הסקרנות לא הורגת
המסע אל תוך עצמינו הוא המסע אל תוך היקום כולו.
מביטה סביבי, מחדדת יכולותיי, קופצת לאיזורים חדשים ושופכת על הדף...שיכיל מה שיכיל.
פוסטים אחרונים
- קורסי תקשור והעצמה "בשביל הלב" 16/6/12
- סדנאות "בשביל הלב" 24/2/12
- בשביל הלב, רבותי! 11/2/12
- בשורה תחתונה 1/2/12
- גם אתם יכולים לתקשר!!! 15/1/12
- סדנת היכרויות בת"א!!!!! 20/11/11
ארכיון
פרופיל
שיח הקולות הפנימיים
הביטו במראה היטב לעומק ותגלו עולם ומלואו. מבעד לעיניים תשקפנה לכן, חלקן מחייכות וחלקן זועפות, דמויות העצמי שלכם המופלאות.
זו הילדה הטובה וזו הרעה, ההיא המיטיבה וזו חורשת המזימה, זו המפתה וההיא השמרנית, הכלכלנית החופשיה וזו השמרנית.
כולן בתוכי, ובצורות אחרות בכולם הן שוכנות, ישנן הראשיות, אלה אשר אותנו מגדירות ואת האישיות הן מהוות. הן חוששות מהדמויות המוכחשות, אותן קברנו בערימות של הדחקות.
כשהן האחרונות צצות, אנחנו שופטים כשהן מרימות ראשן בזעף, אנו סובלים. אז מה לעשות? לחבוק אותן ולהרגיע, לתת להן מקום ולהודיע: לכולן יש מקום בתוכי, כולן אהובות כי הן חלק מעצמי. וכך, כשבתוכינו משתרר שלום פנימי, עולה לה חמלה לכל יצור בבריאה ללא מאמץ או שליטה, והנה אנחנו באים מאהבה.
בשנת 2001 זוג פסיכולוגים אמריקאיים, האל וסידרה סטון, שיחקו במשחק תפקידים על מנת להכיר לעומק את אישיותו אחד של השני וגילו עולם ומלואו. במהלך המשחק, צפה ועלתה דמות הילדה הפנימית של הפסיכולוגית סידרה בצורה שהיא חוותה אותה כאמיתית לחלוטין. בעקבות הגילוי, הזוג פיתח את שיטת שיח הקולות הפנימיים (voice dialogue), שבה אנו מגלים את הדמויות המנהלות אותנו ואת אלה מאחורי הקלעים ונותנים לכולם מקום על מנת להגיע לשלום פנימי. הם השליכו את התאוריה שבינתיים הוכחה כנכונה גם על מערכות יחסים וגילו שכאשר שתי מערכות של דמויות העצמי מתנהלות יחדיו, ישנן ניגודים והפכים הגורמים לנו להיות שיפוטיים אחד כלפי השני ו "ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים". חומר למחשבה... |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה לומד מהר, יש על מה לדבר :-)
אבל זו ראייה שגויה... ראיה דרך פילטר שלא תמיד משקף את המציאות.
היו תקופות שראיתי דרך פילטרים כאלו, דרך פילטר החשדן, פילטר הפחדן ואפילו הפילטר של זה שלא שווה מספיק... לא נתן לי כלום.
אני חושב שהיום עדיף לראות דברים מתוך הדמות הבסיסית והמדוייקת שלנו, ובוחר להמית את הדמויות.
אבל בסהכ, אני ממש בתחילת הדרך, אולי עוד אלמד שצריך כן להתחשב במי שמסתובב בפנים.
מסכימה, אנחנו ישות אחת, נשמה אחת שהגיעה לעולם עם מטען הסטורי-רגשי. במושג דמויות אני מתכוונת לדמויות העצמי, ששיכים לאותה ישות ומנהלים אותה ,כל אחת ברמה זו או אחרת.
במהלך טיפול בדיאלוג הקולות הפנימיים שלנו, לא מדברים על הדמויות אלא חווים אותן, דרך העיניים שלהן, את העולם.
אבל כל הרעיון של לחיות מתוך שמחה, והשלמה שמביאות חמלה - זו הבנה נפלאה מאד של החיים. :-))
אני סבור שאנחנו דמות אחת שבוחרת התנהגויות שונות בכדי להגן על עצמנו או להשיג מטרות שנדמה לנו שצריך.
כל הרעיון בחיים הוא להבין מה ולמה אנחנו עושים משו, לחשוב אם זה באמת מה שאנחנו רוצים (המדד הוא השמחה בה אנו עושים את הדבר), ולעשות את מה שמרגיש לנו טוב.
חוויות ילדות הן חיוביות והן שליליות (למעשה חוויות עבר), הן מיותרות וצריך לנקותן.
לפעל מתוך ההוויה הנוכחית בלבד.
(לא אני אמרתי, מרוקאית זקנה אמרה..)
האם לא יהיה נכון יותר לנסות להגיע לשורש, לילד, לדמות הבסיסית והאמיתית ולתת לה להתבטא בצורה נקיה?
זה לא פשוט, בטח שלא מיידי, אבל האם יש חלופה?
כתבת יפה.
קבלי שיר שממצה את הנושא :)
http://www.youtube.com/watch?v=V8kiNMQIctg&feature=related
אכן העיניים הן המראה של האדם.
תיארת זאת כ"כ נכון ויפה.
תודה.
שבת נהדרת לך יקירה.