"אם צריך לתמצת את התפקיד שלך במילה אחת?! הייתי אומר - אחראי" אומר לי מנהל רשת המסעדות "אתה מבין שזה תפקיד מאוד אחראי להיות אחראי." "ודאי" אני עונה לו בכובד ראש "יש לי הרבה כבוד לאחריות. למעשה בחבר'ה היו קוראים לי עובָד האחראי. אני הייתי אחראי על הקפה, אחראי על הפיתות ועוד כל מיני. על מה בעצם אני אמור להיות אחראי פה? על המטבח? על המלצרים? על המחסן? על הניקיון?" "תחשוב בגדול עובָד!" נוזף בי הבוס החדש שלי "כאן לא מדובר בעוד 'אחראי על', כאן מדובר ב-האחראי! אתה חושב שתוכל למלא בהצלחה את התפקיד?" "כן, וודאי, למה לא?!" אני עונה. "מצוין" הוא משיב לי ומזמן את כל המלצריות אליו למשרד. "תכירו, זה עובָד, מעכשיו הוא האחראי". "הוא אחראי עלינו?" הן שואלות למבוכתי, "לא" עונה להן מנהל הרשת "מהיום גבירותיי וגבירותיי בכל פעם שיבקשו מכן לדבר עם האחראי, אתן מפנות את המבקש לעובָד הוא עכשיו - האחראי". "וחוץ מזה מה עושה?" הם מתקשות להבין. "תאמינו לי שזו משרה מלאה" הוא עונה "כל הזמן מבקשים לדבר עם האחראי? אז מעכשיו יש עם מי לדבר." למחרת אני מתחיל לעבוד. פעם בשעה מישהו מבקש לדבר עם האחראי. אני ניגש אליו מתנצל קצת, נשבע שזו הפעם הראשונה שזה קורה, מבטיח משהו ונוזף באיזו מלצרית. להפתעתי העסק עובד לא רע והקידום לא מאחר לבוא. מנהל הרשת קורא לי לחדרו, מרעיף עלי שבחים ואומר לי שאם אני כזה אחראי אחראי עם לקוחות אין סיבה שלא אהיה גם האחראי מול משגיח הכשרות שאמור להגיע בכל רגע. אני מסכים ואמנם כעבור שעה קלה מבקש משגיח הכשרות לדבר עם האחראי. הוא נוזף בי על כל מיני מחושים וחלקי רגלים לא ברורים שמצא במחבת. אני מרגיע אותו שמדובר במחושי של ג'וקים ולא של לובסטר השם ישמור ונראה שזה מניח את דעתו. בעקבות ההצלחה, מקבלים כל עובדי הרשת הנחיה להפנות אלי כל מי שמבקש "לדבר עם האחראי". וכך אני מוצא את עצמי, בשבוע האחרון, מדבר עם מבקר מסעדות אחד, תחקירן מהטלוויזיה, שני אנשי מכירות, פקח עירייה, שכן שמתלונן על רעש, שכן שמתלונן על ריחות ולכולם אני מתנצל קצת, נשבע שזו הפעם הראשונה שזה קורה, מבטיח משהו ומסיים בנזיפה הגונה באיזו מלצרית. הכול דופק כמו שעון וכולם מרוצים, המנהל יכול לעשות את עבודתו ללא הפרעה, לי יש עבודה אחראית וכל אילו שמבקשים "לדבר עם האחראי" באים על סיפוקם. עם זאת, נראה ששום דבר לא הכין אותי למקרה הנוכחי. שני הרי אדם מתקרבים אלי. "אתה האחראי?" הם שואלים בטון מנבא רעות ואני מהנהן בראש ומתחיל להתנצל למפרע. "אתה חושב שזה אחראי לא לשלם לנו כבר יותר משבוע?" הם שואלים ואני מאבד את נשימתי כנראה בגלל איזה אגרוף שנכנס לי בין המעי העיוור ללבלב. "אתה חושב שזה אחראי לא לשלם על שמירה של העסק שלך?" עכשיו תורה של האונה השמאלית המוח לחטוף חבטה. "אני........ לא יודע.... על מה אתם מדברים... אני פה רק... האחראי" אני פולט בשארית כוחי. "שמעת בוריס?" צוחק אחד מהם "הוא פה 'רק' האחראי". בוריס דווקא לא צוחק ועד שאתאושש מהחבטה הנוספת שאני מקבל בבטן התחתונה אין שום אפשרות לדבר עם האחראי. |