| בשבוע שעבר פרסם מעריב תחת הכותרת "עלילות העישון הפסיבי" את מאמר של העיתונאי גדי טאוב שהשווה את החשש מהעישון הפסיבי ל"היסטריה המוסרית שהייתה סביב חוקי היובש בארה"ב. בראייתי דומה המאמר לסרט דוקומנטרי בריטי ששודר לא מכבר באחד מערוצי הכבלים ושניסה לסתור אחת לאחת את כל הטענות בדבר הפגיעה באקולוגיה של כדור הארץ ולבטל במחי יד "מבוססת מלומדים" את הקשר שבין ההתחממות הגלובלית להפשרת הקרח בקטבים. לטענתו, הכול קונספירציה וכל שאר מדעני העולם שוגים...מדוע? "כי שום דבר (לטענתו) עדיין לא הוכח". ובאשר לעניין העישון הפאסיבי, טאוב מסתמך במאמרו בין היתר על מחקר שפורסם ב1998 על ידי ארגון הבריאות העולמי שבו "הודו כותבי המחקר כי לא מצאו קשר סיבתי משכנע בין עישון פסיבי לבין מוות הקשור לטבק" טאוב מצטט במאמרו על מומחה לסטטיסטיקה בריטי שקבע כי הסטטיסטיקה היא מדע שמאפשר לענות את המספרים עד שיודו ..או... עד שהמדענים יהיו מרוצים. אני מודה שזה נחמד אבל מה לעשות? זה פשוט לא נכון. הספר "איכות האוויר באירופה" שפורסם אף הוא על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-1998 מוכיח את הקשר הסיבתי בין עישון פסיבי לבין נזקי בריאות כשהוא מצביע על הוכחות מחקריות המקשרות בין עישון פסיבי, במבנים סגורים, לבין נזקי בריאות חמורים. הסקירה מסתמכת על מחקרים רבים שנעשו בנושא באירופה ובארה"ב ועל נתונים סטטיסטיים בבתי חולים רבים. בפרק 8.1 בספר, בודק המחקר את השפעות העישון על הסביבה ועל המעשנים הפסיביים. המחקר המקיף אכן טוען שקשה למדוד את מרכיבי הסיגריה באוויר, המכיל מרכיבים רבים נוספים שאינם קשורים בעישון באופן ישיר. לעומת זאת, במקומות סגורים, דוגמת בתים, משרדים, מסעדות, בַּרים ומכוניות סגורות – ניתן לבדוק את המרכיבים הללו בקלות. ואכן, בכל המקומות המוזכרים הללו – רמת הניקוטין היא גבוהה בצורה משמעותית בעקבות סיגריה דולקת. הסביבה סופגת את כל מרכיבי העשן והריכוז הולך וגדל ככל שמספר המעשנים באותו מתחם גדֵל. המחקר קובע כי סביבת עשן סיגריות, על פי המחקר, מגדילה את הסיכון של לא מעשנים להיפגע מהשפעות העישון. ושאנשים שמעשנים, מגדילים את הסיכון בהרבה, מכיוון שחלים עליהם גם סכנות העישון וגם סכנות העישון הפסיבי. הספר מובא באתר ארגון הבריאות העולמי. לסקירה (ואפשרות לרכישה) ניתן להיכנס לקישור הבא:http://www.who.int/bookorders/anglais/detart1.jsp?sesslan=1&codlan=1&codcol=31&codcch=91 לעומת מעריב, ציטט הגארדיין הלונדוני מחקר רפואי שנעשה בסקוטלנד שנה אחת בלבד לאחר שנכנסה לתוקפה הגבלת העישון במקומות ציבוריים. על פי אותו המחקר הרשויות בסקוטלנד מדווחות על תוצאות חיוביות ממשיות (ולהבדיל מסטטיסטיות) בדבר השפעת הפסקת העישון בבארים על מצבם של העובדים שאינם מעשנים אך שוהים בסביבתם של המעשנים. אותו המחקר מדווח על ירידה בשיעור של 89% בחשיפת עובדי הבארים לניקוטין. ועל ירידה של 20% במספר המעשנים הפאסיביים שלקו בהתקפי לב לעומת שנה קודם לכן וזאת לעומת ירידה ממוצעת של 17% שנרשמה במספר התושבים (המעשנים והלא מעשנים) שלקו בהתקפי לב שנה קודם לכן. טאוב שהעלה במאמרו "רעיון" לשקול האם הגיע הזמן שהמעשנים יגישו תביעה ייצוגית על הוצאת דיבה, היה משנה את דעתו אם היה מודע לכך שגם מספר המבקרים בבתי-החולים בסקוטלנד בשל התקף-לב ירד בצורה משמעותית מאז החלו החוקים המגבילים עישון במקומות בילוי ובמקומות ציבוריים במדינה זו. מדובר בירידה של 17% במספר האנשים שהובהלו לבתי חולים בשל התקף-לב בשנה שבה חלו ההגבלות, לעומת ירידה עקבית של 3% בלבד שנרשמה בשנים קודמות. הירידה המשמעותית ביותר, של 20% בשנה, נרשמה בסקוטלנד בקרב אנשים שאינם מעשנים, לעומת ירידה משמעותית של 14% בקרב המעשנים. מחקר, זה נערך בקרב 9 בתי חולים בסקוטלנד שהתמודדו עם 63% מכלל התקפי הלב שטופלו במדינה זו, בתקופה שמאז מרץ 2006 (מועד תחילת ההגבלות,) והוא מצביע על השפעות משמעותיות גם בקרב אוכלוסיות נוספות של מעשנים פסיביים, וזאת באמצעות בדיקת רמת הניקוטין בנוזלי הפה. רמת החשיפה לעשן מסיגריות בקרב אנשים לא מעשנים שירדה בשיעור של 39% בקרב ילדים, 49% בקרב מבוגרים ובשיעור הפנטסטי של 89% בקרב עובדי הבארים. לא פלא הוא ששר הבריאות הסקוטי, פיטר דונֶלי המצוטט במאמר זה הצביע על המחקר הזה והכריז "זוהי הוכחה שהחוקים נגד עישון משפרים את בריאות התושבים בסקוטלנד" אז לכל הגדי טאובים הנכבדים (ויש כבוד) יש לומר: תעשו לנו טובה ותשחררו אותנו מתיאורית הקונספירציה, מהדיסאינפורמציה ומכל הדיבורים על השמצות ועל תביעות דיבה.. אם אתם כל כך רוצים אז לכו לעשן בחדר סגור ושיבושם לכם, אך לכל מי שאינו מעוניין בעשן ובמחנק, נא אפשרו לנו לנשום אויר נקי . |