אתר הנצחת העפלה הנמצאת בגן לונדון.

אתר העפלה נבנה ביוזמתם ובמימונם של בכירי המפקדים של הפל"ים שעסקו בהבאת עוליםֿמעפילים לארץ, בין השנים 1945 – 1948.

רעיון הקמת האתר היה לתעד ולזכור, בעיקר ליצור מצב שלא לשכוח את העוסקים במלאכת הקודש הזו, והיו רבים שעסקו בה. ימאים, גדעונים, חיילים יהודים, אנשי הבריגאדה היהודית, נהגים וכו'. בעיקר היו העולים עצמם האמיצים והם הראויים ביותר להערכה על פועלם.

לאירופה נשלחו שליחים מהארץ, שיעסקו בהבאת פליטי המלחמה האכזרית לנמלי היציאה שנקבעו במספר מדינות לחוף הים התיכון. לא פשוט היה לשכנע את האנשים שזה עתה נגמרו צרותיהם במלחמה ועכשיו הם צריכים לצאת למאבק חדש מתוך רצון חופשי. נשלחו מהארץ אלחוטנים שנקראו בשם קוד "גדעונים", לעזור בתקשורת בין הספינות שבדרך לחוף הים בארץ. כ ֿ100 ספינות מסדרי גודל שונים הגיעו לחופי הארץ, בהביאם מעפילים בכמות כפולה מאפשרות הקיבולת של הספינה. כיום אנו צריכים לזכור ולחשוב כיצד דיברו ביניהם השליחים והמעפילים. כיצד אפשר לשכנע מישהו לצאת לדרך חתחתים שסופה מי ישורינו ללא שפה משותפת. הצברים שיצאו מהארץ לא ידעו בדיוק את השפות האירופאיות והעולים למקרה הקרוב ידעו אידיש. בעזרת שפת הידיים הצליחו לשכנע ויצאו לדרך. היו ספינות שנתפסו על ידי הבריטים והוחזרו לאירופה. היו ספינות שטבעו בלב ים מחוסר אפשרות למצוא נמל לעגינת לילה. רבים נתפסו בעת העלייה לחופי הארץ, והועברו לבתי סוהר. בתחילה בתוך הארץ במחנה "סרפנד" (צריפין), או עתלית ולאחר מכן שולחו לאי השכן קפריסין, וגם יותר רחוק. הבריטים עשו הכול כדי למנוע עליית מעפילים לארץ. (הצהרת בלפור נשכחה) אך כוח הרצון של העולים היה חזק מכול והם הצליחו לעלות ורובם התערו בחיי הארץ. להם מגיעה כל התהילה על מבצע העפלה שהוא יחידי במינו בעולם.

בהמלצת מועצת העיר הוחלט על הקמת האתר ב"גינת לונדון", שהייתה זנוחה ביותר. האתר נבנה מראש נמוך מפני השטח כדי לאפשר זרימת אוויר מהים לתוך העיר. למימון הקמת האתר תרם מר אדי כהן הנשוי לבתו של יוסי הראל, (שרון) מראשי הפלי"ם.

                            חלק מאתר העפלה. צילום: יעקב מרקל.