0

על החלטות והבטחות לשנה הבאה...

0 תגובות   יום שישי , 24/9/10, 07:45

להתחיל את השנה ברגל ימין ולהמשיך משם.

 

כיצד יוצאים לדרך חדשה באופן יעיל ואפקטיבי

 

ראש השנה. העת בה אנו חוגגים את מאורעות בראשית ובריאת העולם. תחילתה של שנה חדשה. כולנו נמצאים בצומת דרכים בה הסתיימה דרך (השנה שעברה) ונפתחת דרך חדשה (השנה הבאה). ובאותה הצומת הכל אפשרי - הפוטנציאל הוא אין סופי וכן האפשרויות.

 

ואכן כמעט כולנו מצהירים בראש השנה על החלטות והתחייבויות חדשות לקראת השנה החדשה. אנו מבטיחים כי השנה נשפר את היחסים עם הבעל/האישה, עם החמות, עם המש' המורחבת או עם החברים שנשכחו.

 

אנו מחליטים לסיים את התואר, לעבור דירה, להגדיל את המשפחה, לצאת לטיול שתמיד רצינו או סתם להוריד הילוך בעבודה. אנו מחליטים להפסיק לכעוס ולהתחיל להקשיב. להפסיק לדבר לפני מחשבה או לנהוג באימפולסיביות ולקבל אחריות אישית לחיינו.

 

ויש כמובן שמחליטים להפיק לקחים מהשנה שעברה ולהתחיל הכל מהתחלה – בזוגיות, בעסק, בחברות ומה לא.

 

ואכן חלקנו מגיעים במהלך השנה לפריצות דרך, להתקדמות. אך ישנם אלה המוצאים את עצמם מצהירים את אותן ההצהרות שנה אחר שנה או מבטיחים את אותן ההבטחות שנה אחר שנה ללא הועיל.

 

אז איך נוודא במפגש השנים שאנו אכן יוצאים לדרך חדשה ולא לדרך ממוחזרת?!

איך נמצא את עצמנו בסופה של השנה בעוד צומת חדשה ולא בצומת שבה כבר עברנו?

כיצד נטפס מעלה ולא נלך במעגלים?

כיצד ניפטר מהתחושה שאנו מאוד פעילים ועמלים אך בסופו של דבר לא מגיעים לתוצאות להן ייחלנו?

כיצד מתחילים את השנה ברגל ימין וממשיכים משם?

 

ראשית, בחשבון נפש נוקב. ראש השנה היא העת לחשבון נפש. העת בה אנו משפרים את עצמנו. אין זמן טוב יותר לעסוק בבריאה העצמית של כל אחד מאיתנו. להבין ולחדד עד כמה אני תורם לבריאתי, מחולל את בריאתי ויוצר אותה או שמא חש שהדברים לא בידי או פשוט גדולים עלי. זהו בדיוק הזמן להבין את הפער בין מה שאיחלתי לעצמי, מה שרציתי להיכן שאני נמצא בפועל.

 

אז נביט באומץ – מה עלי לתקן? היכן שגיתי? מה היה תפקידי במשגה? בסיטואציה? נקבל את מלוא האחריות על כך ורק אז נצא לדרך חדשה. אין לצאת לדרך לפני שברור לנו לאן אנו הולכים? הימים יעברו להם היות והזמן אינו עוצר עבור אף אחד והנה הופ הופ טרללה עברה לה עוד שנה.

 

שאלו את עצמכם ובררו: האם אני באמת רוצה את הדבר? ואם-כן, עד כמה אני רוצה אותו מסולם 1-10? מדוע אני רוצה אותו? עד כמה אני מוכן להתאמץ למענו? היכן אני ממקם אותו בסולם העדיפויות שלי? רק כשכל התשובות לשאלות הללו ברורות לכם לחלוטין תוכלו לדעת כי אכן אתם רוצים באותו הדבר, ולא סתם מצהירים הצהרות יפות.

 

וגם אז, יש להבין גם את מנגנון ההתנגדות לשינוי. את הקושי שבלקיים הבטחות ולממש רצונות חדשים. למעשה, את כל ההחלטות: לעשות שינוי, להחליף מקצוע/ קריירה, לעבור דירה, ללמוד, למצוא בן זוג, להפסיק לכעוס, להתפייס וכו'...ניתן לדמות לסלעים שעל חוף ים. סלעים שהגלים מתנפצים עליהם.

''

 

ואכן על החלטותינו מתנפצים גלי הספקות, גלי העצלות, גלי הנסיבות, גלי האתגר והקושי, גלי חוסר האחריות וחוסר המחויבות, גלי הפחד משינוי וממה שמצפה לנו מהעבר השני. ומה שמאפיין את אותם הגלים הוא שהם לעולם לא מפסיקים לחבוט בסלע. הם והסלע במאבק שליטה. ממש כפי שבתוכנו מתחולל מאבק שליטה בין ההחלטות שאנו מחליטים שמבטאים את ה"אני החדש" לבין הספקות והפחדים שמבטאים את "האני הישן".

 

אם נבין את הקושי לא נתפלא או נרפה כאשר הוא יגיע. אם נבין ש"אזור הנוחות" (הישן והמוכר) לא משרת אותנו אלא גורר אותנו לקיום הישרדותי גרידא נתחיל להכות בחזרה את אותם גלים. נחזיר מלחמה ולא נוותר בקושי הראשון. נתחיל לחיות ולא רק לשרוד.

 

נבין כי בכביש המהיר להצלחה יש הרבה יותר תחנות יציאה מאשר סיכוי להישאר על הכביש. ברגע שקיבלנו החלטה או הבטחנו הבטחה מיד נפתחות כל אותן יציאות לכבישים צדדיים שמובילים אותנו לאותן צמתים צדדיות שכבר היינו בהן. אז אל תרדו מהכביש המהיר.  הישארו איתנים בדעתכם גם כשקשה ולא פשוט.

 

מנגד, כשאתם חווים קושי, מכשול או אתגר – אל תלחמו. "כשאתה בבור – תפסיק לחפור". קשיים, מכאובים הם חלק מהתהליך אז אין מה להתנגד להם. הם טבעיים, הגיוניים ונורמאלים. אבל הם גם חולפים כפי שבאו. אם לא נתנגד למשבר אנו עשויים למצוא את עצמנו בסופו מחוזקים יותר בדרכנו.

 

הבינו את חוק הגומייה. לכל פעולה יש תגובה. משיכת הגומייה מובילה להרפייתה או קריעתה. אל תצפו להצלחות מסחררות על ההתחלה. אל תצפו שזה יהיה קל ופשוט. צרו לעצמכם ניצחונות קטנים, אותם תערמו אחד על גבי השני לניצחון גדול ודרך חדשה. לכו בגמישות עם ההבטחות שלכם ולא בנוקשות. וותרו על אופן החשיבה "הכל או לא כלום". זו סתם הכאה עצמית שלא מחויבת המציאות. 

 

ובאותו עניין, הביטו והתעכבו על הצלחותיכם והישגיכם בשנה החולפת. רשמו אותם באופן מפורט והתעכבו עליהם. פרגנו לעצמכם עליהם. הם קיימים.

ולסיום, תנו כותרת לשנה החדשה שבפתח. "שנת ה___________ שלי". כתבו זאת בתוך עיגול ממנו תוציאו קרניים. בכל קרן רשמו לעצמכם יעד, רצון או הבטחה שלכם לעצמכם לשנה הבאה. כך תקבלו את "שמש הרצונות שלי לשנה הקרובה". כשמעלים דברים על כתב ולא מסתפקים רק באמירתם בע"פ, הם נטבעים במוח ומוצאים דרכם למציאות חיינו.

 

בשלב זה, תהיו בשלים או תרצו אולי לפנות לאיש מקצוע (מאמן, יועץ, מטפל) שיעזור לכם לבנות תכנית עבודה מתאימה. תכנית ברורה ויישומית שתלווה אתכם לכל אורך הדרך. תכנית שתעזור לכם להישאר ממוקדים, להישאר בכיוון. תכנית שמתאימה לצרכים שלכם, ללוח הזמנים, למשאבים שלכם, לסביבה בה אתם חיים ולמציאות חייכם. תכנית שלעתים תשתנה ותשתכלל, אבל בידיכם יהיה מסמך תכנון וביצוע מחייב (ארוך, קצר, יצירתי – זה כבר תלוי בכם). מסמך עוגן על פני יציאה חפוזה ואימפולסיבית לדרך.

 

באיחולי שנה טובה ומבורכת. שנה של פריצת גבולות אישיים ומנטאליים וביצוע ה"בלתי אפשרי".

אסנת ברושי-חן (M.A), מנהלת קונספט

http://conn.co.il

דרג את התוכן: