חמש כבשים בקצה שדה... פועות את עוולות ההווה... האחת מקטרת: בא בריון מהעדר.. ולקח לי את הצמר.. מההההה עשית? שואלץ פועה שמלאנית... ימים מנסה להשמיע קולה.. נתקלת בשתיקה מסורבת הקשבה... בקשתי עזרה מכלל הקבוצה.... רובם היפנו אלי אליה... מההההה...מההההההה זה נורא אומרת הכבשה השמנה.... גם אני נתקלת באליות... בבקרים בהם צוחקות עלי טליות... ומה עושות הרחלות? שואלת... זאת שמהתקרחות מתקדמת סובלת.. גם היא מושא ללעג פוגעני.. מסתגרת תדיר בפינת התנחלות ימנית.. הן כבשים את יודעת עונה הקשישה... גם היא...מלאה מכסת סבלה.. עדיין זוכרת זמן,בו ואהבת את רעך כמוך היה מובן.... בעיניים מלאות חכמה, מכבדות את קשישותה.. היא אומרת: אנחנו הכבשים מקטרות מההההה מההההה כל יום וממשיכות עד הערב... אחר כך בעיקר שותקות..ממלאות פינו בעשב.... |