דרך עינייך החומות,

אני רואה ים של רגשות,

גבעות ירוקות של שאיפות,

וצללים של מועקות.

דרך כף ידך החמה,

אני מרגיש את דאגתך,

את כח העשייה,

ואת חוזק הפגיעה.

דרך החזה המתנשם קלות,

אני שומע את פעימות ליבך החזקות,

את רוגע הנשימות המתונות,

ואת האנחות הכבדות.

דרך גופך שלך

אני רואה את אדם שבך,

את הערכים והבחירות שבחרת,

ואת הפחדים והכעסים שלקחת.

ואתה, כשאתה מתבונן בי,

האם אתה רואה אותי?

אילו סודות ורגשות גיליתי,

מקופסת ליבי שלי?