קצת לפני שפרצו החגים הפסקנו, אשתי ואני, להתקרב אל סופרמרקטים וקניונים למיניהם. זהו אמצעי ההגנה שמוחי השרוט המציא כדי לא להידרס בתור אל הקופאית. למדנו את לקחנו כבר לפני מספר שנים ואנחנו מצטיידים לפני החגים כמו לפני מלחמה מבחינת הכמויות ובמרחק זמן בטוח כשהסופרמרקטים עדיין רגועים. כל זאת, כדי לא להגיע לסופר בזמן שכל הישראלים משתוללים שם לפני החגים.

אתמול כבר הורגש במעוננו מחסור באי-אלו מצרכים וכשעברנו במקרה ליד סופרמרקט כלשהו ראינו שהישראלים החוגגים הניחו לקופאיות בסופרים ועברו עם המנגלים השמורים עמם לנצח אל חניוני קק"ל הפזורים בארצנו, כדי להידחק ולצרוח בקולי קולות שם. וכך הבאנו הביתה  מה שחסרנו וכשסדרתי את הקניות הרמתי בידי מכל כלשהו שעליו היצרן הדביק בבהילות תווית עליה כתוב: "נבדק דרמטולוגית".   

התווית הלזו הורידה לי סופסוף את האסימון שהיה תלוי מעל ראשי זמן מה: מדוע היצרנים המטרטרים פרסומות בטלוויזיה מקשקשים דברים בטלים כגון "נבדק מחקרית", " 71.5% מרופאי השנים ממליצים" ודומיהם? התווית מאתמול הבהירה לי שהם, כלומר היצרנים, רועדים מתכניות הצרכנות הטלוויזיוניות כמו "כלבוטק" של רפי גינת. הם חוששים שכשאין להם אייטם בשרי כמו  "... הרב גפף אותי במקומות צנועים..." הם ייתפסו על איזה מוצר סתמי שנפל לידיהם במקרה בסופר ויעשו ממנו מטעמים כדי שיהיה להם מה לשדר כשה - DEAD LINE מגיע ואין חומר אחר. הם יספרו כמה חיידקים יש בתוכו ואז הקונים שלהם יעברו למתחרים. לכן, כאמצעי מניעה נגד עינא בישא של רפי גינת, החלו להדביק את התווית ההזויה הזועקת: "נבדק דרמטולוגית".

ואני, עם דמיוני המתפרע לעתים בחגים המפריעים לחיות סתם יום של חול, ממתין כעת לקופירייטר של מוצרי ההיגיינה הנשית של חברה כלשהי, שנר שיידלק במוחו הפורה, יגרום לו להדביק לפרסומת של המוצר אותו הוא מפרסם: "נבדק גניקולוגית".