מאזינים יקרים!

חברים רבים ידעתי ואיבדתי במרוצת השנים,בין המלחמות הראשונה והשנייה,ועל אדמת אירופה כשחייתי עם הפרטיזנים האמיצים ביערות וכל מזוננו היה פגרים מיזדמנים.

במלחמה על מולדתי,קרבות מרובים ועקובים מדם (פוקלנד שלך אני לנצח),חברים גם איבדתי בקרבות רחוב וקטטות על פיסת לחם,לדאבוני הרב גם בוויכוחים משפחתיים ספגנו אבדות (איבדתי שליטה...).

היום חברים שואלים "לאחר שהוענק לך פרס "רוזבאד" למפעל חיים אילו עוד שאיפות נותרו לך?" ואני משיב שפה ושם עוד ישנן שאיפות,בעיקר מהחומר הארכיוני הקשה שנותר במגירה,זכר לאותם ימים בהם ארנסטו ואנוכי גלגלנו רעיונות וסיגרים למחייתנו.

פינת ההמלצה היומית:

צאו לרחובות ושננו את שמות היקרים לכם.

כל טוב...