמן רוצות.

       

      :)

       

       

      תודה אילנה.

      אם ככה, מחכה לנו עבודה: נתחיל לשכתב את האגדות כולן ברוח פמיניסטית :)

       

        4/10/10 21:13:

      צטט: צלילי הלב 2010-09-30 23:16:41

      סיפורי בדים שחופפים את סיפורי החיים לא במקרים מעטים:)
      אהבתי את החפיפה עם הרקע , בחירה מצוינת ומתאימה לתוכנו.

       

      תודה ליאת :)

      תודה שבאת ותודה שאהבת.

        4/10/10 21:11:

      צטט: מיקית 2010-09-30 23:12:11

      סב על עקביו, והיא עודנה יפה ומחייכת:)
      יפה.

       

      תודה מיקוש :)

      שמחתי על הביקור.

      הייתי אומרת שזהו השיכתוב הכי מקורי הכי משעשע שקראתי אי פעם לספור הידוע הזה
      מק-סים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      צָרִים הַגְּשָׁרִים לְיָגוּאָר מְפֹאָר
      מִתְקָרֵב-מִתְרַחֵק בְּלֵאוּת
      שְׂעָרוֹ כְּבָר לָבָן וּמַקְלִישׁ
      זִכָּרוֹן בּוֹ חָנוּט לֹא מַרְפֶּה
      (כְּמוֹ קֶשֶׁר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר).
      בְּחֶדְלוֹנוֹ לְגוֹרָל נִכְנַע -
      וְסַב עַל עֲקֵבָיו.

        2/10/10 16:39:

      צטט: צבי ביגץ 2010-09-29 21:35:22

      שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד
      מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.

      שורות נפלאות


      תודה צבי.

      ברוך השב אל הקפה :)

       

        2/10/10 16:38:

      צטט: luis56 2010-09-28 11:15:07

      מאה שנה זה הרבה זמן לחכות
      הכי טוב זה להיות צפרדע
      הסיכוי לפגוש נסיך שינשק יותר גדול
      :)
      והשיר כתוב נהדר!

       

      תודה יואל.

      הצחקת אותי :))

        2/10/10 16:36:

      צטט: דניאלה סגל 2010-09-27 18:34:32

      אמא שלי אמרה שתמיד כדאי לחכות למישהו. אבל בינתיים אפשר לישון קצת כדי לא להיות עייפה כשהוא יגיע - אם יגיע.
      מצד שני החיים שלה לא היו משהו...

      ואמא שלי תמיד אמרה לי שכדאי לצאת עם שניים ולא אחד.

      בסופו של דבר כל מה שרצתה זה שאני אתחתן בגיל צעיר, שלא אשאר חו"ח בתולה זקנה :)

      תודה יקירה על תגובתך :)

       

        2/10/10 12:22:

      אני חושבת שנסיך אמיתי היה יורד מהיגואר ותופס טרמפ מקומי כדי להגיע אליה...

      אולי בגלל זה היא מחייכת. עדיף לחכות מאה שנה מאשר להתעורר בזרועות הבחור הלא נכון (:

      התכתבות יפה בין השיר לבין התמונה, שניהם מכילים הומור ומעוררים מחשבה.

      תודה

      תמר

        1/10/10 10:39:

      היא לא המתינה, לולה, בכלל לא

      היא בחרה בדרך אחרת

      :)

       

      המיתוס על שלגיה, ושאר היפיפיות הנרדמות:

       

      שלגיה יכולה להיות מאושרת אך ורק אם נסיך מבולבל מעיר אותה לחיים בנשיקה.

       

      הסיפור שגוי!

       

      כיום, שלגיה אינה זקוקה למשפחה אומנת, עם שבעה גברים זרים, המגיעים ממקום שאינו מוכר, כדי שיטפלו בה.

      היא אינה חייבת לקבל הכל בחינם. גם לא תפוחים מורעלים שחמיות קנאיות מגישות לה.

      כיום, כל השילגיות יכולות להשיג להן השכלה נאותה, לצאת לעולם ולנשק נסיכים יפים ומוכשרים אם וכאשר הן בעצמן רוצות.

       

      :)

       

       

       

        30/9/10 23:16:
      סיפורי בדים שחופפים את סיפורי החיים לא במקרים מעטים:)
      אהבתי את החפיפה עם הרקע , בחירה מצוינת ומתאימה לתוכנו.
        30/9/10 23:12:
      סב על עקביו, והיא עודנה יפה ומחייכת:)
      יפה.
        30/9/10 22:32:

      צטט: debie30 2010-09-27 18:23:07

      לולה,
      גירסה נהדרת לאגדה,
      השילוב עם התמונה נפלא

      חג שמח
      דבי

       

      תודה דבי יקרה שהגעת אלי ישר מרומא :)

        30/9/10 22:31:

      צטט: sucara 2010-09-27 17:00:28

      יפה וממצה - ...זכרון חנוט.
      ובהקשר למיתוסים ואהבות גדולות מהחיים אתמול נפלתי על גירסה חדשה לסרט אנקת גבהים, והזכרון החנוט בהחלט משמש שם כמוטו וכמצע לאנקת התהומות, לחידלון וצחוק הגורל,

       

      תודה סוכרה על קריאתך.

      גרסה חדשה לאנקת הגבהים חייבת להיות מעניינת.

        30/9/10 22:29:

      צטט: יופי דופי 2010-09-27 08:55:29

      וואו, יופי של עבודה. קונספט, ביצוע...מרהיב. תודה!

      נסיך יקר שלי,

      גרמת לי להסמיק :) 

      תודה

        30/9/10 22:28:

      צטט: נעמה ארז 2010-09-26 20:22:54

      פרשנותך מעוררת מחשבה, אין ספק.
      האם אני מזהה כאן אירוניה קלה?

      הַנְּסִיכָה רְדוּמָה עוֹדֶנָּה
      וְיֵשׁ הַמּוּכָנִים לְהִשָּׁבַע
      שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד
      מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.

      אהבתי!

       

      תודה יקירתי.

      את מזהה נכון :)

        30/9/10 22:27:

      צטט: רחלי45 2010-09-26 16:47:37

      האגדה המקסימה הזאת מרגשת תמיד....
      והנסיכה המחכה לנסיך שיעיר אותה מתרדמתה (תרתי משמע) מתאימה לכל התקופות, גם המודרניות...

       

      תודה רחלי.

      צודקת יקירה :)

        30/9/10 22:26:

      צטט: mzukan 2010-09-26 13:22:51

      לולה צהרייםמ טובים לך, כנראה לא לקחו בחשבון, את קצב החיים של היום והפער בין מה שקורה היום לבין מה שקרה לפני מאה שנה, לא יכול לחבר בין שני אנשים מתקופות כה שונות לכן הנסיך צריך להיות לפחות בן שמונים, אבל אז יש בעיה של הפרשי גיל, אז איך שלא יהיה , האגדה הזאת צריכה שדרוג,
      שיהטיה לך חג שמח לולה ,
      בידידות אשר

      תודה אשר.

      לך תדע, אולי אם היה מנשק את הנסיכה היה הופך לעלם צעיר :)

       

        29/9/10 21:35:
      שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד
      מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.

      שורות נפלאות


        28/9/10 20:27:

      צטט: שוקידו 2010-09-26 13:08:49

      מקסים לולה, והתמונה מכניסה לאוירה.

      תודה כפולה לך יקירתי :)

        28/9/10 20:26:

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2010-09-26 12:25:32

      מיוחד מאד ויפה.

      יופי דרור,

      תודה שמצא חן בעיניך :)

       

        28/9/10 20:25:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-09-26 12:17:54

      לולה יקרה,

      יפה לי פירושך, לאגדה כה מוכרת

      הכל היה וישנו לתמיד נשאר כמו...

      שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד

      מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.

      א ה ב ת י,

      ליאורה

      תודה יקירתי.

      אהבתי את קריאתך הנבונה :)


       

        28/9/10 20:23:

      צטט: ארזעמירן 2010-09-26 00:58:37

      קריאה נרגשת ליפהפיות הנרדמות באשר הן - קומו, בעצמכן, הנסיך איבד את הדרך (פגש מישהי אחרת, ויתר, הלך לעשות הון בבורסה, החליט שהוא אוהב נסיכים, מת במלחמה, משהו, כלשהו, לא יבוא)

       

      תודה ארז.

      כמה שאתה צודק :)

        28/9/10 20:19:

      צטט: נטולת צפיות 2010-09-25 23:50:15

      איזה עיבוד יפה!

       

      תודה לאה יקרה,

      שמחה שבאת ואהבת :)

        28/9/10 20:18:

      צטט: The light, 2010-09-25 17:06:36

      *תודה. את כותבת יפה.חג שמח

       

      תודה רועי ומועדים לשמחה :)

        28/9/10 11:15:
      מאה שנה זה הרבה זמן לחכות
      הכי טוב זה להיות צפרדע
      הסיכוי לפגוש נסיך שינשק יותר גדול
      :)
      והשיר כתוב נהדר!
        27/9/10 18:34:
      אמא שלי אמרה שתמיד כדאי לחכות למישהו. אבל בינתיים אפשר לישון קצת כדי לא להיות עייפה כשהוא יגיע - אם יגיע.
      מצד שני החיים שלה לא היו משהו...
        27/9/10 18:23:
      לולה,
      גירסה נהדרת לאגדה,
      השילוב עם התמונה נפלא

      חג שמח
      דבי
        27/9/10 17:00:
      יפה וממצה - ...זכרון חנוט.
      ובהקשר למיתוסים ואהבות גדולות מהחיים אתמול נפלתי על גירסה חדשה לסרט אנקת גבהים, והזכרון החנוט בהחלט משמש שם כמוטו וכמצע לאנקת התהומות, לחידלון וצחוק הגורל,
        27/9/10 08:55:
      וואו, יופי של עבודה. קונספט, ביצוע...מרהיב. תודה!
        26/9/10 23:16:

      צטט: גרייס ל 2010-09-25 02:37:39

      הנסיכים נעלמו מהעולם והנסיכות?מחכות למשהו שלא קיים,,,כתוב נפלא,העיקר שהחיוך נותר,חיוך אירוני,,

       

      תודה גרייס.

      שמחה שאהבת :)

        26/9/10 23:15:

      צטט: raquelle 2010-09-24 22:22:50

      אהבתי הסיפור העובר
      בורסיה כזו או אחרת מדור לדור.
      מקסים.

       

      תודה ראשל לביקורך ובהצלחה בתערוכה :)

        26/9/10 23:14:

      צטט: ariadne 2010-09-24 19:14:36

      בכל תקופה יש את הנסיכה שלה..
      מקסים!

       

      תודה רונית :)

        26/9/10 20:22:
      פרשנותך מעוררת מחשבה, אין ספק.
      האם אני מזהה כאן אירוניה קלה?

      הַנְּסִיכָה רְדוּמָה עוֹדֶנָּה
      וְיֵשׁ הַמּוּכָנִים לְהִשָּׁבַע
      שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד
      מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.

      אהבתי!
        26/9/10 16:47:
      האגדה המקסימה הזאת מרגשת תמיד....
      והנסיכה המחכה לנסיך שיעיר אותה מתרדמתה (תרתי משמע) מתאימה לכל התקופות, גם המודרניות...
        26/9/10 13:22:
      לולה צהרייםמ טובים לך, כנראה לא לקחו בחשבון, את קצב החיים של היום והפער בין מה שקורה היום לבין מה שקרה לפני מאה שנה, לא יכול לחבר בין שני אנשים מתקופות כה שונות לכן הנסיך צריך להיות לפחות בן שמונים, אבל אז יש בעיה של הפרשי גיל, אז איך שלא יהיה , האגדה הזאת צריכה שדרוג,
      שיהטיה לך חג שמח לולה ,
      בידידות אשר
        26/9/10 13:08:
      מקסים לולה, והתמונה מכניסה לאוירה.
        26/9/10 12:25:
      מיוחד מאד ויפה.
        26/9/10 12:17:

      לולה יקרה,

      יפה לי פירושך, לאגדה כה מוכרת

      הכל היה וישנו לתמיד נשאר כמו...

      שֶׁחִיּוּךְ צוֹפֵן סוֹד

      מָשׁוּךְ עַל פָּנֶיהָ עַד הַיּוֹם.

      א ה ב ת י,

      ליאורה


        26/9/10 00:58:
      קריאה נרגשת ליפהפיות הנרדמות באשר הן - קומו, בעצמכן, הנסיך איבד את הדרך (פגש מישהי אחרת, ויתר, הלך לעשות הון בבורסה, החליט שהוא אוהב נסיכים, מת במלחמה, משהו, כלשהו, לא יבוא)
        25/9/10 23:50:
      איזה עיבוד יפה!
        25/9/10 17:06:
      *תודה. את כותבת יפה.חג שמח
        25/9/10 13:23:

      צטט: saskia 2010-09-23 21:32:53

      התרדמה באגדות משולה למצבה של התודעה ?
      והנסיך ? האם הוא הארוע המכונן שאמור להעיר את התודעה ?
      אבל נסיך קשיש ביגואר מפואר הוא קולה של האשליה, של הדברים שלא רק שלא מעירים את התודעה, אלא גם מרדימים אותה לעוד 100 שנים.
      כתבת מצויין. תודה.

      תודה נעמה.

      תודה שאהבת את הכתיבה. מפיך זו מחמאה גדולה עבורי.

      חג שמח יקירתי :)

        25/9/10 13:20:

      צטט: דיוטימה 2010-09-23 20:11:55

      לא ניתן היה למצוא ציור הולם יותר ללוות את שירך!

      מצאתי בשירך אירוניה מבוטאת ברגישות, אפילו בחמלה.

      אם משליכים את המהות הגרעינית שבאגדה על החיים הקונקרטיים, נשוב ונמצא "נשים בתרדמת" בודות להן מציאות מהרהורי ליבן, וממול מזדקנים פתטיים ש"מטרזנים" את הופעתם לכבוש בשארית ליחם צעירה מהם ב-30 שנה...
      איני יכולה שלא להזכיר בהקשר להתבוננות יונגיאנית בסיפורי עמים ואגדות, את עבודתה היוצאת מן הכלל של קלאריסה אסטס "רצות עם זאבים".

      אני שבה ומברכת על חברותנו לקפה.

      תודה לקריאתך דיוטימה.

      במקרה זה, לא התכוונתי להציג את הגיבור כפתטי. ההתנהלות שלו באה ממקום טרגי.

      חג שמח יקירה ואני שותפה להרגשתך בקשר לחברותנו :)

        25/9/10 13:13:

      צטט: forte nina 2010-09-23 19:07:06

      היי לולה איזה שיראמיתי כי אניפוגשת יפיפיות נרדמות שהן כאלה כל חייהן גם כשחלפו את ה-60-70 הן עדיין ממתינות לאבירן שיבוא להעירן. העניין שרק הוא מזדקן ומה איתן? האם זו פארודיה על מציאות פתטית?
      כתוב מקסים יקירה
      מועדים לשמחה

       

      תודה פנינה,

      אולי הנשים נכנסו להקפאה עמוקה עד יימצא סוד הקסם של הנעורים וזו איננה פרודיה על מציאות פתטית.

      מועדים לשמחה דרגו :)

        25/9/10 02:37:
      הנסיכים נעלמו מהעולם והנסיכות?מחכות למשהו שלא קיים,,,כתוב נפלא,העיקר שהחיוך נותר,חיוך אירוני,,
        24/9/10 22:22:
      אהבתי הסיפור העובר
      בורסיה כזו או אחרת מדור לדור.
      מקסים.
        24/9/10 19:14:
      בכל תקופה יש את הנסיכה שלה..
      מקסים!
        24/9/10 19:07:

      צטט: הלנה היפה 2010-09-23 19:00:48

      לולה יקירתי
      ראשית העבודה נפלאה והתאמת אותה כל כך יפה
      השיר האירוני שלך בתחילה גרם לי לפרץ של צחוק משחרר ורק אחר כך הושיב אותי לחשוב, אכן שיר נפלא גם באירוניה שלו וגם בעומק, המאלץ אותך לשבת ולחשוב על המשמעות הנסתרת של כל האגדות. שיר נפלא לולה, אהבתי את כל הרבדים שלי
      תודה, חג שמח ו*
      לאה

       

      תודה לאה.

      שמחה על קריאתך ועוד יותר שמחה שנהנית :)

      חג שמח יקירה!

        24/9/10 19:05:

      צטט: מיסיס H 2010-09-23 17:24:50

      המציאות עולה על כל דמיון.
      הרבה פרודיה בעבודה הצוחקת-בוכה של דינה גולדשטיין.
      לולה, מועדים לשמחה.

      חן חן מיסיס.

      מה שנקרא "קריאה מבוגרת של אגדות ילדים" :)

      חג שמח יקירה!

       

        24/9/10 19:02:

      צטט: לוייתן 2010-09-23 17:03:15

      לולה יקרה,
      כמו שאני רואה את זה,
      את הנסיכה !!!
      ואת ממש, אבל ממש
      לא ישנה

      אגיע עם חמור מדוד בהתאמה לרוחב של הגשר :))
      מתוקה אחת...
      חג שמח !
      (נהדר הטקסט, וגם את)

      תודה דויד,

      אתה מתוק מדבש.

      אם תגיע על חמור, אנשים עוד יחשבו שהגיע המשיח :)

      חג שמח יקירי

       

        24/9/10 18:59:

      צטט: גליתוש. 2010-09-23 17:01:48

      הפיספוס שלו כנראה. יבוא נסיך אחר. מאה שנים יותר, מאה שנים פחות, אגדה.

      אני אוהבת את עבודותיה של דינה גולדשטיין <

      חג שמח וירוק לוללה

       

      תודה גליתוש.

      מי סופר?  :)

      חג שמח דרלינג

        23/9/10 21:32:
      התרדמה באגדות משולה למצבה של התודעה ?
      והנסיך ? האם הוא הארוע המכונן שאמור להעיר את התודעה ?
      אבל נסיך קשיש ביגואר מפואר הוא קולה של האשליה, של הדברים שלא רק שלא מעירים את התודעה, אלא גם מרדימים אותה לעוד 100 שנים.
      כתבת מצויין. תודה.
        23/9/10 21:04:
      אוף נו, באתי עוד פעם במיוחד...
      איך הם סופרים שם את השעות
      זה בגלל החתולה שלך, שתדעי לך,
      או שהשעון שלהם התייבש מהחום
        23/9/10 20:11:

      לא ניתן היה למצוא ציור הולם יותר ללוות את שירך!

      מצאתי בשירך אירוניה מבוטאת ברגישות, אפילו בחמלה.

      אם משליכים את המהות הגרעינית שבאגדה על החיים הקונקרטיים, נשוב ונמצא "נשים בתרדמת" בודות להן מציאות מהרהורי ליבן, וממול מזדקנים פתטיים ש"מטרזנים" את הופעתם לכבוש בשארית ליחם צעירה מהם ב-30 שנה...
      איני יכולה שלא להזכיר בהקשר להתבוננות יונגיאנית בסיפורי עמים ואגדות, את עבודתה היוצאת מן הכלל של קלאריסה אסטס "רצות עם זאבים".

      אני שבה ומברכת על חברותנו לקפה.

        23/9/10 19:07:
      היי לולה איזה שיראמיתי כי אניפוגשת יפיפיות נרדמות שהן כאלה כל חייהן גם כשחלפו את ה-60-70 הן עדיין ממתינות לאבירן שיבוא להעירן. העניין שרק הוא מזדקן ומה איתן? האם זו פארודיה על מציאות פתטית?
      כתוב מקסים יקירה
      מועדים לשמחה
        23/9/10 19:00:
      לולה יקירתי
      ראשית העבודה נפלאה והתאמת אותה כל כך יפה
      השיר האירוני שלך בתחילה גרם לי לפרץ של צחוק משחרר ורק אחר כך הושיב אותי לחשוב, אכן שיר נפלא גם באירוניה שלו וגם בעומק, המאלץ אותך לשבת ולחשוב על המשמעות הנסתרת של כל האגדות. שיר נפלא לולה, אהבתי את כל הרבדים שלי
      תודה, חג שמח ו*
      לאה
        23/9/10 17:24:
      המציאות עולה על כל דמיון.
      הרבה פרודיה בעבודה הצוחקת-בוכה של דינה גולדשטיין.
      לולה, מועדים לשמחה.
        23/9/10 17:03:
      לולה יקרה,
      כמו שאני רואה את זה,
      את הנסיכה !!!
      ואת ממש, אבל ממש
      לא ישנה

      אגיע עם חמור מדוד בהתאמה לרוחב של הגשר :))
      מתוקה אחת...
      חג שמח !
      (נהדר הטקסט, וגם את)
        23/9/10 17:01:

      הפיספוס שלו כנראה. יבוא נסיך אחר. מאה שנים יותר, מאה שנים פחות, אגדה.

      אני אוהבת את עבודותיה של דינה גולדשטיין <

      חג שמח וירוק לוללה

        23/9/10 15:43:

      צטט: renana ron 2010-09-23 14:09:40

      בתוך תוכנו אנחנו נשארים צעירים, גם כשהגוף מתחיל לבגוד בנו. כל עוד המחשבה צלולה, תמיד נבקש לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים - דבר זה נקרא : לחיות !

      כתמיד, נהניתי מכתיבתך !
      חג שמח ומועדים לשמחה

       

      תודה רבה יקירתי,

      שמחתי על קריאתך והתגובה.

      חג שמח!

        23/9/10 14:09:
      בתוך תוכנו אנחנו נשארים צעירים, גם כשהגוף מתחיל לבגוד בנו. כל עוד המחשבה צלולה, תמיד נבקש לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים - דבר זה נקרא : לחיות !

      כתמיד, נהניתי מכתיבתך !
      חג שמח ומועדים לשמחה

      פיד RSS