0
יש חיה כזו? בשבילי - כן. מאז שלמדתי פסנתר באקדמיה, אהבתי לפתוח את ביתי לנגינה קאמרית.ץ באים, לוקחים תווים ומנגנים. בשביל הכיף. מתבדחים. לעיתים מנגנים מה שכתוב, לעיתים בערך מה שכתוב ולא פעם הופכים את קודש הקודשים לבדיחות מוסיקליות. פשוט מנגנים מתוך אהבה, מתוך הנאה. לא בשביל אחרים - רק בשבילנו, המוסיקאים. התחושה הזו, שההנאה קודמת לכל במוסיקה, מלווה אותי מאז ועד היום. וההנאה הזו שלי, מעצם עשיית המוסיקה - עוברת הלאה. והיום? היום אני חוזרת לעשייה מוסיקלית נטו - אצל חברה. "בית פתוח" היא קוראת לזה. מזמינה אליה חברים מנגנים, עם קצת אוכל ושתיה - והנאה צרופה מובטחת. אז כבר הודיעו לי להביא שוברט, ושומן - ואני אצרף את ברהמס, מחמל נפשי (יש ויולנית!!!), קברט וטרזין (סריטה שלי). ואולי עוד כמה דברים שאף אחד לא מכיר. ומוסיקה, מוסיקה - ועוד מוסיקה עד שעות הערב המאוחרות (אני מקווה). רשמית - בפוסט נפרד. חג שמח |