שנה שתקתי את עצמי לדעת

שנה קשרתי וכבלתי את ידיי

מוללתי עשר אצבעות שלא יוכלו לגעת

בפעימות ליבי שטרם עוד אמרו לי "די".

והנה מים כבר נוגעים בנפש

והיא עומדת יתומה בחדר ריק

כל המראות כבר התמלאו ברפש

וריח מסואב מדמיע ומחניק.

אני עם זך,

תמיד רציתי זוג עיניים.

כעת רוצה אני גם זוג של מיתרים.

תמיד.

שיצעקו ויחתכו אוויר לשניים,

כשהעבר יציץ שוב לעתיד.

וזו בקשתי- שתישאר לי עוד צרחה אחת.

אצרח אותה ללבנה, לים, לרוח.

היא תשוטט.

ואז תיפול. תנוח.

על אזניכם

הקשובות.