לא אכביד במילים כי הרבה אין מה לספר ובטח לא לחדש. הסיטואציה דיי רגילה הוא והכלבה במיטה, זיון ונילי עם קצת אלמנטים של כוח והשפלה, אז מה?
בחדר השני ישן ילד קטן. הכלבה במתח, לילד שינה קלה עם נטיה להתעורר ולרוץ לחדר של אימו, גם הוא רוצה לינוק מהפיטמה.
הכלבה לא משוחררת העיניים שלה תקועות בדלת צופה בחשש שמא..
לפתע היא נדרכת, מנערת אותו מעליה וקופצת רצה לחדר השני, הילד התעורר ובוכה. היא מדברת אליו בקול נעים ומרגיע. זה עושה לו טוב, יש משהו בטון של הכלבה , דדקטי, אבל רך להפליא. לאחר מספר דקות חוזרת, הילד נרגע.
מתחילים מהתחלה, נגיעות ליטופים, הכלבה רטובה וחרמנית, מבקשת מתחננת מייללת היא כבר שכחה מהילד.
מזל שהוא בשליטה, שומע  רחש ואומר לה, הילד התעורר, אבל הזונה כל כל נהנתה ששכחה שיש לה משפחה,
הקטן מנסה לפתוח את דלת החדר והכלבה באחת קלטה העיפה את הבחור מעליה וקפצה לעצור את הקטסטרופה בזמן.
טוב..קצת משעמם הסיפור, הסיטואציה מוכרת גם להורים וונילים, ממש לא משהו לרוץ ולספר עליו מעל בימה נכבדה זו.
(הקורא חושב לעצמו תך כדי פיהוק, הברלוסקוני הזה ירד מהפסים, נגמר לו החומר והוא מלאה אותנו בסיפורי טיפת חלב)
אבל אצלו, אצל הבחור אין רגע דל ובכול בלאגן גלום פוטנציאל. כזכור לכם הוא הועף כטיל בליסטי ונחת לצידי המיטה, ישר על גיטרת צעצוע של הילד שהתחילה לנגן בקולי קולות ,( נראה שבנפילה הפעיל את כפתור הפליי)

דמיינו את הסיטואציה, הבחור בחדר חשוך עם גיטרה צורחת, מנסה להשתיק את המפגע ובחדר השני הוא שומע את הילד אומר "אמא מי מנגן בגיטרה שלי" והבחור שלא הצליח לסגור את המכשיר הארור, נעמד על המיטה, הגיטרה אחוזה בידיו ונותן את הופעת חייו. מי אומר שחלומות לא מתגשמים?

  סטלין אומר, לעולם אבל לעולם אל תפספס הזדמנות. תיהיה אמיץ, תעז,תחשוב מקורי ולעולם תיהיה נדיב