הפתעה, אבל זה פועם!

בין הכאב והשגרה הוא יבש,

ועם הזמן הוא התאבן,

אבל עכשיו, הוא זז,

תנו לו מקום לנשום!

זקני השבט מוחאים,

אומרים לא להכעיס את האלים.

אבל הילדים בוהים בלהט,

מלחששים מההדר והיופי.

בוהק, כמעט מסנוור,

אבל זה קורה בעיתו.

אישה אחת ידעה תמיד,

ומחייכת כעת בסיפוק.

כולם עכשיו מבולבלים,

ולא יודעים לאן להסתכל.

לאן תיקח אותנו הסופה?

רק הזמן ישיב על כך.