נתקלתי לאחרונה בתגובות קינטור וקנאה הגובלות באלימות מילולית כנגד אנשי רוח תמימים וישרים... זה הזכיר לי את הפיסקה הראשונה בספר המעשי "אורדורה". הציטוט מפרק 20, הפרק נקרא: שיטות, דיאטה וגמילה
תהנו במיוחד מהסוף...:-)) אני חבר בפורום באינטרנט שעוסק במניות, רוב חברי הפורום הם סוחרי מניות וחובבים המעוניינים להשקיע נכון בבורסה. כול מידע בלעדי או ניתוח נבון של מצב המניות, עשוי להכניס ממון רב לקוראי הפורום. לא מזמן התפרסמה כתבה בעיתון על שיטה מתוחכמת שבוצעה בבורסה והכניסה מיליוני שקלים למבצעה. פרטי השיטה נשמרו בסוד מהקוראים מחששו המובן של בעל השיטה ממתחרים. לאחר מחשבה חשבתי שגליתי את השיטה ורמזתי בפורום שהצלחתי לפצח את השיטה. כולם רצו לדעת את פרטי השיטה. לי אישית היא לא עוזרת כי אין לי כרגע הון עצמי וידוע שכסף עושה כסף… רשמתי להם: "מי שירכוש את ספרי, יקבל ממני את פרטי השיטה ויעשה לביתו. אם יתברר בעתיד שאני טועה ומטעה, אחזיר לרוכשים את מחיר הספר. אתם הרי מהמרים מלידה… קחו הימור…" לא להאמין! שקט השתרר בפורום ואף אחד לא היה מעוניין בהמשך הדיאלוג עמי וכמובן לא היה מעוניין להזמין את הספר. לי העניין לא מובן. סירוב אני מוכן לקבל אבל עם התעלמות לא הגיונית, קשה לי עדיין. למחרת קבלתי לתא הפרטי שלי מספר הודעות כמו: "אתה חושב שאנחנו פראיירים?" או "קשקשן." למה אין לבם של האנשים רחב יותר? למרות שהשיחות בפורום הן אנונימיות ווירטואליות, זה מרגיז ומרפה את הידיים. ישנו סיפור על מנהל בנק שלקוח ניגש אליו והחל לקלל אותו תוך כדי צעקות רמות. המנהל, שישב, הביט בלקוח וחייך, דבר שהרגיז עוד יותר את הלקוח שהגביר את קולו ואת תנועות ידיו שהתנופפו באוויר. המנהל, כאילו כול העסק אינו נוגע לו, המשיך בעבודתו. לאחר מספר דקות הסתובב הלקוח ויצא בזעם מהבנק. עובדי הבנק ניגשו למנהלם ושאלו אותו: "מדוע לא הגבת?" חייך המנהל ואמר: "קודם כול אני לא מכיר את הלקוח הזה. שנית, כשבאים למסור לכם חבילה ואתם מסרבים לקבלה, למי היא חוזרת? לשולח כמובן! זו הסיבה שסירבתי לקבל את החבילה…" אמר והמשיך בעיסוקיו.
|