כותרות TheMarker >
    ';
    0

    תמר

    133 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 20:31

    תמר - סיפור קצר מאת אחאב בקר

      

     

    "אריק יש לי משהו חשוב להגיד לך"

    "תראי איזה יופי פה, תסתכלי על  הכוכבים מעלינו,  תמר? מה כל כך חשוב?".

    ביטא את שמה במלרע, כך אהב לקרוא לה.

    חצות ליל קיץ תל אביבי מצא את אריק  ותמר חבוקים בשפת הים תחת סוכת המציל. שכבו על שמיכה עבה, מקשיבים לרחש הגלים.  תמר התיישבה מעליו, ליטפה את פניו, רכנה ונישקה את מצחו.

    "אריק, אני בהריון". לחשה.

    "מה? איך זה קרה? את בטוחה?".

    "זה קרה, אתה יודע איך. בשבוע שעבר הרגשתי לא טוב. אז הלכתי לבדיקה בקופת חולים והיום הגיעה התשובה".

    "זוכרת איך נפגשנו?"

    "זוכרת" .

    "לא הצלחתי להוריד ממך את העיניים. איך הצלחת להצחיק את כולם עם החיקויים הדביליים של ראש הממשלה".

    "מתוק שלי, אני רצינית, לא צוחקת. השתחררתי כבר לפני שנתיים מהצבא. אני גרה בדירה שכורה בתל אביב עם שותפות. אני בהריון ואני אוהבת אותך. שתוק כבר, כמה אתה מדבר".  סתמה את פיו בנשיקה רכה וארוכה.

    "בטוחה? את לא מסתלבטת עלי?" חיבק אותה.

    "אני כבר בחודש הרביעי, ואני בטוחה".

    "וואי וואי...וואי! חתיכת פצצה הבאת,  מתי זה קרה לנו ? אנחנו הרי משתדלים להיזהר".

     

    "תביא סיגריה" שכבה על גבה והדליקה. יונקת את העשן ונושפת סילון דק ישר למעלה, אל השמיים זרועי הכוכבים.

    "גם חתיכה וגם רזה וגם בהריון" ליטף את שערה השחור

    "אני חושבת שבסיני, בנואיבה. זוכר מה עשית לי במים"?

    "ומה שאת עשית לי" חייך.

    "תקשיב אריק, אתה מכיר כבר את המשפחה שלי, דתיים. ההורים שלי לא יסכימו להפלה. האח הגדול שלי מלאכי, שגר בדרום. אולי הוא היה יכול לעזור. אבל בכל מקרה הוא לא יעשה כלום בניגוד לדעת אבא שלי.".

    "וההורים שלי לא מוכנים בכלל לשמוע. לא  עלייך ולא על המשפחה שלך. יש להם תכניות אחרות בשבילי. זוכרת מה אימא שלי עשתה כשהזמנתי אותך אלינו?".

    "אוף , זה היה משפיל".

    "תמר, הם לא ירשו לי להתחתן איתך. מבחינתם אני אמשיך לעבוד בנגרייה המשפחתית, ואצא ללימודים. חתונה ? רק מתי ועם מי שהם יחליטו. לא רק אצלך יש פרימיטיביים".

    "אריק , אנחנו צריכים לדבר עם ההורים שלי. זה לא הולך להיות קל".

    "כן, אבא שלך יתפוצץ עלינו".

    "לאחיות הגדולות שלי הוא לא הרשה ללכת לצבא. רק אני מרדתי והתעקשתי להתגייס, לעשות צבא ולעזוב את הבית לגור בתל אביב. מה נעשה?".

    "לא יודע, דיברת איתו?"

    "עוד לא".

    "תמר, אני חולה עלייך ואני אוהב שאת שרה גם כשאת עסוקה בדבר אחר, ואני מת על הישבן המקסים שלך".

    "תזהר ממני לפני שאעשה בך מעשה מגונה".

    "מבטיחה?" אימץ אליו בחזקה את גופה הצעיר והגמיש.

     

     

    ==

     

     

    ביום שישי בצהריים ירדה מהאוטובוס בתחנה הישנה בפתח המושב. חצתה את השער והתבוננה בשלט הדהוי.

     "שדמות יוסף – מושב  דתי.  אין כניסה למכוניות בשבת" .

    התקדמה בכביש החוצה את המושב הקטן בו גדלה. תרמילה הקטן תלוי על כתפה.

    ליד עץ הפלפלון מול הצרכנייה נעצרה לסיגריה אחרונה לפני הכניסה לבית ההורים.  אנשים פשוטים וחרוצים, ויראי שמיים. בבית הקטן והפשוט, גידלו בן בכור ושש בנות. האבא של תמר, הגיע  לכאן לאחר קום המדינה. אימה, ילידת ירושלים שודכה לו ויחד השתכנו במושב הקטן הנידח דאז.  כאן בנו, חלמו ואהבו.

    "תמר תמר איפה את? יפה שנזכרת בנו. באת לשבת?".

    "באתי. לקחתי חופש לכמה ימים".

    "תמר באה, תמר  באה"  כרכרו סביבה אחניותיה הקטנות.

    "הנה העיזה פזיזה שלנו, כמה טוב שבאת" חיבקו אותה הוריה.

     

    ==

     

    במוצאי שבת הופיע אריק במושב. נוהג לבדו בטנדר הכחול של הנגרייה. התקדם לאט לאורך הכביש המשובש. ליד שביל הכניסה לבית הוריה של תמר נעצר.

    "אריק בא, אריק בא". דהרו האחיות הצעירות להפיץ את הבשורה.

    "בואו תיכנסו מהר הביתה" היסתה אותם אימה של תמר.

    שלוש מדרגות הובילו אל מרפסת רחבה, בחזית הבית הקטן. שמעון אביה של תמר,  עמד במרכזה.

     

    "שלום לך אריק" סינן.

    "שלום , לך אדוני". עלה על המרפסת והושיט ידו ללחיצה שלא נענתה. החזיר אותה במבוכה.

    שתיקה ארוכה נפלה ביניהם. מצד אחד, האב שמעון. על פניו חרוצות הקמטים, זקן לבן וגזוז. מקריח נמוך וצנום.

    אריק הגבוה והחסון, תלתליו גולשים על כתפיו, ממולו.

    "שב" החווה שמעון על הכיסא היחיד שעמד בפינת המרפסת.

    "מלכה, תכיני כוס תה לאורח". הרים קולו.

    אריק התיישב על הכיסא ובחן את שמעון אביה של תמר בעיניו הגדולות החומות.

    שמעון נשאר לעמוד. ידיו אוחזות במעקה הברזל המקיף את המרפסת. עיניו השחורות בוהות בשמי הקיץ.

    אמא של תמר, מלכה הגישה את התה יחד עם עוגיות תמרים והתחמקה חזרה לתוך הבית. סוגרת חרש את הדלת.

    השתיקה התארכה והתארכה.

    אריק כבר סיים את כוס התה ואת כל העוגיות. ושמעון עודו שותק ומתבונן בשמיים.

     

    "שמעון, אתה מבין בכוכבים?" ניסה אריק לשבור השתיקה.

    שמעון כחכח בגרונו,  הפנה מבטו לאריק המתפתל על כסאו.

    "אתה אוהב את תמר"?

    "גם הוא קורא לה תמר במלרע" חשב אריק לעצמו.

    "אוהב מאד".

    "הילד שהיא נושאת שלך"?

    "שלי".

    "ילדה שמחה שרה ומסלסלת בקולה, צוהלת. שובבה, מורדת ופזיזה. פזיזה מידי. ומי שפזיז צריך לשאת בתוצאות מעשיו".

    אריק הפסיק לנוע והתכווץ על הכיסא. ככל שהשתיקה התארכה כך ניגרו אגלי הזיעה על מצחו מטה אל פניו ואל חולצתו.

    "חם" הפטיר אריק .

    "אתה מתחתן איתה".  פסק שמעון.

    "אדון שמעון אני מאד מכבד אותך אבל זה לא מצב פשוט. תבין אני לא יכול להתחתן איתה. אנחנו צעירים מדי וההורים שלי לא מסכימים. אם אני מתחתן עם תמר, המשפחה שלי תנדה  ותנשל אותי מכל מה שיש לי. בלי המשפחה שלי, אין לי יכולת לפרנס אותה לבדי ולהקים לה בית אתה מבין?".

     

    "הבנתי אותך".  שמעון התעטף בשתיקה והפנה מבטו לשמיים כמחפש תשובה.

    כתמי הזיעה התפשטו על חולצתו של אריק ככל שארכה השתיקה.

     

    "תתחתן איתה ותיתן לילד את שמך. תמר חוזרת לגור אצלנו. אחרי שייוולד הרך, תוכל להתגרש ממנה ולעשות כטוב בעיניך".

    "אבל...."

    "בלי אבל. החתונה בעוד שבועיים פה אצלנו בבית".

    "אני לא יודע אם ההורים שלי יבואו".

    "אז שיהיה במזל. תמר בואי החוצה. יש פה מישהו שרוצה להגיד לך משהו". הרים שמעון קולו.

    תמר יצאה למרפסת ושמעון נכנס לבית.

    "חצופות! תתרחקו מהחלון תנו קצת פרטיות לזוג הצעיר." גער שמעון באשתו ובבנות הצעירות שצותתו לכל מילה שנאמרה  בחוץ.

     

     

    ==

     

    בחתונה השתתפו כל תושבי המושב הקטן נשים גברים וטף. מי בהכנת האוכל והכיבוד, מי בסחיבת הכיסאות והשולחנות ומי בריקוד ושירה.

    קרובי משפחתה של תמר הגיעו  מכל רחבי הארץ כדי לשמוח.  גם מלאכי, האח הבכור הגיע עם משפחתו מהנגב. ליד הבית הוקם אוהל גדול שבו לנו יחד עם אחיותיה הגדולות ומשפחותיהן.

    הוריו של אריק הגיעו בטנדר יחד עם אחיו הקטן ועם אחותו הגדולה. ישבו בשולחן בצד וכמעט שלא החליפו מילה עם האורחים הרבים.

    אחרי החופה ישבו לאכול את מיטב תבשילי נשות המושב הקטן. תמר בשמלה הכלולות קמה לרקוד וסחפה אחריה את האורחים. בהתחלה הקפידו הנשים לרקוד בנפרד מהגברים . היין זרם לכוסות וללבבות והשמחה סחפה וערבבה את החוגגים עד שעה מאוחרת.  בסוף הערב נפרד אריק מתמר ושב לביתו עם משפחתו.

     

    עידן התינוק הקטן, נולד באביב. הגבעות סביב המושב בערו באודם הפרחים ובצהוב החרציות. אריק החל להגיע לביקורים לעיתים קרובות יותר.

    "אריק בא , אריק בא". צהלו האחיות הקטנות למראה הטנדר הכחול.

    אריק שנהנה מהאירוח הלבבי אהב להשתעשע עם עידן התינוק ולהצחיק את תמר שהייתה מאושרת בכל פעם שבא. בראש השנה השאירו את עידן בהשגחת ההורים ונסעו עם חברים ללון על שפת הכינרת .

    "תמר נשמה, תצאי רגע מהמים, בואי לנוח רגע" צחק אריק.

    "שכחת עם מי אתה מתעסק? עד שיצאתי לחופש אתה מרגיע אותי?"

    "מי רוצה להרגיע אותך? בואי עכשיו לאוהל".

    "ככה אני אוהבת אותך" צהלה ומשכה אותו אחריה.

    בערב סביב המדורה שרה תמר ומשכה אחריה את יושבי החוף שהצטרפו וישבו סביבה במעגל גדול.

    כשחזרו למושב עצר אריק את הטנדר לפני הכניסה.

    "תמר, היה נהדר. אנחנו צריכים לעשות את זה עוד פעם"

    "כן" הצטנפה לתוך עצמה.

    "עד עכשיו לא העליתי את זה אבל את זוכרת שלפני החתונה הבטחתי להורים שנתגרש?".

    "זוכרת".

    "זהו , שהם לוחצים עלי".

    "ומה יהיה עלינו? "

    "את ועידן חשובים לי, אבל אני לא יכול להיפרד מההורים ומהעבודה".

    "ככה"?

    שתק והסיע את הטנדר באיטיות עד לבית הוריה.

    ירדה מהטנדר תרמילה על כתפה והחלה להתרחק.

    "תמר" קרא .

    "מה"? הסתובבה אליו בעיניים בורקות.

    "אני מצטער".

    הסתובבה ונבלעה בהמולת הבית, אל עידן הקטן שלה.

     

     

    ===

     

    בחג הסוכות הגיע מלאכי , אחיה הבכור שגר הרחק בנגב. הגיע בפורד אסקורט לבנה עם אשתו וילדיו וגם עם טלה קטן בתא המטען.  את הטלה יגדלו ויפטמו בחצר שמאחור. בפסח ישחטו ויאכלו אותו, למרות מחאות האחיות הקטנות.

    בחול המועד,  המה הבית הקטן ילדים ואושפיזין. תמר מצאה עצמה יושבת בסוכה בערבים עד מאוחר.

    "אני בכלל לא שומע אותך שרה, מה קרה לך?"  סנט בה מלאכי, אחיה הבכור החייכן.

    "אין לי חשק, עזוב אותי".

    "האריק הזה? הגיע הזמן להעמיד אותו במקום. מה זה צריך להיות? האבא של הילד שלך מסתובב כמו סטודנט חופשי. את, והאימא שלך והאחיות שלך עושות לו כבוד שלא מגיע לו".


    "זה לא רק האריק הזה. עליו אני עוד יכולה להתגבר. נכון שאני מתגעגעת אליו בטירוף. נכון שבכל פעם שהוא הולך ממני, אני בוכה ונקרעת מבפנים. אבל זה לא רק זה".

    "אז למה את לא שרה יותר?"

    "רק לפני שנה, חגגתי בתל אביב את פסגת החיים. גרתי מחוץ לבית, עבדתי והייתי עצמאית. עשיתי חיים משוגעים. נו, תראה איפה אני היום ? תקועה בחור הזה. מטפסת על הקירות. אין לי כסף משלי אפילו  לסיגריות. נמאס לי לחיות בבית קטן  של דוסים עם עוד שבע נפשות. דוקא אתה יכול להבין. הרי עזבת עם אשתך בדיוק בגלל זה. אני נובלת פה".

     

    "זה הכל? נו באמת. זה לא סיפור גדול. את יכולה להתחיל לשיר." צחק מלאכי.

    "באמת ? מה אני יכולה כבר לעשות?".

    "את רוצה לגור בבית משלך?". שאל מלאכי.

    "כן". 

    "עם עבודה וכסף משלך?"

    "נו ברור".

    "את רוצה שאריק יגור בו איתך?".

    "כן, מאד".

    "אז זאת התכנית. תעשי ותשמעי".

     

    ==

     

    שמש המדבר החורפית, התנשאה באמצע השמיים גבוה מעל העיר הדרומית הקטנה.

    מלאכי עצר את הפורד הלבנה ליד בניין המתפרה באזור התעשייה הקטן שבעיירה.

    שמע את קול אחותו מסתלסל במקהלת התופרות המזמרות,  וחייך.

    כשנכנס לאולם התפירה קידמה את פניו שושי, מנהלת העבודה.

    "איפה החבאת את אחותך עד עכשיו?. חודש וחצי במתפרה וכבר שיגעה את כולם פה. אפילו ששון המנהל התחיל לחייך מידי פעם."

    "תמר מה שלומך?" מצא את אחותו ישובה על המכונה בקצה האולם.

    "הרוב טוב והרוב קובע". ענתה בחיוך.

    "השגתי לך מקרר משומש לדירה. עמידר תיקנו  כבר את התריסים ?".

    "כן, הכל טוב.  בכלל טוב לי פה. מה אתה עושה פה באמצע היום? קרה משהו לעידן?"

    "לא, הילד במעון, הכל בסדר".

    "אז?"

    "אריק התקשר".

    "מה ? כבר ? הוא היה פה לביקור בשישבת. כבר פעם שלישית מאז שעברנו לפה".

    "אני יודע, איך היה?".

    "היה נהדר, עד שהוא שלף את הניירות של הגירושים".

    "וחתמת?"

    "אמרתי לו שאני מסכימה לחתום אם הוא בא איתי להרקדה במתנ"ס".

    "מה?".

     

    מנהלת העבודה שושי, התערבה.

    "הפסדת את כל הקטע, היית צריך לראות, ממש, סרט טורקי".

    "נו...אתן משאירות אותי במתח" חייך מלאכי.

    "אריק ותמר נכנסו והתיישבו על הספסל ליד הבמה. אל תשאל איזה צחוק הלך שם".

    "אני לא שואל".

    "כל הגברים שהיו שם. הנשואים והפנויים, הגבוהים והנמוכים, היפים והמכוערים כולם אחד אחרי השני באו להתחבק ולהתנשק עם תמר. מצווה לא?". צחקה שושי.

     

    "אריק, לא ידע איפה לשים את עצמו. אפילו שהוא שונא ריקודי עם, ברגע הראשון שיכל, לקח  אותי למעגל ונשאר צמוד צמוד אלי עד לסוף ההרקדה." המשיכה תמר.

     

    "מאוחר בלילה, לפני שעלה על הטנדר שאלתי אותו אם לא שכח משהו" .

    "לא , לא שכחתי, אני לא רוצה שתחתמי על המסמכים האלו".

    ככה ענה האריק הזה, ונסע צפונה. חזרה לנגרייה ולהורים שלו. אז תגיד לי מלאכי? בשביל מה בדיוק הוא התקשר אליך?".

     

    "אה, הוא התקשר לשאול אם בנגרייה שממול עדיין מחפשים נגר עם נסיון"

     

    "מלאכי"!  קפצה על אחיה בחיבוקים ובנשיקות.

    "אריק בא, אריק בא" צעקה בקול שמילא את אולם  התפירה.

    מלאכי נכנס לפורד הלבנה, שעשתה סיבוב איטי והתרחקה.

    עוד הספיק לשמוע את קולה של תמר פוצח בשיר וכל התופרות מצטרפות אחריה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (133)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/9/12 20:58:
      סיפור רומנטי יפהפה הקסמת אותי אחאב.*
        2/9/12 18:01:
      מוכשר.
        24/12/11 17:58:
      עדיין משקיעים הרבה יצירתיות כדי לתפוס בחור? נהנתי מהפתרונות.
        26/12/10 14:04:
      איזה יופי של סיפור. עושה טוב על הלב. ואתה כותב מצויין
        23/11/10 16:23:
      נחמד
        18/11/10 17:07:
      בא לי טוב
      תודה
        18/11/10 00:13:
      איך שנהניתי לקרוא.
      תודה לך :)
        16/11/10 23:01:
      כותב מקסים.
        12/11/10 19:41:
      מרגש....
      תודה!
      שבת שלום
      אני
        8/11/10 21:47:
      מקסים.
        8/11/10 10:34:
      אפשר להסתדר, תאמינו אפשר.
      אולי לא תמיד האהבה מנצחת,
      אבל הדת בדרך כלל מפסידה.
      להאמין, זה מה שאני אומר.
        6/11/10 08:55:
      סיפור מרגש אהבתי!!!!!
        1/11/10 07:51:
      סיפור אהבה יפה...עם ניחוח של פעם....וסוף טוב!
      מה עוד אפשר לבקש?.....
      אהבתי את כתיבתך הקולחת.
        28/10/10 08:27:
      כל כך אמיתי !
        24/10/10 22:04:
      סיפור מהחיים . כתיבה יפה
      תודה
        23/10/10 23:55:
      YYY!
        20/10/10 22:44:
      סיפור אהבה של פעם !

      מרגש אפשר להתענג על האוירה של אז .................

      מהנה , אשוב עם כוכב זוהי
        20/10/10 22:44:
      סיפור אהבה של פעם !

      מרגש אפשר להתענג על האוירה של אז .................

      מהנה , אשוב עם כוכב זוהי
        17/10/10 10:42:
      סיפור אהבה מקסים ומרגש. תענוג לקרא אותך.
        16/10/10 12:33:
      סיפור של חיים..
      אהבתי
        16/10/10 12:19:
      פשוט נפלא. ומרגש.
        15/10/10 16:01:
      כל כך נכון וכל כך מרגש ולא משנה בניכמה ניהיה
      ההאהבבה היא המנוע הכי ....
        14/10/10 15:08:
      סוף מעשה במחשבה תחילה. מזל שחושבים האובייקטיבים. לפעמים בתוך האהבה או האינטראקציה קשה לראות איך מתירים את הקשרים. יפה.
        11/10/10 19:44:
      עלילה מענינת
        11/10/10 19:08:
      איך זה, שלמרות גילנו המופלג, אנחנו עדיין מתרגשים מסיפורי אהבה עם סיומים טובים??
      כנראה, שעוד לא איבדנו את התקוה
      הידיעה שמבוסס על סיפור אמיתי, רק מעצימה את ההרגשה
        11/10/10 12:21:
      *
        11/10/10 06:11:
      ****
        8/10/10 09:35:
      אני מאלה ששונאים לקרוא פוסטים ארוכים, אין לי סבלנות. אבל בכל פעם שאני רואה פוסט חדש שלך עם סיפור אני ממש לא מוותרת ואף פעם לא מתאכזבת. איזה יופי של סיפור, כרגיל.
        5/10/10 16:47:

      סוף טוב הכל טוב

      אחאב חברי היקר גרמת לי לכסוס ציפורניים

      ולכעוס בליבי על אריק. עד הסוף המפתיע

      תודה (-: ו- * כוכב אהבה ממני

      ערב ניפלא

      חיה

      ''

        5/10/10 10:54:
      ספור קצר, פשוט נחמד וקולח...ללא סבוכים מיותרים
      אם מתאים למושבה הזו או לא ממש לא רלבנטי...קניתי אותו איך שהוא וקראתי להנאתי בכייף...בגמיעה אחת
      :-)
        5/10/10 10:39:
      סיפור מרתק וסוחף בקצבו. כתיבה משובחת.
        5/10/10 10:30:

      אחאב

      יופי של סיפור

      עם סוף טוב

      שמחתי בשביל תמר עידן ואריק

      שיהפכו למשפחה

      בדיוק כמו שצריך!

      יום נפלא

      מהדס.*

        5/10/10 09:26:

      בגדול הרעיון לסיפור מבטיח נצורות.
      וברשותך כמה הערות, ולא חלילה על מנת לחרב.
      ראשית הסיפור נראה יותר כרפורטאז'ה ולא כסיפור קצר

       ומדוע?
      חסר קצת כפי שאנו קוראים הבשר לנפשות הפועלות.
      שנית, העולם החרדי מסורתי ובייחוד הכפרי על פי הציון שמדובר בשדמות יוסף אננו עד כדי כך פלורליסטי בכל הנוגע להריון מחוץ לנישואים וההסדר שבא בעיקבותיו, לענ"ד זה מתאים יותר להסדרים הנעשים בקרב שבטים בדואים מסויימים בדרום.
      ואם טעיתי אשמח לתיקון.
      בהערכה

      סוקראטס

        5/10/10 07:05:
      יופי של סיפור!
      קראתי את תגובות החברים
      לגבי תגובתו של חברנו טימפי, אין לי מחלוקת על דבריו
      אבל כשקראתי את הספור היפהפה והאנושי הזה, ממש לא עיניינו אותי כל כללי הכתיבה שאינני מבינה בהם, הספור ריתק סחף אותי רציתי כבר לראות מה יקרה , כעסתי על אריק, כאבתי את חייה של תמר, ובסך הכל- זו היתה הנאה גדולה לקרוא . שמחתי שהסוף היה כפ י שהיה,אחרת הייתי הולכת לישון עצובה.
      תודה לך אחאב יקר
        4/10/10 23:44:
      כתוב לגמרי לא רע. הסוף צפוי מדי, בלי הדרמה שנראה לי שמתבקשת כתוצאה מהמצב הנפיץ. חסר פירוט הצד המשפחתי שלו ואין כל הסבר לוויתור שלו על אפשרויות הפרנסה בתמיכת המשפחה.כללית, הכל מסתדר יותר מדי בקלות. חסרה העזה.
      לגבי השפה: בהרבה מאד מקומות נכתיבה מקוטעת, כשאין הגיון בחלוקת הטקסט למשפטים. ("מחלה" מוכרת אצל כותבים רבים)
      לדוגמא: בשבוע שעבר הרגשתי לא טוב, הלכתי לבדיקה בקופ"ח והיום... פסיק במקום נקודה.
      השתחררתי כבר לפני שנתיים, אני גרה בדירה עם שותפות, אני בהריון ואני ... פסיקים במקום נקודות שתורמים לזרימה של הטקסט ומקלים על הקריאה.
      ככה, מקוטע, זה בשמיעה הפנימית שלך בזמן הכתיבה? נראה לי שאתה צריך לעבוד על זה. שים לב איך משפטים בספרים שאתה קורא מתחברים וזורמים.
        4/10/10 19:57:
      חזרתי לככב אותך, אהבתי את הסיפור שכתבת.
        4/10/10 14:07:

      אכן, סיפורו של עידן... על כל המשתמע...

       

      ואני אוהבת סיפורים כאלה... עם סופים טובים! :))

        4/10/10 13:39:
      סיפור ממש חביב. אומנם כתוב כמו מברק, סוג של ריפורטאז'ה קרה ומכנית ואפילו מתריס במקצת ותלוש מן המציאות (הוותרנות של אריק וחוסר היוזמה, חוסר האמוציות לאורך הסיפור, אישה שרה בבית דתי??? ועוד כל מיני תהיות), אבל, אני משערת שבמציאות שלנו הכל יכול לקרות...
      תודה *
      ג'אן
        4/10/10 11:54:
      ריתקת אותי למסך
      בקלות אפשר להתאהב בדמותה של תמר שהולכת עם אמיתות חייה עד הסוף
      מרגש עם סוף מתבקש
      **
      אשוב עם כוכב
      את הכוכב היומי נתתי קודם לתמונת הבריכה עם הנופרים
      **
      אתה משתפר ... אתה יודע..?
      לא עצרתי ולו אף לא פעם אחת, הקריאה פשוט זרמה
      בניה מצויינת של דמויות
      ניכר שאהבתי ?
        4/10/10 08:17:

      איזה מותק של סיפור. בדיוק כמו שאני אוהבת ((-:

        4/10/10 08:17:
      איזה מותק של סיפור. בדיוק כמו שאני אוהבת ((-:
        4/10/10 07:28:
      כתיבתך מרתקת וסוחפת כתמיד

      תודה לך ובקר ניפלא
        4/10/10 01:43:

      צטט: luis56 2010-10-03 12:42:23

      חסר לי...
      איפה הכאב והבכי, איפה הכעס... הכל מתנהל יותר מידי על מי מנוחות אני רוצה יותר אקשן.

      אתה רוצה אקשן כעס ופחות מי מנוחות?

      אז תדמיין שכל עלילת הסיפור הזה מתרחשת ביישוב קהילתי של חרדים אשכנזים ביהודה ושומרון... שם תוכל למצוא את כל התבלינים שאתה מחבב כולל נשק לא חוקי.

       

      (- : }

       

        4/10/10 01:34:
      יפה מאוד אדוני המלך.
      אתה זוכר מה קרה בפעם האחרונה באיזור שלנו, כאשר נולד תינוק לאיזה נגר מאימא לא ידועה...
      (ושמישהו חסר אירוניה ינסה לתקן אותי).
        4/10/10 01:31:
      קוססםםםםםם!!
        4/10/10 00:06:
      איזה יופי של סיפור, והסוף נפלא אף יותר!
        3/10/10 22:49:

      צטט: גלילה ונגרוב 2010-10-03 22:19:14

      היי אחאב

      עלילה מפותלת וסוחפת, אם כי יש נקודות שכדאי לבדוק אם הן מתאימות למציאות...

       גלילה,  גם אני הופתעתי ...אבל למעט שינוי שמות ומקומות העלילה אותנטית למקור.

      זה היה סיפור טוב עוד הרבה לפני שכתבתי אותו :)

        3/10/10 22:39:
      רגעים של כייף אמיתי, לקרוא את אשר אתה כותב.
      תודה על כתיבה סוחפת שכזו.
        3/10/10 22:21:

      הרבה פיתולים ו"הפי אנד...."
      אפרת גל

      www.efratgal.co.il

        3/10/10 22:19:
      היי אחאב

      עלילה מפותלת וסוחפת, אם כי יש נקודות שכדאי לבדוק אם הן מתאימות למציאות...

        3/10/10 22:02:
      איך שאתה נוגע לנו בנקודות הכי רגישות שלנו
      לוחץ על בלוטות הדמעות
      וסוחט מאיתנו אנחות

      פשוט מקסים
        3/10/10 21:42:
      נפלא...:)
        3/10/10 21:41:

      כתוב יפה, פשוט ולעניין ונוגע ללב.
      תודה

        3/10/10 20:11:
      ספור מהחיים כתוב יפה בצורה קלילה ואופטימית ,לא היו הסתבכויות ריגשיות ,לחצים זוגיות או מתחים מיותרים -היה להם הרבה מזל והפי אנד נפלא :-)
        3/10/10 20:04:
      קצר לא כל כך, אבל שנון ומרתק ונוגע וסוחף, כן. וכל העסק הזה עם נושא הגירושים מקפיץ אותי לשערי גהינום.
      תודה
        3/10/10 19:56:
      יופי של סלאלום עשית עם העלילה.. הצלחת לרתק אותי
      תודה
      לאה
        3/10/10 19:01:
      סיפור מרתוק (מרתק מתוק)
        3/10/10 18:58:
      קצת משונה העסק עם הגירושין - אבל מרתק!
        3/10/10 18:50:

      http://cafe.themarker.com/image/1590822/

        3/10/10 18:14:
      איזה סיפור,...
      כמה טוב שנגמר טוב
      ולא צריך לחפש מטפחת.

      נהניתי מאוד מהסיפור
      ובעיקר שנגמר טוב
      שבוע נפלא
      דבי
        3/10/10 16:27:
      "הרוב טוב והרוב קובע" :)
        3/10/10 15:55:
      אחאב

      כבשת אותי עם הסיפור המקסים
      תודה ושבוע נעים
        3/10/10 14:37:

      אתה כותב טוב.

      נהנתי מהסיפור

      .

      בלוז

        3/10/10 14:21:
      סיפור חמוד! ויחיו מאז באושר ועושר.... :-)
        3/10/10 13:11:
      אחאב
      כאב לי לקרוא שהורים מקשים על ילדהם בבחירותיהם
      בבחירות החשובות ביותר בחיים .

      כהרגלך שזרת בחן רב סיפור נפלא מהחיים והדמויות כה אמיתיות ונוגעות וכל כך קל להתחבר אליהן .

      שבוע טוב
      ומחכה לסיפורים הבאים .
        3/10/10 13:02:

      צטט: דן ספרי 2010-10-03 10:36:59

      התקשיתי להאמין שאבא דתי ידרוש מהחבר של הבת שלו
      להתחתן בשביל להתגרש(?)...
      והיו לי עוד כמה תהיות (חיכתה עד החודש הרביעי בשביל לספר לו?...)
      אבל סך הכל הסיפור חביב עם הפי אנד

      ויש בעלילה ובסצנות המתוארות משהו מאוד "תסריטי"

      שאולי יתאים להפקת סרט ממנו... 

       

      נו טוב :)

      לדעתי אותו האב רוצה שהילד יוולד כחוק.

      הוא בטח לא רוצה שיתגרש ממנה אחר כך,  אבל הוא מבין שכך יימנע הפלה

      ולנכדו יהיה אב מוכר וידיע.

       

      היות והדברים אכן קרו (בערך) אז כל שנותר הוא להצדיע למציאות המנצחת את הדמיון בקלילות.

        3/10/10 12:42:
      הסיפור יפה ומושך לקרוא
      חסר לי פיתוח של העלילה, נרטיב
      איפה הכאב והבכי
      איפה הכעס...
      הכל מתנהל יותר מידי על מי מנוחות
      אני רוצה יותר אקשן.
      :)
        3/10/10 12:04:
      בחוט עדים כמשי דק
      רקמת סיפור מאוד מיוחד
      שזרתי בתוכו אור אהבה
      ואת הכל עטפתה ברוך ושלווה
      קוסם בכתיבת סיפורום מרתקים
      אהבה מפילה כל המכשולים
      שבוע קסום ויפה כמו הסיפור!!!
        3/10/10 11:33:
      רומנטי...:)
        3/10/10 11:29:
      סיפור מרתק
      אהבתי ונהניתי.
        3/10/10 10:36:

      התקשיתי להאמין שאבא דתי ידרוש מהחבר של הבת שלו
      להתחתן בשביל להתגרש(?)...
      והיו לי עוד כמה תהיות (חיכתה עד החודש הרביעי בשביל לספר לו?...)
      אבל סך הכל הסיפור חביב עם הפי אנד

      ויש בעלילה ובסצנות המתוארות משהו מאוד "תסריטי"

      שאולי יתאים להפקת סרט ממנו... 

        3/10/10 09:32:

      ושוב הבנתי למה נדלקות

      עיני באור ממיוחד כשאני רואה את

      מסר מימך על פוסט חדש.

      מכינה לי כוס קפה ויושבת נינוחה

      ומצפה לקריאה בגעגוע.

      והיה שווה לחכות.....

      סיפור נהדר כתוב לעילא, ולעילא.

      כהרגלך יודע לסחוף את הקורא

      ולביאו לחוש את כל שעובר על הדמויות

      פשוט כשרון קסום הינך בעיני.

      תודה על רגעי עונג, ויופי.

      אהבתי.

      וממתינה לבא......

       

       

        

      ''

        3/10/10 09:28:
      הסיפר הזה יכול לשמש כסקיצה לתסריט!
        3/10/10 09:10:
      אחאב ידידי..
      רקחת לנו סיפור יפה...
      אפילו יפה מאד.
      ריתקת אותי...
      מסתבר שהאהבה תמיד מנצחת.
      *****
        3/10/10 09:04:

      אחאב ידידי.

      תמר, תל אביב, ים, וכו'

      היתה רק אחת לפני המון שנים.

       

      שרנו פעם שיר:

      "תמר תמר שלי את וונדערבאר שלי...."

       

      שוקי

      ילד שדבוק להוריו ולא לאשתו. כשאוהבים הולכים עם מושא האהבה ולא חוזרים אל ההורים הנפוחים ודעתם השמרנית. לקח לו הרבה זמן להבין שאשת חייו לא ניתנת להחלפה במסמכי גירושים. הלא האהבה תמיד מנצחת*סיפור יפה
        3/10/10 08:47:
      תפרת כאן וואחאד עלילה...
        3/10/10 08:19:
      אנושי וזורם.

      שיהיה לך שבוע נפלא! :)
        3/10/10 07:25:
      מקסים.
      התחלה נפלאה לאחרי החגים, תודה.
      איזה יופי של סיפור!
        3/10/10 06:52:
      מותק של סוף...האהבה מנצחת אחרי ככלות הכל. ת ו ד ה.
        3/10/10 06:44:
      אתה כותב נפלא ומרתק
      תודה על השיתוף הנפלא
      התמוגגתי ***
      שבוע טוב חבר ♥
        3/10/10 06:42:

      אתה פשוט כותב נהדר.

      נהניתי.תודה

        3/10/10 06:25:

      הבעד והנגד
      קשה קשה עם אנשים

      כתוב יפה כדרכך
        3/10/10 05:40:
      דמעה קטנה בקצה עיני מבשרת שסיפורך ריגש אותי. תודה!
        3/10/10 05:34:
      אחלה סיפור...

      סוף טוב כלבבי
        3/10/10 04:58:
      כתוב טוב,ספור מקסים,,
        3/10/10 04:33:

      אהבתי...

      שבוע טוב ומלבלב יקירי.

      ''

      ''

        3/10/10 04:25:
      זה רק סיפור דימיוני, לא?

      :)))
        3/10/10 02:39:
      אהבה. זה מה שקובע. אחלה סיפור עם אחלה סוף.

      שבוע נפלא אחאב.
        3/10/10 02:26:
      סיפור מארץ הסיפורים, רגיש ונוגע.
      כיף לקרוא אותך ידידי
        3/10/10 02:05:
      אהבתי
      יופי של סיפור מרתק
      ********
        3/10/10 00:18:
      יכולתי לשמוע את קולה שר ומתנגן......
      סיפור נהדר. אהבתי (-:
        3/10/10 00:12:
      יופי של סיפור.
      אתה מרתק בצורת כתיבתך.
      ***
        3/10/10 00:12:
      מלאכי...המלאך הגואל....
      יפה. נהניתי.
        3/10/10 00:12:
      אחאב חבר יקר
      אוהב את כתיבתך
      במיוחד שהסוף טוב אז הכל טוב.
      שבוע טוב חבר.
        3/10/10 00:03:
      אני כל כך אוהבת את הספורים האלה עם הסוף הטוב. הכל מסתדר, האהבה מנצחת איזה יופי חי !
        2/10/10 23:58:
      *איזה יופי של סיפור, תסכית בהמשכים
        2/10/10 23:21:
      סיפור יפה! תודה ושבוע טוב!
        2/10/10 23:19:
      סיפור מהחיים...במציאות הסוף בדרך כלל שונה. יפה
        2/10/10 23:13:
      איזה סיפור יפה כתבת. ואנימכירה סיפור אמיתי שלא נגמר כל כך טוב
      ובאמת אין קונדומים בעולם או אמצעיי מניעה . גברים לפעמים לא יכולים לדעת עם נשים עובדות עליהם.
        2/10/10 23:13:
      איזה סיפור יפה כתבת. ואנימכירה סיפור אמיתי שלא נגמר כל כך טוב
      ובאמת אין קונדומים בעולם או אמצעיי מניעה . גברים לפעמים לא יכולים לדעת עם נשים עובדות עליהם.
        2/10/10 22:57:
      ספור רגיש, אין ספק שנעים שיש סוף טוב
      הייתי אוהבת את תמר ואריק דמויות יותר חזקות ואסרטיביות
        2/10/10 22:52:
      סוף טוב הכל טוב:)
        2/10/10 22:51:
      סוף טוב הכל טוב:)
        2/10/10 22:41:

      סוחף..
      זורם..
      מעניין..
      פשוט נפלא :)
        2/10/10 22:41:
      א ח א ב
      תודה על סיפור מרגש
      במקרה הזה
      סוף טוב הכל טוב ..:)
        2/10/10 22:30:

      כאופטימיסטית ורומנטיקאית
      חסרת תקנה,,,נהנתי מאוד
      כתיבתך סוחפת וזורמת
      תודה ושבוע נעים
      גרטה*

        2/10/10 22:26:
      מקסים וסוחף, אתה יודע לספר סיפור!
        2/10/10 22:11:
      סוחף ומעניין... לא יכולתי להפסיק לקרוא.....
      סיפור מן החיים.
        2/10/10 22:02:
      מקסים כתמיד אחאב!
      בידידות שרי
        2/10/10 22:01:

      תפרת סיפור יפה.

      רותי.
        2/10/10 22:00:
      לפעמים מרוב שאנו כהורים רוצים את הטוב ביותר לילדינו, אנו גורמים להם לנזק. מאוד חשוב לשמור על ראש פתוח כשילדינו רוצים משהו אחר ממה שאנו בטוחים שיהיה הכי טוב להם. ללמוד מה גורם להם לאושר ולהניח להם לבנות את חייהם. קשה מאוד וחשוב מאוד. סיפרת יפה גם הפעם.
        2/10/10 21:56:

      בדרך כלל לא נוהגת לקרוא סיפורים ארוכים.

      במקרה שלך היה לי מאוד מעניין וסוחף .

      תודה לך.המשך בכתיבתך הנפלאה .

        2/10/10 21:55:
      סיפור טוב אבל לא מעולה (כאמור בפרסומת של אקסלנס). הסוף סאכאריני מדי וחסר לי הפאנץ' ליין.
      בני
        2/10/10 21:54:
      סיפור בסגנון של פעם
        2/10/10 21:42:
      חייכת אותי מהשורה הראשונה :-)
      כתבת קליל, מציאותי, וקצת מכל דבר.
      נהדר !
        2/10/10 21:40:

      נהדר...


      אהבתי...

      ''''''

        2/10/10 21:40:
      ידידי
      כאשר אתה כותב סיפור קצר זה במתכונת של שיעורי ספרות כמו שאני מלמדת .
      סיפור קצר ולא פוסט .
      אך כמו תמיד , הסיפור מעניין ונוסטלגי .
      זוהי
        2/10/10 21:37:
      קסם של סיפור.
        2/10/10 21:37:
      סיפור של פעם...
      אופטימי ונחמד.
      אהבתי.
        2/10/10 21:29:
      איזה כיף. סיפור אופטימי.
        2/10/10 21:29:
      יופי...זורם ומעניין.
        2/10/10 21:26:
      הי , זה יפה, בלילה, כוכב,
        2/10/10 21:25:
      חחח
      כל הכבוד! יש לך סיפור רומנטי, מעניין ומקסים.
      אהבתי מאוד. מתי הסרט?
        2/10/10 21:25:
      יופי של כתיבה
        2/10/10 21:13:
      ממש ממש רומנטי וחכם
      כתיבה מושכת
        2/10/10 21:07:
      מקסים ומלא תקווה . כמה שהורים יכולים להרוס לילדייהם (: *
        2/10/10 20:56:
      *
      נפלא
      שבוע ברכה.
        2/10/10 20:51:
      מקסים :)*
        2/10/10 20:37:
      נהדר....

      שבוע טוב...