כותרות TheMarker >
    ';

    גאות ושפל

    מחשבות על עיצוב ואמנות, טיפוגרפיה ומעורבות חברתית ופוליטית, אהבה למזרח התיכון, מעט תוגה חורפית, וגם כמה חלומות.

    \"לא זכיתי באור מן ההפקר\" (ח.נ.ביאליק)

    ארכיון

    מחוברות

    8 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 04:54

    ''

     

    אני שמח לפרסם את הפוסט הזה שהכינותי מראש עוד לפני כ-3 חודשים, והוא ישב וחיכה במעבה לוע המחשב שלי עד שבאה השעה הכשרה לפרסומו.

     

    זהו הפונט גוטמן יד - לכאורה עוד פונט וורד נאלח מבית גוטמן, אבל רציתי קצת לדבר עליו ועל תופעה עיצובית שרק עכשיו, עם התגברות המודעות למערב ועליית הרטרו לשנות החמישים, מתחילה לחלחל לתרבות העיצוב.

     

     

     

    ''

     

    באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

     

    ''

     

    באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

    ''

    באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

     

     

     

    ''

    באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

     

     

     

    ''

     

    הלוגו העברי של קוקה קולה. מעצב - הרברט וינינגר

     

     

    מעבר לרטרו, יש דרישה לפונט עברי בסגנון "איטליק" עם אותיות מחוברות, אלא שהמלאכה קשה היא. מתוך המבחר הקיים של הפונטים בעברית, אין שום פונט כזה הידוע לי. רבים וטובים, כגון מיכל וקסלר ניסו לעבוד ולהציע פתרונות, אך העבודה כנראה קשה במיוחד. סלחו לי על המילה, אבל הרבה יותר "פשוט" ליצור פונט של אותיות עבריות בודדות מאשר פונט עברי מחובר.

     

     

    ''

     

    מתוך הפרוייקט המדהים של מיכל וקסלר

     

     

    היופי של הסגנון הזה מעניין, וכרגע יש וואקום שאפשר למלא אותו בסגנון שכזה.

     

    ''

     

    המגמה התחילה עם תקומת המדינה ואפילו אולי לפני. יחד עם האידיאליזם נולדו צרכים מסחריים גרידא, שגייסו את מיטב הגרפיקאים העבריים אשר רובם ידעו ולמדו שימוש בקליגרפיה עברית.

    עיקר תופעות אלו הופיעו במודעות כקליגרפיה ולא כפונט יצוק, שכן לא נוצרו פונטים יצוקים שכאלה. המטרה היתה לחקות את הסגנון הפרסומי העולמי דאז, בו הרבו להשתמש בפונטים מחוברים ומסולסלים.

     

    ''

    vintage ads browser

     

     

    ''

     

    vintage ads browser

     

    הפונט שדי מתקרב לכך הוא פונט בשם "גוטמן יד" של שמואל גוטמן, שיש לו פוטנציאל לכך, אבל אין לו את החיבורים הדרושים.

     

    ''

    גוטמן יד לייט

     

    בדוגמא שיצרתי בתמונה העליונה, רציתי לבדוק אם הפונט הזה "מת" לגמרי, או שיש לו משהו סגנוני שנכון גם לתקופתנו?

    לצערי מה שפוגם בפונט היו העיצוב שלו, אשר יש בו פגמים רבים (כגון קווים מקוטעים ולא חלקים ואורגניים), היעדר אחידות של משקל, בסיס וגובה, וריווח אותיות נ-ו-ר-א-י (שהייתי צריך לתקן אישית, וזה מתסכל כשמדובר ביותר ממשפט אחד). ההפצה ההמונית של הפונט שצורף לתוכנת הוורד גרמה לכך שכל חיילת עם וורד מדפיסה שלטים קיטשיים, והרבה סטודנטים שנה ראשונה לעיצוב עושים בו שימוש כמעט כלאחר יד בגלל חסר בפונטים קנויים. הפונט "נשרף" אצל מוחם של הרבה מעצבים עבריים, וכתוצאה מכך אולי, מעט עושים שימוש בפונטים דומים.

     

    את המעצב הרוצה לגשת למלאכת עיצוב האות העברית המחוברת, אפשר לדמות לארכיטקט, אשר שרידים ארכיאולוגיים נתגלו באתר הבנייה שלו - כעת הוא צריך לעצב בעקבות, בגלל, ואפילו קצת למרות הממצאים בשטח, על מנת שלא לפגום בפיסת ההסטוריה שניצבת מתחתיו, וליצור המשך אורגני ממנה. כלומר - כשמעצב גרפי מעצב פונט שכזה, עליו לכבד את האופי וההסטוריה של האות העברית המשמשים כקרקע, או כיסודות, ליצירת האות החדשה. במקרה הגרוע, התוצאה גרועה, לא קריאה ואיבדה את אופיה העברי.

     

    ''

    מתוך המאמר של עדי שטרן "Aleph=X, or contemporary Hebrew bad type"

     

     

     

    ''

    בתמונה - לוח סטנדרטי של האלף בית הקורסיבי לדרדקי כיתה א'.

     

    חוץ מהשימוש הברור בסוג הכתב הקורסיבי (כתב היד ולא "כתב דפוס") ישנן שאלות שצריך לענות עליהן - למשל - איפה ליצור את ההמשך לאות כך שהקריאות לא נפגמת?

     

    בדוגמא הבאה מתוך תהליך עבודה שלי,

    אשר בה לקחתי פונט לועזי והפכתי אותו (אינברט) על מנת ליצור כיוון קריאה עברי (ימין לשמאל), אפשר לראות שאי אפשר ליצור חיבור לאות 'ריש' מהחלק התחתון שלה, כי כך הופכת האות 'ריש' ל'כף'. האם זה אפשרי ליצור חיבור שמאלה מן האות 'ריש' בכלל, נוכך האופי של הפונט הנוכחי בו החיבור בין אות לאות שווה בעוביו לאות עצמה, ואופי זה יוצר את אפקט הזרימה? אולי יש אותיות בכתב הזה שלא יכולות להתחבר לשום אות אחרת?

     

     

    ''

    פונט שעשיתי לו היפוך.

     

     

    אני רוצה להאמין שהפתרון הוא אפשרי - ליצור פונט עברי מחובר - אבל התוצאה לא תהיה העתק מושלם, אלא משהו יחיד בפני עצמו. הרי יש לכתב העברי מסורת עשירה של כתב קורסיבי שנוצר באופן טבעי, אשר כולל גם אותיות שהתחברו במהלך הכתיב עצמו.

     

    ''

     

    האות "קורסיבה" שנוצרה בהשראת פונט לועזי הנושא את אותו השם. (אפשר למצוא פונט דומה בשם "קורסיב" בפונטביט) - סריקה מתוך קטלוג "כתב עברי אמנותי" - ל.פ. טובי, רוטשילד ליפמן.

     

     

    ''

    התרגום של יוניל המופלא ללוגו הלועזי של הפצ'ה קוצ'ה

     

     

    דוגמא טובה לניצנים חדשים אפשר למצוא בעבודות של סטודנטים מהמכון הטכנולוגי חולון H.I.T אשר עיצבו מקבילות עבריות ללוגואים לועזיים בקורס של עודד עזר: (חושו ומהרו לפוסט המצויין הזה של סמליל, אורן פייט)

     

    ''

     

    אורלי דקל

     

    ''

     

    תמר רוט

     

    ''

    סתיו אקסנפלד

     

    מן העבודות המשובחות הללו ניתן ללמוד שיש אותיות ( י' ו' ר' ה' ) שקשה מאוד לחברן מבלי לפגום בצורת האות - אפילו באותיות הלועזיות, אבל אפשר ליצור מראית עין של חיבור על ידי משיכות קלות היוצאות מן האות (לדוגמא האותיות 'יוד' ו-' וו' בלוגו העברי של יונילבר).

     

    לסיכום אומר שהקרקע מוכנה וטובה ליצור מהפכה טיפוגרפית עברית קטנה שכזו.

    שיהיה לכולנו -

     

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/12/10 13:22:

      כחובבת טיפוגרפיה ומעצבת בתחילת דרכה
      שמחתי לקרוא את הפוסט ומחכה כבר לבא אחריו.
      תודה.

        30/10/10 18:24:
      נפלא ועמוק
        30/10/10 18:24:
      נפלא ועמוק
        30/10/10 18:24:
      נפלא ועמוק
        4/10/10 13:02:
      יופי של סקירה!
      אהבתי את דוגמאות עיברות הפונטים. ב-HIT עשינו תרגילים של עיברות, זו חוויה מעצימה מבחינה גרפית.
        4/10/10 10:19:
      מרתק ומעורר מחשבה
        2/10/10 20:50:
      נפלא. מושקע. מעורר מחשבה ועושה חשק לפתור את הבעיה. כוכב אחד בלבד, כי אי אפשר יותר...
        2/10/10 05:25:
      פוסט נפלא!
      תודה