אהבה ללא תנאי.
האם היא אפשרית? האם היא בכלל רצוייה?
האם ישנו אדם בעולם, המסוגל לאהוב באמת מישהו אחר, ללא שיפוטיות וללא דעה אישית לכאן או לשם?
המושג " אהבה ללא תנאי " קובע כי מישהו אחד - חש רגש חיובי לחלוטין, כלפי מישהו אחר - ואין לו כל דרישות או ציפיות, תביעות או הסתייגויות, ספקות או מאבקים פנימיים בנוגע לכך.
הוא פשוט אוהב אותו כפי שהוא, באופן נחרץ ובשלמות מוחלטת.
נשאלת השאלה, האין זה מבטל קצת את עצמנו? את האישיות שלנו? האם נחוש שלמים עם עצמנו, בזמן שנשאיר את לבנו פתוח ונקבל הכל כפי שניתן לנו, "בצורה עיוורת" ?
המושג " ללא תנאי " גורם לכך שלעולם לא נוכל להטיל ספק, לחקור או לשאול, לשאוף למשהו שונה - אולי אפילו טוב יותר, כי אנו מוותרים על כל זכות לעשות זאת.
אהבה ללא תנאי, יוצרת את הרושם כי היא מגיעה ממקום של נתינה בלבד. כלומר, קיים רצון לתת, לא על מנת לקבל דבר מה בחזרה, אלא רק למען הנתינה עצמה.
אך כדי ליצור איזון ושלמות במערכת יחסים, אין זה מספיק רק לתת.
כמו בכל דבר בחיים - האהבה גם היא דרך דו סטרית, יש לתת בה וגם לקבל, אחרת היא תהפוך למערכת שאינה מאוזנת - ולכן אינה בריאה.
כדי לא ליצור, בלי כוונה, מערכת בה אחד שולט והאחר נשלט, אחד חלש והשני חזק, אחד תלותי והשני חפשי, יש להציב אחד לשני תנאים וגבולות, דרישות וציפיות, מה שיצור מערכת המבוססת על הבנה, הסכמה ושיתוף פעולה.
באהבה כזו, אין אנו יכולים לא להסכים, למחות, לדחות או להתווכח, אם מה שמוצע לנו סותר את הערכים עליהם גדלנו או הדעות הפרטיות שלנו.
אהבה ללא תנאי יוצרת מצב של תקיעות. כלומר - אם אין אני מצפה ממך לשום דבר, מדוע שתתאמץ? ואם לא תתאמץ, מדוע שתגדל, תתפתח, תתקדם ותגיע למקום רחוק יותר? ואם תשאר באותו מקום מה יקרה לנו כעבור כמה שנים?
מערכת יחסים עם אותו אדם, מורכבת משלושה חלקים: שלב ההתאהבות, שלב האהבה ושלב ההשארות יחד עד אין יודע מתי.
שלב ההשארות יחד, הינו שלב מאתגר למדיי, כיוון שמתווספים אליו גורמים חיצוניים - כמו הורים של בני זוג, ילדים משותפים, עבודה מחוץ לבית, מצב כלכלי, עייפות מצטברת, שיגרה, שחיקה של השנים, ועוד.
אם בני זוג לא יאתגרו אחד את השניה, יעניינו, יצפו וידרשו את תשומת הלב ה"מגיעה" להם - מה יגרום להם להשאר איתנים מול כל הקשיים - ולומר - אני נשאר אתך כי אני אוהב אותך - למרות הכל? חייבים להיות תנאים מאתגרים בהם יעמדו בני הזוג - אחרת הכל יתנוון, יתפזר ויעלם.
מי שמקבל את בן זוגו בדיוק כפי שהוא ואינו שם כתנאי את הציפיה ממנו לגדול, לצמוח, להתקדם, להתפתח ולהצליח - קשה לומר כי הוא אוהב אותו באמת.
אנשים ישמחו לעמוד בציפיות ובתנאים שמציב מולם אדם שהם אוהבים, מערכים ומכבדים. הם מודעים לכך שכוונותיו נובעות ממקום חיובי-בונה ולכן ישמחו לעשות שינויים כדי לרצות, לספק ולגרום להנאה. בתמורה, הם יודעים כי יקבלו יחס של כבוד והערכה, מה שיגרום לחיזוק הבטחון העצמי שלהם, בעיני עצמם ובעיני הסביבה.
מתוך הצבת התנאים, אנשים צומחים.
במע' יחסים בהן שוררת אהבה ללא תנאי, קיים יסוד מובהק של וויתור - ולא במובן החיובי של המילה.
במע' כזו קיים חוסר אמונה בבן הזוג - שהוא יכול להיות יותר, לעשות יותר, להגיע להישגים רבים וגדולים יותר וכמובן שלממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.
אהבה ללא תנאי היא אהבה מחלישה ומנוונת, הגורמת לצד השני להיות מתוסכל וחסר בטחון, כיוון שאין לו בשביל מי ובשביל מה להתאמץ, אין לו למי להראות את העשייה והמאמץ אותם הוא משקיע, משום שהצד השני מקבל הכל באהבה, כמובן מאליו.
במע' כזו, אין את החלק הנפלא בו אחד מצטרף למען השני, ושניהם יחד חוברים מול כל העולם - כדי להוכיח שהוא האחד והיחיד, הטוב והמוצלח ביותר.
אין את ההתלהבות מהישג כלשהו יחד ואין את הציפיה והתקווה - מול הלא נודע.
משפט כמו: "אל תתאמץ , אני אוהבת אותך בכל מקרה. מה שיהיה, יהיה". יגרום לכיווץ הנפש במקום לגדילתה והתרחבותה.
בסופו של דבר, באופן טבעי, עם השנים, תעלם כליל ההתלהבות הראשונית ויתקיימו רק רגשות של שקט, עייפות, דעיכה, שיעמום ובלבול.
רגשות אלו יגרמו לתחושה של חוסר ציפיות שדבר מה ישתנה לכיוון כלשהו - מה שיגוביל קרוב לוודאי למריבות, חיכוחים, ויכוחים ולבסוף כמובן - לעזיבה.
ה "אהוב ללא תנאי" , בסופו של דבר יעמוד חסר אונים מול המצב, שבו רק צד אחד - הוא - מחליט על הכל בעצמו - והצד השני "נח" וסומך עליו לגמרי. מקבל את דעתו, אינו מתווכח, אינו מביע עניין כלשהו, אף לא הקטן ביותר, כדי לעצור לרגע ולחשוב: האם אני רוצה את זה, האם זה מתאים לנו , האם יהיה לנו נח, האם יהיה לי כדאי.
יגיע היום בו ה"אהוב ללא תנאי" יתחיל להרגיש כי האחריות הזו כבדה עליו מדיי ויבקש סיוע מהשותף הזוגי שלו.
אם השותף הזוגי יבין כי הוא גורם נזק יותר מאשר מביא תועלת, יחליט להשתנות ולתרום את עצמו ל"עסק" המשותף, רוב הסיכויים שמערכת היחיסם ביניהם תשתנה לטובה.
אך באם האוהב ללא תנאי לא יבין - ויאמר - לא אכפת לי, כל מה שתחליט עבורי הוא טוב - הצד השני עלול להתמוטט מכל העומס של נשיאת הנטל, העול, על כתפיו - ויחליט לפרוש - לעיתים אפילו מבלי שהצד השני יהיה מסוגל להבין בכלל למה. מדוע זה קרה לו.
שהרי הוא לא עשה כלום...
אהבה ללא תנאי. האם היא אכן קיימת? אם כן, היכן ניתן למצוא אותה? בין אהוב לאהובתו? בין בעל לאשתו? בין חבר לחברה? בין אח לאחותו? בין סב לנכדו? בין ילד לאמו?
קשה לומר כי זו אמת - אהבה ללא תנאי דורשת את ביטול האגו חלוטין והיום, אפילו באהבה שנחשבת לטהורה ולחזקה ביותר - אהבת אם לבנה אין זה קיים.
אמנם אהבה טהורה היא, אך גם שם נמצאות דרישות וציפיות - עם תנאים רבים ומגוונים:
אם תאכל יפה - תקבל קינוח. אם תתן לי לישון בלילה - אהיה הרבה יותר סבלנית כלפיך. אם תעשה פיפי בסיר - נספר לאבא והוא יביא לך הפתעה וכו'.
שכן, אם לא נצפה מילדנו להתפתח, ללמוד ולגדול - הוא עלול להשאר ברמת התודעה והמודעות של יצור פרימיטיבי ולחלוטין לא להתאים למקום ולסביבה המפותחת, המודרנית, הנוכחית.
מה קורה בין האדם לאלוהיו? או למי שרוצה - בין האדם ליקום?
אהבה זו היא היחידה שיכולה ואמורה דווקא להיות - אהבה חסרת תנאים.
אין אנו יכולים לבוא ולומר: אם תתן לי לזכות במליון דולר - אפסיק לעשן. אם תעשה אותי רזה - אפסיק לשקר. אם תגרום לכך שאתחתן - אתנהג בנימוס.
לא... זה לחלוטין אינו עובד ככה.
האהבה שבין אדם לאלוהיו/ליקום, אינה צריכה להיות תלויה בגורם כלשהו. זו צריכה להיות אהבה שלמה ואמונה "עיוורת" - בכל החלטותיו.
שום דבר אינו קבוע מראש ובאפשרותנו כמובן לשנות את התוצאות שקבלנו, ע"י עשיית הדברים בדרך שונה ואחרת. אך אסור לנו ובלתי אפשרי, לפקפק ולבוא בטענות כלפי הבורא/כלפי היקום - כיוון שאנו בעצמנו משכנו אלינו את התוצאות הנוכחיות.
אהבת האדם לאלוהיו/ליקום, היא אכן אהבה ללא שאלות, וללא תנאי - שכן, אין אנו מתעסקים פה עם בעל רגשות, אלא עם אנרגיה חזקה שנוכחת סביבנו בכל מקום, בעלת חוקיות וסדר הגיוני משלה .
לסיום: אני חייבת לציין כי בעבר "חטאתי" בעצמי בהענקת אהבה ללא תנאי. זו היתה אהבה מושלמת למישהו מושלם.
סופו של דבר - הוא כמובן דעך לחלוטין, כיוון שמעולם לא ציפיתי ממנו לגדול, להתפתח ו / או להתקדם.
תמיד טרחתי לעודד אותו , הארתי פנים גם כשהיה בלתי נסבל, הסברתי לו כי כל מה שיעשה ויחליט - מקובל עלי.
אפשר לומר שכמעט הרגתי אותו במו ידי. הוא איבד את הטעם לחיות, כיוון שחש חסר תועלת לחלוטין.
כיום הוא חי עם אשה אחרת, בעלת דרישות רבות ומגוונות. כל המחלות בהן היה חולה ושבהן טיפלתי - חלפו כמעצמן.... הוא בריא ושמח, חזר לעשות ספורט, מרגיש "הגבר של הבית"
והעיקר - תמיד בכוננות ציפיות....
|
