בַּבֹּקֶר אֲנִי מִתְיַצֵּב לִקְרַאת מְעוֹף הַצָּהֳרַיִם לְהַבִּיט בִּי פְּנִימָה עַד לַכְּאֵבִים בַּלַּיְלָה הַמִּלְחָמָה עֲדַיִן מִתְקַיֶּמֶת מֵהַצַּד שֶׁלֹּא נִכְתַּב בְּהַרְבֵּה שָׂפוֹת שֶׁמִּתְגַּלְגְּלוֹת בִּי בְּמוֹרָא
הירח המלא לפני זריחת השמש, סוכות תשע"א - יום השוויון הסתווי |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
___________________________
נגעת בעצב...
תודה לך על המילים
כאב עמוק בתוך גלגל היום
פיזי ונפשי
והשדים, בכל השפות - שדים
של מלחמה...
___________________________
כן, הרבה שנים חלפו ועדיין שדי המלחמה כאן.
באותם נערים בלבן. בי...
תודה לך לולה על קבלת הפנים
________________________________________
אוי, איזה ציטוט הבאת. מעניין שזה הפסוק שהעלית. כי הוא הפסוק שחמק לו דרך כתיבתי.
הציטוט הזה מגיע מהפרק הכי קשה (לדעתי בתורה כולה) דברים כ"ח.
פרק הברכות והקללות.
וכך כתוב שם לקראת סופו של הפרק:
וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ.
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
תיאור כמעט מושלם לרדופי פוסטראומות.
שדות, ברוך הבא לקפה!
הכי כואב והכי מאיים בינתיים:
הַמִּלְחָמָה עֲדַיִן מִתְקַיֶּמֶת
מֵהַצַּד שֶׁלֹּא נִכְתַּב
תודה ושב"ש,
לולה
__________________________
תודה על ההבנה