טוב זה לא סוד - אף אחד לא אוהב שוטרים. תמיד נתקלים בהם בזמן הלא נכון ומקובל להיות ציניים אם לא לומר אכזריים באשר לרמת האינטליגנציה שלהם. הם תמיד שם כדי להוציא לנו כסף מהכיס, לסגור את המסיבה או סתם לעכב אותנו כשזה ממש לא הזמן.

בימים האחרונים הוכפל !!! הקנס על שיחה בסלולרי בזמן נהיגה. עבדתכם הנאמנה כאן היתה כפי הנראה בין הראשונים להיתקל ברשויות החוק בעניין הזה. כן - דיברתי בטלפון בעוד אחת מהנסיעות הארוכות שיש לי בדרך מהעבודה הביתה. בלי דיבורית. וניידת שנסעה סמוך אלי (אם לא הייתי מדברת בטלפון כנראה שהייתי רואה אותה :-)) קלטה אותי. זכיתי לשמוע קריאה בכריזת הרכב המורה לי "לעצור בצד"! היה ברור לי שזה ייגמר רע. אכלתי אותה. השוטר התקרב והתנצל שהפריע לי בשיחה. מצחיק! היה ברור שאין טעם להכחיש. 1,000 השקלים והנקודות ריחפו מעל ראשי כמו חרב. הודיתי מיד במיוחס לי, תוך שאני מנסה להרגיע את הרעד הפתאומי שאחז בברכי. גייסתי את כל הקסם שלי, והתנצלתי מיד שזה היה ברמקול ורק לדקה ורק כי הייתי ממש אבל ממש חייבת לקבל שיחה חשובה ביותר. שאפשר לומר שזה היה עניין של חיים או מוות.  ושאני אף פעם, אף פעם לא עושה את זה. אני נהגת זהירה. להפתעתי הרבה השוטר נאות לשתף פעולה. הבטיח שאם אין בגליוני עבירת תנועה בשנתיים האחרונות הוא יסתפק באזהרה ונעלם בניידת. אימצתי את מוחי הקודח בחיפוש אחר עבירת תנועה והגעתי למסקנה שפשוט אין לי אחת כזו. נרגעתי מעט. השוטר התעכב בניידת דקות ארוכות . זה הרגיש כמו נצח. בשלב מסוים הוא הושיט ידו לפנקס והתחיל לרשום. פני נפלו. הבנתי שזכרוני כנראה בכל זאת בגד בי. הוא מצא עבירת תנועה. ייתכן אפילו כזו שאני עדיין לא יודעת עליה. או סתם החליט להתאכזר אלי ולתת לי דו"ח בכל מקרה. אחרי המתנה סוחטת חזר השוטר אל רכבי והודיע לי בחגיגיות שהוא אכן מצא עבירת תנועה. משנת 1996!!! חיוך קטן החל להתפשט על פני כשהודיע לי שהוא יסתפק באזהרה בלבד. תחושת אושר שכל מי שהיה במצב הזה בוודאי מכיר אותה חלחלהבכל נימי. בכל זאת נחלצתי מזה עם מעותי בכיסי.

הוא נפרד ממני לשלום - לא לפני שהשביע אותי שלוש פעמים כמו נוצריה טובה שלא אעשה את זה שוב. שפעם הבאה זה לא ייגמר באזהרה. חזרתי לכביש והניידת מאחורי. ליווי משטרתי צמוד. השתדלתי מאוד לא לעשות פדיחות. להיות הנהגת הזהירה שהצהרתי שאני. ואז הטלפון צלצל שוב ... המחשבה לענות חלפה בראשי אבל החלטתי שזו תהיה ממש התגרות בגורל מצידי. הסיכוי לפגוש שוטר טוב פעמיים באותו יום זה כבר באמת מדע בדיוני...  

ועכשיו בנימה רצינית מעט - חברים - אנא נהגו בזהירות. ריבוי תאונות הדרכים לאחרונה הוא ממש מזעזע. משפחות שלמות נקרעות לגזרים על הכבישים. ועדיף בלי סלולרי גם בשביל חשבון הבנק שלנו אבל בעיקר בשביל החיים.