להרוג את הערגה זה לא הלך
(גם לא עם 98 מילים בנסיעה)
השעון מורה אחת אחר חצות
------------ אחת שרה ברדיו היום: אף אחד לא בא לי אף אחד לא בא חשבתי: אף אחד לא בא לי על אף אחד לא בא לי וגם: על-אף. בא לי. על אחד.
----------- אל תתן לי לשתות אני עוד צריכה לנהוג בך צלולה ואל תשתה גם אתה עוד צריך לנהוג בי (ביד חזקה ובזרוע נטויה) כל הדרך על הכביש הזה של המילים
--------- בשיר (שכבר היה פה) הוא אמר: מדודכך שלא עלית על הרכבת האחרונה של הגעגוע הייתי רוצה שמישהו יגיד לי משפט כזה. זה לא יקרה. אני (הראשונה) לעלות על הרכבת (האחרונה) של הגעגוע
|
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לדעתי את חוטאת לכתוביך כשאת מקבצת כל כך הרבה קצרצרים בפוסט אחד, כמו להכניס 5-7 פוסטים בפוסט אחד
חבל כל קצרצר שלך הו א שופע כל טוב
תודה לך על השתוף
אהבתי :
"אחת שרה ברדיו היום: אף אחד לא בא לי אף אחד לא בא
חשבתי: אף אחד לא בא לי על אף אחד לא בא לי
וגם:
על-אף. בא לי. על אחד."