(כשישנים (או מנסים, או מקשיבים לו) בחוץ, הלילה הוא יותר לילה מאשר בבית) ---------- אוהל (זה) תמיד מפליא אותי איך בדקה וחצי יש מחסה ------- מיד כשהוקם, שכבתי כמה דקות, מאותה הרשת ראיתי את אותו הירח ואת (החבר של) אותו הדקל --------- יש יותר כוכבים (בחוץ) מאשר בבית. החכם יאמר אלו אותם כוכבים, פשוט האורות (סביבך) מסתירים. אני יודעת. ועדיין. יש יותר -------- היינו בהופעה (ביטלו (ברדיו) את הביטוי מופע רמזור קצר. עכשיו אומרים רק רמזור קצר. חבל. זה היה יפה) שר שם אחד עם זקן וכיפה, באמריקאית. לא הכל הבנתי אבל היה (משמח) לדעת שהוא שר שירי אהבה לירושלים ולא-ל וכולם מסכימים איתו. יש לו מוזיקה שמזיזה אותי בקצב רגוע (רגעיי), משקל מצד אל צד. להתכופף קצת קדימה ואחורה (הידיים) כל הזמן בתזוזה --------- (כשהגענו לשם אישי אמר טוב שיש לנו הליכה ארוכה, הפקק חזרה יהיה לנו קצר (הוא חושב על הדברים האלה בשביל שנינו)) -------- הגיעה חבורה שמחה, כולם קפצו. גם אני. הצלחתי לדמיין לי ריקודים של צוענים, עם כל הבדים המתנפנפים בצבעים, שרשראות קופצות על חזים. זה גם עם הבטן (פנימה והחוצה) וגם לקפוץ ועצירות נעימות. ויש להם גם רגוע, שהאגן והידיים והרגליים (העיניים עצומות) משוחחים. לאיטם. לואטים -------- יש איזו שכחה מתוקה בריקוד, שאני שמה לב אליה רק אחרי שהרגליים נרגעות. הצד כאב לי בסוף כמו אחרי ריצה (מה יש בצד הזה, מישהו יודע?) ---------- אני מטיילת כשאני רוקדת. הוא קורא לזה פלירקוד -------- עם מוזיקה ופיזוז (ולחייך, ולדבר בעיניים, ולהזיז ביחד, ולהמציא תנועות שמקיימות ביניהן הלימה ודו-שיח) אנחנו אלופים. מתואמים. כל הגופים שלנו מדברים נכון כל כך. חבל (שהחיים הם לא. ריקוד) --------- (מין רגע שכזה. תת ההכרה, ההכרה, מניפה וצער קטן) ------ הייתי חייבת להיות מאוזנת קצת. באמצע. לא התעייפתי, אני פשוט אוהבת לראות דברים גם מלמטה -------- כל הרגליים שזזות, שפע של כפות. הרבה סנדלים של רצועות, אבק עולה למרות שדוחפים אותו למטה. לרקוע. לקרוע ------ זה היה בנחל. הזהירו לו את הקירות באורות. אם התעמקתי בזה, הרגשתי קטנה. הוד והדר (ובושה) ------- חשבתי על מאונך ואנכי, האם זה קשור לאנוכי? --------- בדרך לשם עברנו בערד. ראיתי מלמטה מבנים ופנסים (של אולפנא) היו לי (שם) כמה (וכמה) פעמים שהסתכלתי על הכביש הזה מלמעלה (מעניין אם מישהי עכשיו מסתכלת). ומה עם זו שעברה שכאני הסתכלתי (אני מקווה שהיא זוכרת) זו דרך נהדרת --------- יש אחד שמחזיק לי בידיו פחד אחד וסוד אחד והבנה שבין שניים. תחזור תחזור. בלי סוגריים בכלל ------ ואתה לא מניח (לי) רק מניח בי עוד ועוד צורות זה מפוזר בכולי ולא אסוף בי. אני חולם על נעמי. אני חולמת על עיניים -------- מועדים לשמחה. רועדים לשמך (מיתרים בירכיים) --------- שובל זה שביל יהלומים זה זכוכית יקרה. אור משתבר שם אתה במגוון תחריטים תת-עוריים --------- ראיתי אותה עולה, האדומה מאֱדום, (ים) המוות נראה פה אופטימי -------- חוץ מהזבובים ------- אין פה אנשים אפשר בינות הדקלים בעירום. סוג של מרפסת שהייתי נשארת --------- איי קאן דרים, איי קאן לאב --- איי דרים, איי לאב -------- כשזזתי בשיער, לא יכולתי שלא לחשוב על כף יד חופנת, מערבבת, מתחבת עצמה. בינות לשערות. השערות על גודלן ומגען של ידיים |