כמו תמיד, מומלץ להגדיל את הצילומים על ידי לחיצה עליהם.
28.9.10 פרק הירקון, אוזפסט.
טעמיי: בצפר- טובים מאד. סולפליי- בסדר. קורן (בצילום למעלה) - מצויינים. אוזי אוסבורן (צילומים למטה ואילך)- אין מילים. חוויה חד פעמית.
נאום ה- Prince of Darkness כבר בפתיחה : "זהו הדיל, ככל שאתם will go crazy , אנחנו ננגן יותר לאודר". וכך נפתח מופע ייחודי (עבורי לפחות) שלא רואים כל יום, שהורכב משירים מאלבומיו השונים, וכאלו מתקופת הבלאק סאבאת. ההרכב שאיתו מצויין. אוזי ידוע בלאתר ולבנות סביבו את הכשרונות החמים בכל תחום. בשלב הצגת ההרכב, באמצע המופע, התגאה אוזי בכך שכדבריו, "גנב" את המתופף (המצוין, שנתן שם גם סולו מהמם) טומי קלופטוס. וכמובן שההיילייט הוא הגיטריסט המעולה, היווני במקור, גאס ג'י . במהלך ההופעה, ניכר היה שאוזי מתיחס אליו כבן טיפוחיו והרבה להתקרב אליו וגם "להפריע" לו לנגן, בשובבות האופיינית לו.
ובכלל, נראה שאוזי הוא במעמד כזה שסולחים לו ומקבלים בהבנה (ובאהבה) כל שובבות ורוח שטות, והיו לו שם לא מעט כאלו.
בשלב מסוים אומר האיש, "פאק על העניין הפוליטי, אנחנו כאן בשביל המוסיקה" והקהל יוצא מגדרו ומריע בשאגות . לאורך כל המופע ניכר היה שאהבת הקהל חשובה מאד לנסיך, דבר שקיבל שם בטונות. כל רגע "אני אוהב אתכם אנשים", אתם אנשים נהדרים" ושוב "אוהב אתכם" , בשלב מסוים לקראת הסוף עשה מקבץ רב פעמי של השתחוויות תודה והוקרה לקהל, על ברכיו. וגם, " אני פאקינג אגיע אליכם שוב, זה יהיה קרוב יותר ממה שאתם חושבים". (אמר את זה פעמיים לפחות). כן, מסתבר שהקהל הישראלי יודע להפגין את אהבתו לאלו שהוא חפץ ביקרם.
עד למופע של אוזי הפארק היה קצת לא מלא כזה, אבל עם כל הרכב , בצפר, סולפליי וקורן הוא התמלא יותר ויותר, ופתאום במופע של אוזי עשה רושם של פארק כמעט מלא. (אם כי לא כמו בפול מקרטני, שם לא היית יכול להחדיר סיכה, או לפגוש במישהו, כאן דווקא פגשתי). הסאונד היה בהחלט טוב. קצת חסרו המסכים שיש בדרך כלל בצדדים (שוקי וייס חסך כאן. טוב, לכן הכרטיס לא עלה בשמיים, טריידאוף של החיים) , אבל גם כך ראו באופן סביר מה שיש על הבמה, אך כמובן שמסכים היו מוסיפים.
הייתה גם במה של 88 אף אם (לדעתי ולדעת נוספים, מיותרת ), שם הופיעו טל פרידמן ואלמנה שחורה.
חזרה לאוזי שובבני. היה לו שם קטע כזה של להתיז מים על הקהל, ועל עצמו, אם זה מתוך דליים שהוכנו מראש, או צינור מים בלחץ של מפזרי הפגנות. כמו כן, היו לו שם דליים שכאשר הוא שפך אותם על עצמו הוא הלבין, בגדים ושיער, לא יודע מה זה, נראה כמו דלי סיד כזה...(אמרו לי אולי סוג של קצף). כאן בתמונה זו לא מטפחת, אלא השיער ה'מולבן' .
בשלבים מסויימים בהופעה הוא שואל את הקהל "אתם רוצים שיר של בלאק סאבאת?", הקהל משתגע וצורח כןןןןןןןןןןן. והוא סיפק במהלך המופע 4 כאלו, כשבכל פעם הוא שואל שוב , והקהל מגיב , כנ"ל.
וכאן רגעי הכפירה האישיים שלי, אבל בקטנה, קבלו בהבנה בבקשה. בפתיחות/ריפים של שירי הבלאק, אמרתי וואאלה, גאס מביא אותה יפה. אבל בהמשך, כשהיה צריך להגיע לקטעי הסולו, המורכבים קצת, בשירים שנבחרו, הרגשתי שהוא לא מגיע לסאונד המיוחד שיצא אצל איומי. ניגן בוירטואזיות ובאופן מרהיב, אבל עלה קצת גבוה מדי בטונים, דבר שפגע לטעמי בכובד ובנומך , המייחדים, שיוצאים אצל איאומי (אולי בגלל ריפיון המיתרים, והמבין יבין). על מופע של אוזי, איאומי ובאטלר, הייתי מרבע, ואולי אף יותר, את מחיר הכרטיס ששילמתי כאן. האמת שקצת כאב לי שהאחרים שם (הבן אנד הל/סאבאת), הלך להם ה-'אוזי' שלהם (דיו ), והוא זוכה כאן לכל התהילה, אבל אלו החיים.
שמתי לב גם שנותנים היום כבוד לבסיסיטים. היו הרכבים בהם היו שני גיטריסטים ובסיסט. כשלא היה מקום על הבמה לשלושתם (אמרתי כבר, שוקי חסך) אז הבסיסט היה תמיד אחד מהשניים שבפרונט, והגיטריסט השני/שלישי מאחור.
קראתי לפני המופע מאמר באחד העיתונים שכותרתו "אוז אבינו חי". שם נכתב ,בין היתר, "אולי אוזי לא ישיר או ינוע כבר כמו פעם, אבל הוא צריך רק להיות שם, כל השאר יגיע מעצמו".
אז נכון שהוא כבר לא נע כמו פעם. האמת שהיו רגעים שחששתיי שבכל רגע יצא מאחורי הקלעים איזה פיליפיני עם הליכון שיתמוך בו על מנת שלא יפול. יש שאמרו שהתנועות האלו , כשל מישהו שבקושי הולך, הם חלק משואו שלו, כי היו רגעים שהוא הלך וזז רגיל. לא יודע, אשאל אותו בראיון הבא.
יחד עם זאת על קולו הוא שמר ועוד איך, נשמע כמו בימים הטובים ההם, עם עוצמה ,ייחוד, וכריזמה קוליים.
בתי, שהייתה גם במופע, אמרה לי מאוחר יותר שמיק ג'אגר מקפץ כמו ילד בן 18 (הייתם צריכם לראות אותו רץ בספרינטים אולימפיים בהופעה של הסטונס) ואוזי זז כזקנה בת 90 (לפחות כפי שזה נראה ברגעים מסויימים), אבל שניהם ענקים בלהחזיק קהל ולתת שואו מלהיב. ואוזי החזיק את הקהל, ועוד איך החזיק. כל הזמן באינטרקציה , שיחות, הפעלה, גם באמצע השירים. היה לו קטע כזה שהוא מוחא עם הידיים למעלה, במקצב השיר, ומנחה את הקהל לשאוג או, או , או וכדו'. מורגש היה שהוא כאן בשביל הקהל. אהבתי אותו שם.
לקאת סוף המופע הוא הביא אותה ב"דיל" נוסף. " זה השיר האחרון שלנו להערב, אבל אם אתם ממש, ממש will go crazy ,אז אולי נמשיך בשיר נוסף. הקהל, כןןןןןןןןן. והוא " אני לא שומע" " זה לא מספיק", וכך כמה פעמים, עד שזה התגבר והתגבר. לבסוף הוא הוסיף יותר משיר אחד, כבר לא זוכר כמה. אני אישית חשתי שהוא ממש לא רוצה ללכת, ומבחינתו היה נשאר איתנו עוד ועוד.
וכך , תוך מתן כבוד למקורותיו, בסיום נפלא עם פרנואיד של הסאבאת, להופעה של קצת מעל שעתיים, ופרידה שכאמור, ניכר היה שלא הייתה לו קלה (נפרד והשתחווה עוד ועוד, לפני שעזב סופית את הבמה) הגיע המופע לקיצו.
|
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
תגובות (47)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם זה מעולה.
שים לב לזיוף הקסום ששם.
בקיצור, כפי שכתבת, כל האלבום הזה.
עוזי, בשבילך, קטע מהאלבום שהזכרת, עם הגיטריסט המופלא הזה , שהלך מאיתנו בגיל 25, רנדי רודס.
צריך פעם לכתוב עליו. יאללה תרים.
קטע נהדר, על גבול הקלאסי .
ועוד קטע אדיר, מהאלבום הזה , אותו , כזכור לך, אוזי ביצע, ונהדר, בהופעה אצלנו.
בעיני אחד הדברים המרגשים והטובים שלו, בתקופת פוסט הסאבאת.
ובקליפ הזה, גם רנדי הצעיר...
כל כך מסכים איתך להקבלה ל'הבן אנד הל' שיצא אז.
רנדי, רנדי, כל כך חארם.
לגבי ה'טפט', תודה, אבל כפי שכבר כתבתי בשעתו, הרקע אצלי הוא תערוכה מתחלפת, בהתאם לנושא.
כבר התחלף לו.
לטעמי, אחד מאלבומי המטאל הגדולים של כל הזמנים.
האלבום שהחזיר את ה-"וויזארד אוף אוז" לזירה ואני חושב שהוא נתן קונטרה חזקה בחדשנות שלו הרבה בזכות הגיטרה של רנדי למונסטרים כמו אייומי ודיו שהוציאו אז את "הבן אנד הל".
תודה.
אין לי ספק שהחוויה המתקנת תהיה אדירה.
אתה בהחלט מצליח להעביר כמו שכתבו לפניי את "התחושה". אין תענוג גדול מזה אין!!!!
יאללה-מחר ג'ף בק - חוויה מתקנת.
האולם הזה מצדיק את שמו בהחלט, אקזוטיקה לשמה
כן, ממה שקראתי גם במקום אחר , הוא בהיידס.
אני מת על האופי של ההופעות והקליפים שלהם. ממש להקת אנדרגראונד לשמה.
שים לב איך קוראים ל'אולם' בו הם מופיעים שם:
the exotic garage ...
שמח שחשת כמוני לגבי המופע.
גם אני אהבתי מאד את בצפר (אבל גם את קורן) , למיטב ידיעתי הם מנגנים רק/בעיקר בחו"ל, ושם הם בעצם פרצו.
תודה בנוגע לבתי, כן הלינקין הם הפייבוריט בנד שלה, קצת קשה להשיג חולצות שלהם...
האמת שאני לא יודע אם אפשר לשלב כאן וידאו עם תמונות באותו פוסט, בעבר נאמר לי שלא, אולי עכשיו זיזדרו.
ידעתי שתבין...
אך, ווצ'טאואר, רעד עובר בי בכל פעם שהם מוזכרים.
עם כל הראש שלפניהם והטיאטר שאחריהם, היה להם את הייחוד שלהם (עדיין מחפשים ווקליסט).
משהו מעניין. ניסיתי לחפש איפה טאצ'יו שר עכשיו. מוזכרות הרבה להקות בהן השתתף, סבן וויטצ'ס, היידס, נונ פיקשון, דן לורנצו, ווצ'טואר.
לא עשיתי מחקר עד הסוף, אבל ברובן כתוב "לשעבר" .
הבן אדם פרש לעבוד כסנדלר בטוסקנה? (כפי שעשה בשעתו דניאל דה לואיס).
מתכוונת בפוסטים שלך?
נגעת בנקודה חשובה, אישתו.
לדעתי הרבה בזכותה הוא השתקם , התפתח וכו'. וגם להגעה לישראל היה לה חלק מאז'ורי.
כרגיל , חפש את האישה.
לא יעזור, אתן המין החזק.
ונכון, אהבה למוסיקה ואהבת קהל מכניסים הרבה כוח.
לגבי המבין יבין, שאלי את זה שמתחתייך כאן.
הכוונה היא שבגלל פגיעה מסוימת באצבעותיו של טוני איאומי, גיטריסט בלאק סאבאת והבן אנד הל , הוא נוהג לנגן בגיטרה במיתרים רפויים ביחס למצב הרגיל, דבר שהוציא טונים נמוכים יותר ואווירת נגינה כבדה ואפילה.
איך אמרתי למישהו? מהמגבלה יצא ייחוד שהיה סמן לדורות רבים אחריו.
אתה צודק, גם אני שמתי לב, חבל, באמת אלבומים טובים.
לדעתי רק זאק הפסיד מהקאסח הזה.
ראיתי אותו לאחרונה בלונדון וכפי שכתבתי , לדעתי לפחות, הוא לא ממש זמר שיכול להחזיק לבד הרכב. אם כי היו להם שם לא מעט מעריצים שלבשו חולצות בלאק לייבל סוסאיטי.
גם אני תפסתי דיבור עם כמה מטאליסטים חובבי אוזי ורנדי רודס. באמת מנפלאות הטבע ההשתפרות של אוזי בשירה דווקא עם הגיל. כשהיה צעיר הרבה פעם זה היה מביך לשמוע אותו.
לגבי גאס ,לטעמי הוא הצליח בקטעים של סאבאת לנסות להיכנס לסאונד ול-"FEEL" המיוחד כל כך של אייומי.
הוא לא חקיין אבל ניסה להביא משהו מכל גיטריסט שהוא ניגן סולואים שלו, אני חושב שהוא עמד יפה במשימה לא פשוטה לעשות סולואים של כל כך הרבה ענקי גיטרה שניגנו עם אוזי.
אגב, בסולו שלו לבד הוא הכניס אלמנטים מ-"אירפשן" המפורסם של ואן-הלן.
עוד פרט מעניין, שים לב שמשלושת האלבומים האחרונים של אוזי עם זאק ויילד לא בוצע אף שיר. זו דווקא החמצה משום שאלו אחלה אלבומים וזו כנראה התוצאה של הכסאח האחרון שלו עם זאק.
שמחת לשעשע אותך אורית. ראבק לא באתי לפסטיבל לראות את מלכת המים אבל הוא ממש טנק.
שוגייזר-
היה באמת משהו מיוחד ביותר.
אבל הבנתי מדברייך שגם אתם נהניתם מאד עם 'משדרת חוסר האונים' .
האם שם היא הפריכה את תדמיתה בעיני?
דין דן-
גם אני שמחתי לפגוש.
קטע וידאו יפה הבאת.
גם אני עשיתי כמה, אבל ,כמו תמיד, מתעצל להעלות.
הורגש שם שאוזי באמת עושה את זה לא כמשחק או גימיק, אלא כי כזה הוא וכאן היה כל היופי, באותנטיות.
לגבי התפתחות המטאל, אני אישית אוהב מאד גם את הכיוונים החדשים שלו כמו הדת'/בלאק.
עוזי-
גם אני שמחתי לפגוש אותך.
לגבי סולפליי, עמדו לידי שני רוסים מטאליסטים כבדים, שידעו כל פרט על כל להקת מטאל שתגיד.
רק עליהם אפשר לכתוב פוסט.
סיפרו לי שראו את בלאק סאבאת ברוסיה ב- 89.
לגבי קוולרה, הם סיפרו לי שהוא פרש מספולטורה בגלל שהרגו את בנו, או משהו.
ואז השיחה התגלגלה כמובן גם לדיימבאד.
לדבריהם הרגו אותו כבר כשהוא הופיע עם ההרכב החדש שלו, וזה נעשה על ידי מעריץ שכעס עליו על כך שעזב את פנתרה, אני חשבתי שזה היה במסגרת פנתרה.
בכל אופן, יש לך משהו משותף אליהם, לטעמם הגיטריסט הכי טוב שהיה אי פעם הוא רודני רודס.
כשאמרתי שהזמר של בצפר מזכיר לי קצת את אנסלמו, הם כמעט רצו להרוג אותי (היו אחרי לא מעט שתייה,,,) ואמרו " אין עוד אחד כמו אנסלמו" . השתגעתי להתווכח איתם? (-:
לגבי גאס, שלא תבין לא נכון, גיטריסט ענק, נהניתי מכל רגע שלו, רק שבקטעי הסולו הוא קצת סטה מהסאונד של איאומי, ואולי זה היה הכיוון שלו, ללכת לראש אחר, ולא לחקות בדיוק, אם זה כך אני מכבד.
לגבי אוזי, צודק, את החן שלו, כפי שפירטת שם, אף אחד לא יקח ממנו וזה נראה כל כך אמיתי מהנשמה, ולא גימיק.
גם ה'זיוף' שהיה לו תמיד הוא חלק מהמייחד אותו.
וחושב כמוך, דווקא הפעם הוא זייף אפילו פחות, מנפלאות הטבע.
גם אנחנו אמרנו מה שכתבת לגבי כמות האנשים, זה לא מיינסטרים ואפילו לא הרכב אלטרנטיב ידוע שאולי היה מביא יותר, אלא משהו לשרופים על הנושא.
גם עבורי לראות את אוזי היה סגירת מעגל נהדר ,כדבריך, אגדה חיה.
יאללה , עכשיו צריך להביא את מיידן!
תיכף נראה, אולי סיסטה כתבה על זה
אני יכול להוסיף משלי כמה קטעי וידאו שצילמתי .
http://www.youtube.com/watch?v=otRj5z49YPM
אפשר גם להיכנס לפייס ולקרוא תגובות
http://www.facebook.com/profile.php?id=789208585
ואני לא מתייחס כאן ללהקות כמו מטאליקה ואפילו איירון מיידן שעושים באמת מוזיקה, גם אם לא כזאת שאני אקשיב לה.
קודם כל היה כיף לראות אותך לפני שאוזי עלה ואולי היה עדיף שהיינו נפגשים אחרי שאוזי הופיע וגרם לשנינו הנאה מרובה.
היה ערב ענק לטעמי.
התחיל בפספוס שלי את בצפר, אני ראיתי אותם אבל הבן שלי לא וקצת התבאס. הבנתי ממך שהם היו אחלה כמו תמיד.
הבמה של 88 אכן הייתה קצת מיותרת, עם כל הכבוד זה לא ברמה לכזה מעמד.
סולפליי נחמדים, סאונד לא טוב, קוולרה צריך לצנזר קצת באסדו על מנת לנוע קצת יותר על הבמה, לא היה לא הם ברק , אף נגן שם לא עשה לי את זה.
קורן-2 אנשים מחזיקים את ההרכב, הסולן שאין לו קול גדול אבל הרבה נוכחות ויכולת הגשה מצויינת והמתופף החדש שלהם פשוט היה מדהים!!!! מזמן לא נהניתי מתיפוף כזה, איזה תחכום הוא הכניס לגרוב , ענק -לוזייר שמו.
ואז מגיעים לאוזי. מה שביתך אמרה על אוזי אמרנו עליו בחברה עוד בהופעות עם בלק סאבאת, אמרו שהוא נראה כמו אשה מתלהבת בהריון על הבמה או איזה זקנה שמוחאת כפיים. אבל זה כל הקסם באוזי הזה שהוא פשוט פרפומר מטאל ענק.
הפשטות, הילדותיות, הכנות, אוצר המילים המוגבל והמבולבל עושה את כל הקסם הזה שלו. והאמת ,אותי הוא הפתיע מהבחינה הווקלית. כנראה כשהוא לא שתוי או מסומם הוא לא כזה זייפן.
אני דווקא מאוד נהניתי מגאס והיכולת שלו להיות זיקית מיתרים בין שלל הסגנונות של הגיטריסטים של אוזי מאייומי דרך רודס לזאק ויילד, פלוס הוירטואזיות המדהימה שלו.
נכון, אוזי לא הביא כמו מטאלירה וכמובן לא כמו מקרתני. אבל בל נשכח שמדובר כאן על פליט של בלק-סאבאת שזה הכי רחוק שהיה לפני 40 שנה מהמיין-סטרים.
לסיכום: מבחינתי זו סיגרת מעגל לראות את אוזי על במה-אגדה חיה!
מעניין. אני , וכמה סביבי, יצאנו דווקא בתחושה קצת שונה.
שמע, אף אחד לא נשאר בדיוק עם אותו הקול.
אבל בסך הכל הקול שלו נשמע חזק, נקי מוסיקלית, ועם החותם המאפיין אותו.
ראיתי כבר ירידות חזקות יותר בקול , ביחס לפעם.
והקטעים ה'ביזאריים' , אני לקחתי את זה כחלק מהקטע שם וככזה השתלבתי איתם.
לגבי הסאונד, זה היה תלוי לדעתי במיקום שעומדים. זזתי וראיתי הבדלים, בסך הכל לא חושב שהיו לי טענות והייתי כבר בסאונדים גרועים (אנגר 11 ושות'). ללא ספק הסאונד אצל מקרטני היה הכי טוב שאני לפחות שמעתי בפארק, אם לא בכלל, אבל הוא הביא איתו מאנגליה ציוד במיליונים.
אני חושב גם שאפקט ההנאה מהמופע הושפע בין היתר בהכרת אלבומיו שלאחר הסאבאת.
בנוגע לכמות האנשים, אל תשכח שההרכבים שהיו שם זה לא בדיוק משהו שמדבר לכל קהל, אלא לנישות של אנשים.
יתכן והיה נכון יותר גני התערוכה, שם בחוץ.
תודה.
לא היה מזיק שהיית מגיעה לשם על אמת.
היה שם באמת משהו ייחודי, באווירה, בביצוע המוסיקלי ועוד.
וכן, כנראה נכון לכולנו.
תודה.
תיארת במדויק את מה שהיה שם, ההדדיות.
הם התחליו בהתאם ללוח הזמנים, שנשמר גם בהמשך.
בצפר בדיוק ב-17-20.
מסכים עם מה שכתבת על אוזי והיו שם באמת מכל הגילאים האפשריים.
אבל אני מניחה שזה נכון לכולנו:-)
נשמע שהיה מעולה.
יכולתי לשמוע חלק מההופעה מהבית, כבר מחמש וחצי בערך כשעשו סאונד.
אוזי אולי פחות תזזיתי כי הוא יותר בשליטה, לא שותה אלכוהול ולא מתולק, אבל מוזיקה הוא יודע לעשות ולהופיע תמיד ידע ויש לו קהל נאמן שכבר מכיל הורים ואפילו סבים ולי אישית שמורה לבלק סבאת' פינה חמה.
סיקור נפלא!