עם אהבה לישן, ונטייה לנוסטלגיות, מודה ומתוודה, אין כמו עכשיו. פעם אולי חשבתי אחרת. היום מלומדת מחכמת החיים אנוכי.
פעם היו דברים יפים... גם היום יש.
פעם היו דברים שטובה השתיקה עליהם, וגם היום...
פעם הנשים היו אסירות מטעמים חברתיים, במוסד שנקרא חיים, מחוץ לגדר בית המשוגעים. היום אישה כבר לא, בתהליך, שינוי.
פעם לשחורים לא היה רשות להיכנס למקומות מסוימים, לשבת באוטובוס מקדימה (מזכיר משהו? למישהו?). יש שיטענו שגם היום, אבל נשיא שחור כבר יש.... וזה טוב (בלי קשר לפוליטיקה).
פעם פחדו לדבר והיום פחות. פעם היה האח הגדול ברוסיה, היום יותר טוב?
פעם היו ימי הביניים, ואינקוויזיציה, ושרפו "מכשפות", והעניים היו יותר עניים, והאצילים נעשו יותר עשירים....
להמשיך...
נראה לי שלא צריך!

נכון, אבל אפשר להסתכל על העיניין מנקודת מבט אחרת.. לפחות לגבי הזכרונות כדאי להצמד לטובים , כי הם כמו צידה לדרך

צטט: ניחוח אישה 36 2010-09-28 16:16:42

צטט: ר ו נ י ת 2010-09-28 00:22:26

היה טוב פעם, וטוב גם עכשיו,
אנשים נוטים לשכוח את הקשיים והמכשולים שעברו ולהסתכל ולהתרפק על העבר והטוב שהיה בו, אם באמת נתבונן, נגלה שכלום לא השתנה.

גם אני חושבת שלא השתנה דבר.. עידן התום ?

היו רק פחות מתוחכמים , היום יש יותר אפשרויות

בעבר היינו צעירים , ויש לנו תכונה להעריץ את הנעורים

ולא את הזיקנה שמובילה לדרך שכולנו יודעים.

אז מה הפלא שאנו מתרפקים על זכרונות העבר

כאשר היינו צעירים , רעננים ובריאים יותר?

 

 

אם כן השינוי הוא בהכרה הפנימית בעקבות השינויים במעברים השונים של החיים

ומבחינה זו השינוי הוא במקומו.

תודה לך וחג שמח לך

צטט: זאת שבדרך 2010-09-28 02:01:24

נטיה זו להתרפק בכנפי העבר ולמצא בו את התום הטוב והנשגב היא קצת בעייתית. שימת הדגש על הצד היפה והטוב של העבר מקפח את האפשרות לבחון את ההווה באופן ובכך הווה נצבע בצבעים כהים וקודרים.

ואוסיף ברשותך שגם במצב כזה יש ציפיות ודרישה
להמשיך את הטוב הזה שהיה אז.. שזהו מקום של הילד
שבנו שרוצה שהדברים יסתדרו כאן ועכשיו , מקום שלא מקבל את הרגע שלא מאשר את הניתן לאדם ברגע זה.
שמוביל לתקיעות ומירמור..ששם אותך במקום קורבני.
מקום שפועל שחיי "בגלל המציאות"

לעומת המקום שלוקח את זיכרונות העבר לטוב או להפוך
על מנת לבנות להתחדש שמוביל אותך להמשיך לחיות בשמחה "למרות המציאות" הקיימת..
וזה מצריך אימון של תודעה כל פעם מחדש..

חג שמח :-)

 

אין ספר שזה הדבר הטוב והנכון ביותר

אלא שכפי שאמרת זה מצריך אימון של התודעה

תודה לך וחג שמח לך

צטט: אוֹצֶרֶת נְשִׁימָה 2010-09-28 00:56:34

אני מלאת אופטימיות ומתחברת יותר

למילותיו של שלמה ארצי בשיר ירח,

עבר ועתיד והווה ביניהם אשר מכתיב

איך יראו חיינו על ידי מעשינו..

"היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם,
 צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד,
 לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,
 להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".
 אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
 אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.."

 גם אני מתחבר עם הרעיון  לפיו

כל רגע בין עבר בין הווה צריך לראות אותו על הצד הטוב ביותר

תודה לך וחג מבורך ושמח לך

צטט: ר ו נ י ת 2010-09-28 00:22:26

היה טוב פעם, וטוב גם עכשיו,
אנשים נוטים לשכוח את הקשיים והמכשולים שעברו ולהסתכל ולהתרפק על העבר והטוב שהיה בו, אם באמת נתבונן, נגלה שכלום לא השתנה.

גם אני חושבת שלא השתנה דבר.. עידן התום ?

היו רק פחות מתוחכמים , היום יש יותר אפשרויות

בעבר היינו צעירים , ויש לנו תכונה להעריץ את הנעורים

ולא את הזיקנה שמובילה לדרך שכולנו יודעים.

אז מה הפלא שאנו מתרפקים על זכרונות העבר

כאשר היינו צעירים , רעננים ובריאים יותר?

 

נטיה זו להתרפק בכנפי העבר ולמצא בו את התום הטוב והנשגב היא קצת בעייתית. שימת הדגש על הצד היפה והטוב של העבר מקפח את האפשרות לבחון את ההווה באופן ובכך הווה נצבע בצבעים כהים וקודרים.

ואוסיף ברשותך שגם במצב כזה יש ציפיות ודרישה
להמשיך את הטוב הזה שהיה אז.. שזהו מקום של הילד
שבנו שרוצה שהדברים יסתדרו כאן ועכשיו , מקום שלא מקבל את הרגע שלא מאשר את הניתן לאדם ברגע זה.
שמוביל לתקיעות ומירמור..ששם אותך במקום קורבני.
מקום שפועל שחיי "בגלל המציאות"

לעומת המקום שלוקח את זיכרונות העבר לטוב או להפוך
על מנת לבנות להתחדש שמוביל אותך להמשיך לחיות בשמחה "למרות המציאות" הקיימת..
וזה מצריך אימון של תודעה כל פעם מחדש..

חג שמח :-)

אני מלאת אופטימיות ומתחברת יותר

למילותיו של שלמה ארצי בשיר ירח,

עבר ועתיד והווה ביניהם אשר מכתיב

איך יראו חיינו על ידי מעשינו..

"היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם,
 צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד,
 לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,
 להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".
 אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
 אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.."

תודה לך רונית
אכן כך היה טוב פעם וגם עכשיו
ובאופן זה ניצוצות האופטימיות לא יכבו

היה טוב פעם, וטוב גם עכשיו,
אנשים נוטים לשכוח את הקשיים והמכשולים שעברו ולהסתכל ולהתרפק על העבר והטוב שהיה בו, אם באמת נתבונן, נגלה שכלום לא השתנה.

תודה לך סוג ההוויה
ובדיוק זה הפרדוקס שיש בנטיה הזו
שההווה הופך לעבר
וגם לגביו אומרים שהיה טוב.

הנטיה להתרפק בכנפי העבר חיובית כל עוד
מכירים בהווה כטוב לא פחות
כהזדמנות לצמיחה ולהתחדשות
הרי גם עליו בסוף מתרפקים, לא?