כולם מלווים אותי.

אלה שאוהבת.

משפחה, חברים, חברות

וגם אלה שאינם.

פיזית בחיי.

כל אלה שאהבתי.

ונשארה בי אכפתיות כלפיהם.

ופינה חמה. היכנשהו.

לכולם יש חלק בזה.

הם הטביעו בי חותם.

כזה או אחר.

וכך הגעתי לכאן.

למסע להודו.

מכל עבר אני עטופה באנרגיה.

של הגנה, שמחה, ייעוד.

אהבה.

תודה.

ואני מתרגשת.

כל כך.

ומפחדת, ממה?

או.קיי אולי זה טבעי.

וזה בסדר.

הכל אפשרי.

סבקוצ' מילגה.

להתראות בדצמבר.