יש מושג כזה בצנחנים

ובכלל בחיל רגלים או אצל לוחמים

שנקרא מסע 4 על 4.

המשמעות של זה היא שיש על כל אלונקה שסוחבים רק 4 אנשים

ושלא כמו במסעות אחרים שבהם יש 6 או 8 אנשים על כל אלונקה.

כשיש 6/8 אנשים על 4 מוטות שמחזיקות אלונקה

יש מחליפים.

ואם אתה עייף, אתה עושה עם הפה קול כמו זה שקורא לחתולים

פס פס ... פס פס ... כדי שלא ישמעו אותך בלילה

"שהרעים" לא יגלו אותך

ובאים להחליף אותך.

במסע 4 על 4 אין מחליפים. אין כוח גיבוי. אם 1 מהסוחבים עייף

או נופל חס וחלילה בעייפות/נשבר

כל העומס נופל על 3 אחרים

ו 1 מהאחרים סוחב 2 מוטות מקדימה או מאחור

קרי, סוחב כמות של שניים.

סוף סיפור מסעות בצנחנים.

נגמרת ארוחת ערב

וצריך לפנות מהשולחן וגם לנקות אותו

וגם להכניס כלים למדיח וגם לשטוף סירים ומחבתות.

1 עובד רציני ומתקתק. שני עובד בחצי משרה. ו 3 אחרים מאוננים

יאאנו יושבים רגל על רגל ולא עושים דבר.

העבודה נופלת על מי שעובד והאחרים עושים חיים.

לו כל אחד היה נותן יד, העבודה היתה מתחלקת.

שורה תחתונה, יש פראייר 1 שעובד

האמא או האבא

והשני משחק אותה עייף. בטח הגבר ברוב המקרים

או אם נפלת חס וחלילה על איזה שוביניסט שבכלל לא חושב שזה חלק מתפקידו

אז בכלל ...

איך זה מרגיש לי? חרא. מגעיל. מעצבן !!!

אצלנו אגב אין בעיה כזו.

אני מתוכנת ומאולף ע"י האמא שלי לביצוע איכותי ומתוקתק של כל עבודות הבית

כולל גיהוץ וניקוי אבק אם צריך.

אני מתוכנת על ניקוי כיור למשעי.

דווקא אצלנו אני בסכנת פראייריות אם איני שומר שאחרים יעשו קצת

הילדים וכו'.

הערב, לולא הייתי הולך להתקלח ומעמיד עובדה במקום

שזהו. שאני לא אעשה לבד את הדברים

כך הם היו נמשכים.

הצבתי עובדה בשטח. לא רק אני אסחוב את האלונקה.

וזה עבד.

יושב פה ונושם עמוק. זה היה רגע קשה. קצת כעסתי.

נשמתי. כל עזרי הרוגע שלי תומכים בי במצב שכזה

שלא לאבד אשתונות ולאבד ערב יקר ונעים.

כעת הם כולם מדברים בכיף בסלון

אני פה

והכיור והשולחן נקיים.

די.