בעקבות קריאה שונה במאמרה של נטשיה מוזגוביה, "הארץ" 2.08.10, עמ` 10

המאמר סוקר מחקר שדן בהשפעת החזרה לעבודה של האם - על תינוקה.

נבדקו פרמטרים כ"רווחה נפשית" ו"התפתחות קוגניטיבית".

נמצא ששני אלו לא חסרו משמעותית אצל תינוקות שאמותיהם שבו לעבודה בשנה שלאחר הלידה.

אז מה בעצם הבעייה?

אם למדתי דבר אחד בקורס "מבוא למחקר א`", זה לשאול שאלות..

 למשל- מי הזמין/יזם/מימן/עשה את המחקר?

האם יש לו עמדה מודעת בנושא? מהי?

כיצד עמדה זו משתלבת במגמות חברתיות-תרבותיות-פוליטיות-מגדריות-עכשוויות?

האם המונחים מקבלים הגדרה מקובלת עליי בגוף המחקר?

(מונחים כמו התפתחות קוגניטיבית וחברתית, רווחת התינוק, מעון איכותי)..

גילוי נאות- עמדתי היא, שלתינוק עדיף לגדול קרוב לאמו כשנה לפחות;

בהסתייגות אחת- מחוץ למקרים בהם הדיאדה, (היישות החדשה, הצירוף והקשר מבוגר-ילד),

גובה מחיר יקר מדי מן השותפים לה.  למשל: כשיש קושי רגשי של האם עם  הריון/לידה/גידול

 עקב עניינים לא פתורים עם הורות, דימוי גוף או בזוגיות;כאשר האם חרדה מפני השהייה בבית עם ילד,

ו/או מפרישה זמנית ממעגל העבודה; כאשר קשה כלכלית לוותר על ההכנסה.

 (למרות שגם זה עניין של הגדרה: פגשתי לא מעט משפחות שוויתרו על שיפור מגורים, רכב,

 חופשות ורכישות אחרות, כי בסדר העדיפויות הזוגיות עמד טיפול עצמי ומלא בילדים).

 ומדוע נעור בי הספק? 

בתחום זה של מיצוב נשים אנו פוגשים הרבה טרנדיות, התפתחות ותנודיות.

 למשל ב: מאבק על משכורות שיוויוניות והכרה בהוצאות-גידול-ילד כהוצאה לצורך הכנסה;

 מודעות ותמיכה בקידום או וויתור על הנקה, ואמהות/הורות במשרה חלקית או מלאה.

גם ללא היזקקות לתיאוריית הקונספירציה, סביר להניח שמחקרים מדעיים-"כשרים"

לעיתים משתלבים ומשרתים אופנות חשיבה ותנועות חברתיות.

 אם נקרא את המאמר אודות המחקר בביקורתיות, יתעוררו שאלות נוספות.

למשל-המחקר נערך ע"י ביה"ס לעבודה סוציאלית של אוני`קולומביה, ניו יורק.

 ייתכן ויש הטיה בסיסית בקרב חוקרים מתחום זה, משום שידוע שהיציאה ממעגל העבודה

פוגעת ביכולת ההשתכרות של האם והאישה.

נכון, חופשות לידה מוארכות אינן משחקות לטובתה המקצועית והכלכלית.

בנוסף, התרבות המערבית מקדשת "התפתחות קוגניטיבית" מוקדמת.

לכן מחפשים וממציאים "גירויים" וסביבת למידה מעשירה עוד בהריון..

מאידך, מושג חמקמק כמו "רווחת התינוק", זוכה לפרשנויות שונות מאוד.

במאמר אין מקום כמובן לסקירה מדעית כזו, אולם מעניין אותי כקוראת (ביקורתית),

לדעת מהם הקריטריונים לרווחה זו, ובעיקר-מהן ההשפעות לטווח ארוך של חזרה מוקדמת או "נורמטיבית" לעבודה;

השפעות לטווח ארוך של ההיפרדות המוקדמת על התפיסה העצמית של התינוק/הילד, 

והשפעת סדר יום-של-אשה-עובדת שאינו מסונכרן עם צרכי התינוק, המשפחה והאישה,

וכולל כמובן גם  "פיזור", "איסוף", וביצוע מטלות הבית בסופי היום והשבוע.. 

לסיום, ממליץ המחקר לאישה (שחזרה לעבודה חלקית או מלאה), לקחת נשימה עמוקה,

להשאיר את דאגות העבודה מאחוריה, ולהיות "רגישה" לצרכי הילדים כשהיא שבה הביתה,

כי זה מה שיקדם את התפתחותם ורווחתם..

אופס... רק אצלי זה מעיר שדים מנומנמים?...