כשהוא מת זרקתי על קברו בוטנים מה לעשות זה מה שהוא רצה שק בוטנים שק שלם פיזרתי ולא קניתי פרחים כי הם נובלים ומסריחים אחר כך הבאתי תזמורת צוענים מהגוש המזרחי לדעתי הם היו רומנים שלא הבינו מילה רק אמרו דה דה ואני זרקתי אבנים על עורבים שרצו לנסות את הבוטנים בגן עדן שלי היה נחש אולי בגללו ביצענו את החטא הקדמון אינספור פעמים אז אלוהים זרק אותנו למדבר צחיח ושם בכינו וצעקנו חטאנו פשענו לא הבנו כלום נפרדנו אני קברתי אותו והוא קבר אותי ביקשתי למות בארץ אחרת בשפה זרה בבוקר כשנפשי התרוממה מקברי מישהו עבר מגונדר כמו חתן העיף בי מבט ואמר צ'או בלה לעזעזל אחרי הכל נשארתי יפה השטן יטרוף אותי והוא תמיד צידד בחטא הקדמון אז יאללה באלגן סוכר הכל סוכר רק חבל שאני אוהבת את הקפה שלי מר,, |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי את הסיפור הזה.
ובמיוחד יפה בעיניי המשפט:
ביקשתי למות בארץ אחרת
בשפה זרה
מירה
כן, סה לה וי....
יאללה בלגן
ושתי כוסות קפה גדווולללווותתתת
כל בוקר מחדש
נהדר!
רק חבל שאני אוהבת את הקפה שלי מר...
-
נו אז את ודאי רזה
:-)
נהדר.
ללא מילים
יופי של שירה
מיוחד - לך התודה
ושבוע נפלא
קפה מר וטעים ומאוד מאוד חזק
יום נעים
דבי
בין החיים למוות. ורק המר של הקפה
נותן סטירה מצלצלת.
יפה כאן ועכשיו! לחיים.
וכל פעם אותו הדבר, יוצא לי צחוק מתוך העצב.
מה אניעשה גרייס שקורא והחיוך משתלט על הפנים,
מלא הרפתקאות פה כמעט כל שורה הרפתקה
המון שכבות קצרות - עבות
מחשבות קופצות מפזזות זו על גבי זו,
נראה כאילו כל אחת מגיעה משביל אחר,
וכולן מצטרפות יחד לארוחת גורמה סוערת.
אין לך צל של מושג כמה השיר הזה מענג אותי...
הרבה זמן לא חשתי סערה כזאת בבטן שעשה לי
שיר סוער
אחרי שפיזרו בטנים
וקברו ונקברו
ורצו לארץ אחרת.
לשטן יש בחירות מאוד מדוייקות !!!!!!!!!!!!
אבל את - הפלאת את מחשבותייך.
מירה
לאספרסו טוב, חזק ומר, אין תחליף
המתים האלה כאלה אנוכיים. איזה בלגן הם עושים.
רותי.
יש שירים שנשארים לזמן מה ונשכחים
השירים שלך בועטים בבטן
ונשאר סימן זמן רב.
יופי!
מחיאות כפיים גרייסי.
אולי תבואי לטורקי קטן?
זה לא ההיפך ממתוק.
ההיפך ממתוק זה לא-מתוק...
(~:
נפרדנו
אני קברתי אותו
והוא קבר אותי...
גרייס, שאפו!
לזרוק אבנים על עורבים לא נראה לי, הם עלולים לנקום וסה"כ גם הם רוצים לנשנש לפעמים...
גרייס, יש שיר כזה שהולך ".. ילדה סוכר, את הולכת ואני נשאר" נזכרתי בזה:)
נ.ב. תראי , תשתי את הקפה עם מאפה ואז הכל יהיה בסדר!
קפה מר עם סוכר
זה החטא הקדמון
מקיאטו קטן ומריר, עם נגיעת חלב קטנטנה, לגמרי לא רע.
כתיבה מצויינת לך
שבת שלום
משטוטי
:)
רק חבל שאני אוהבת את
הקפה שלי מר,,
גרייסי, כל כך עצוב, כואב כשכל אחד קובל את זולתו שוב ושוב ובעיקר אירוני. תמיד מקבלים מה שלא אוהבים ולכן אני אומרת, (ולא תמיד מקיימת) שצריך לקחת לבד!
תודה יקירתי ו*
לאה
נהדר.