אספתי את שיערי בידי האחת, אחזתי בו מעל ראשי ובידי השניה ליטפתי את עורפי החמים.

משב רוח קליל הרטיט את קצוות פלומתי והעביר בי צמרמורת לאורך כל גבי.

השמש עמדה במרכז השמיים ושלחה קרניים דקיקות על פני המים, ואלו נצצו בנקודות קטנות ומרקדות על פני האגם השקט מולי.

אספתי חלוק אבן קטנטן והשלכתי אותו לתוך המים.

דגיגון קטן בסגול כסוף נבהל מעט ושחה מיד הצידה כשהוא כמעט נתקל בדגיג כתום ששחה לידו. 

צחקתי.

התרחקתי מהאגם וחזרתי לתוך העמק. הוא נפרש מולי. רחב ידיים ויפיפה.

צמחיה ירוקה כיסתה את האדמה הלחה ובצידו המרוחק היה מקבץ של עצים צפופים.

קבוצה קטנה של כמה איילים יצאה לפתע מן העצים, וכשהבחינו בי, רצו חזרה אל מעטה החורש.

העמק היה מוקף הרים גבוהים. פסגותיהם משוננים וחשופים, לנצח מעט מוצלים וצווחות הנשרים מלוות את צלליהם.

נשכבתי על גבי. חשתי בלחות חמימה נספגת בחולצתי מן העשב תחתיי.

השמים בהקו מעליי בתכול עם גוון תורכיז.

שתי ציפורים קטנות שיחקו להן לרגע משחק חיזור מצוייץ מעל ראשי ונעלמו להן.

עצמתי את עיניי, מודעת לריח העשב. לזמזומם הבלתי פוסק של החרקים הקטנטנים העמלים סביבי.

לקולות שהטבע נשא. ממלאים את חושיי. מספקים את תאוותי.  

לרגע האדמה הרעידה תחתיי. פקחתי את עיניי והתיישבתי.

ראיתי אותם. הם היו שלושה. האמצעי גבוה משני האחרים.

הם לבשו סרבלים לבנים שכיסו את כל גופם, ראשם מכוסה בקסדה שקופה וצינור עבה מוביל מצידה האחורי של הקסדה אל גב הסרבל.

התקדמתי לכיוונם.

יכולתי לראות שהאמצעי היה גבר ולצידו שתי נשים.

הם נעצרו כשני מטרים לפניי. הסרבלים השמיעו גרגור חרישי, כאילו מנוע קטן רוחש לו בפנים.

"מה אנחנו רואים פה, סופיה?" שאל הגבר.

"נראה שלא חזינו זאת, המפקד" ענתה אחת מן הנשים.

הדמות הנשית השניה הוציאה מכשיר קטן מכיס הסרבל והקישה על מספר לחצנים.

"כנראה שהנתונים שהכנסנו לא היו מדוייקים, המפקד. אין ספק שטעינו" היא הוסיפה.

"לא יאמן" אמר הגבר, "אבל הפרמטרים היו מדויקים. ההדמיות..."

"אנחנו מצטערות המפקד" אמרה הראשונה.

"כל הדרך שעשינו עד לפה" אמר המפקד, " אתן בטוחות שזה לא המקום? איך זה יתכן?"

"בטוחות המפקד. נפלה פה טעות" ענתה זו שכונתה סופיה.

"טוב, אנחנו זזים בנות. אין לנו מה לחפש פה. הכוכב הזה מת".

"מת לגמרי המפקד" אמרה סופיה. ואחרי כן שלחה מבט נוסף סביבה.

הייתי בטוחה שהיא נעצה בי מבט באותו הרגע, אבל יכול להיות שהיה זה אך דמיוני.