בזמן של ההתחלפות בין החושך לאור (אור ראשון. פרומו להנץ החמה) כבר לא מספיק גופיה ותחתונים במרפסת. יש כבר צינה (זו מילה יפה). זה זמן קסם (לגמרי) המעבר הזה. ואני הרי נושמת וחיה במעברים (מה עבר ים) וזה בדיוק זמן שלי שאני עוברת בו. עוברת ממני אל עוד אני ----------- הבהב שיער מדובלל שיצא מקפסולה (נדירה) של זמן אחר. לא ידעתי מה ואיך לומר לו. למרות שיש לי הרים של מילים לו ---------- השינה נדדה, נדדה. לא הגיע ליעדה. (אף שניסיתי מדיטציה אחת טובה, כאמור) ----------- שאלתי (את עצמי) מה את רוצה לעשות עם זה. הבנתי (לעצמי): יש פה משהו מחכה לך, בצד של הערות (צריך לזהות הזדמנויות שבאות). חשבתי (לעצמי) תיכף זריחה. לצאת. לראות ------------- שמלה לבנה דקה (חוגגת את האפשרות: יש לי ידיים, רגליים, אוטו לבן קטן). מפתחות. פלסטיק שאומר שאני זו אני ושמותר לי להתגלגל. והחוצה ------------ צומת דרכים קרובה לבית. עמדתי בה (ליטרלי) (יותר נכון, האוטו עמד בה, אני ישבתי) למשך רמזור אחד שלם, זה לא הפריע לאפאחד בשעה הזו (בשעון של האוטו אין מספרים מדוייקים, רק עיגול של בערך, הוא היה על חמש ורבע) ואם כן הפריע למישהו, אז הוא לא עבר לידי ------------ היה רגע נעים להשתהות בצומת דרכים, להתלבט לאן לפנות. לא להיזכר לאן אני צריכה, לא לחשוב לאן זה נכון. להחליט. בו ברגע. לאן. אני לא רוצה להגיע. לאן אני רוצה לנסוע ----------- מזרחה. אם זריחה, יש לה רק צד אחד (הדברים הקבועים. סדר) ----------- כביש חמש, עוד ידיד ותיק, עליות וירידות בלי אף עמוד מהבהב. בהתחלה היו מלא עננות (כן, הן נראו כמו נקבות הבוקר)

השומרון יפה תמיד. זו דרמה שלמה לעבור שם, כל פעם מחדש. ההרים מספרים סיפורים

רשת ג' נתנו לי מתנה: מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר. אפילו שזה שיר קודר הוא תמיד עשה לי טוב. מיד אחריו (פעם לא היינו אומרים סדרה, היינו אומרים סרייה) חזר ניגון עם כבשה ואיילת (ותודה לעורך האלמוני, אני יודעת שזה לכבודי) -------------- סיגריות וקפה (זה כבר בוקר. אור לגמרי) בתחנת דלק בכניסה לעיר השנויה תרבותית בימינו (המתדלקת סידרה ידיעות ומעריב בערימות (נזהרתי לא להפיל לה חדשות) היא סיימה (בדיוק) לשטוף. עשיתי לה סימנים ברצפה. על אבנים מחליקות) ---------- עוד קצת עליות. האוטו גונח בשקט, מחניק זעם או עצב, כמו גבר (עם אף סתום) (זה מביא לי זיכרון של עפיפון שיודע לאן. ואגו. בערימות) בלילה ארוך ------------ למעלה ליד המכללה יש נקודה שאני מכירה. גבוהה. בנו שם מאז, אני רואה. ובכל זאת, אפשר (בדרך עפר) להקיף בתים גבוהים ולהגיע אל העיקר. הגעתי אל עפר (עוד אשוב) וגדר שמקיפה מכל הכיוונים ---------- מצלמה. סיגריה.

ישבתי 

איתי

רגע                                                       

בדרך חזרה (בנסיעה איטית בעיר מתעוררת) פגשתי: 2 משאיות של לחם (אחת זכרתי: דגנית עין-בר), מאבטח (מודיעין אזרחי) חוזר ממשמרת (עיגולים שחורים. קופסא של זמן מציצה מחולצה), רוסים ספורטיביים מאד עם כלבים עצלנים, בלונדינית גבוהה בדרך לאנשהוא (על הכתף היה מקופלה ווסט: חצי-חינם) ------------- בדרך חזרה הייתי קלה. שרתי (לעצמי) עם 88: יו נואו איטס נבר בין איזי טו לאב סמוואן לייק מי ---------- מי לייק מי (אפשר סימן קריאה, סימן שאלה. אפשר אנגלית. או עברית. או ביחד. אבל זה כבר סתם להסתבך)

----------

אני אזכור לי את זה לטובה.

--------------

בוקר הולדת.